מוקדש באהבה לכל האמהות של בני/בנות השנתיים.... - הריון ולידה

כל מה שצריך לעשות כדי להפוך לבן שנתיים טיפוסי
1. תמיד תענה "לא".
ותוסיף סימן קריאה גדול בסוף. זו שיטה מצוינת לבלבל את הורים שלך ולשגע את עצמך. מרוב "לא" תשכח שבאמת רצית משהו. כשאתה אומר "לא" למה אתה מתכוון? בעיקר שאתה כועס, אבל אתה לא סגור על מה ומי.
"אתה רוצה חלב?"
"לא!"
"טוב."
"חלב!!!"
"אבל אמרת שאתה לא רוצה. הנה, קח חלב."
"לא!"
"טוב, אני אשים במקרר."
"לא!"

2. כשלא נותנים לך משהו – זרוק את עצמך
ורצוי שזה יהיה באמצע הגינה, במרכז הסופרמרקט או (וזה הכי שוס) במרכז חלל התערוכה במוזיאון. תשומת לב מובטחת.
רק שים לב – השיטה עובדת פחות טוב אם אבא ואמא לא מתרשמים ופשוט מרימים אותך והולכים משם.

3. כשנותנים לך משהו – זרוק את עצמך
למה? ככה.

4. תמיד תרוץ לכיוון ההפוך
אמא ממהרת לעבודה וצריך לפנות ימינה לאוטו שלה? סבבה. רוץ שמאלה.
אבא מחזיק מלא תיקים ושקיות ורוצה שתיכנסו לבניין? רוץ בכל הכוח לכיוון הרחוב. רצוי לכיוון הכביש. הכי מצחיק זה לראות אותו רץ אחרייך עם כל החבילות.
עוד יותר מצחיק זה לראות את אמא עושה ספרינט על עקבים.

5. אל תסכים ללכת לישון
גם אם אתה עייף והעפעפיים שלך יותר כבדים מחיתול גדוש – אל תסכים.
גם אם הפוך רך ונעים, החדר חמים ויש מוסיקה שקטה – סרב בכל תוקף.
תמיד עדיף לצרוח ולבכות במשך חצי שעה במקום פשוט ללכת לישון. ככה, רק בשביל יצירת נוכחות.

6. בכל פעם שאתה פוגש אתגר כמו לשתות מרק עוף דליל של סבתא מבלי שהוא יטפטף לסנטר ולחולצה, להחזיק ארטיק ולסיים אותו לפני שהוא יימס, לשטוף ידיים מלוכלכות או להפשיל שרוולים - זה הזמן להפגין בגרות, עצמאות
ואינדיבידואליות ולצעוק "אני לבדדדדד" - כך תוכל לזכות לא ב"סתם" עזרה פושטית של אמא בהבאת כפית המרק לפה או בהפשלת השרוולים, אלא בטיפול שלם ומפנק שיכלול הפשטה, ניגוב, ניקוי והחלפת אאוטפיט ספוג שלם
באחד יבש ונקי.

7. כשאומרים לך לא לעשות משהו – תעשה אותו
נכון שכבר עברת את הגיל שהכל נכנס לפה. אבל אתה יודע שזה משגע את אמא שלך – אז תעשה לה דוקא. תראה איך היא רצה מהר מהר כשאתה מכניס שבלול לפה ולועס. זה הרבה יותר מגניב מללעוס את החתול בבית. הוא כבר רגיל. אמא עדיין לא הפנימה מה קורה.
אתה יודע שלא רצים לכביש ולא קופצים למי הירקון ולא נוגעים בקקי של כלבים. יודע. בטח יודע.
אבל מתעלם.
קצת ספורט לא יזיק לאמא. מה שלא שובר – מחטב.

8. כשהולכים לגן תצרח.
אם אפשר – כל הדרך עד לגן כדי שכל השכונה תדע שהעיירה בוערת (יהודים הושיעו!).
הוכח לכולם שיש לך סיבולת לב – ובעיקר - ריאה. שישמעו אותך עד דמשק מבחינתך. אתה הולך לגן וזה לא מוצא חן בעיניך ושכולם ידעו.
אבל בכניסה לגן, מול הגננת, תשכח מהכל. אתה לא רואה את אבא ממטר. טוס לזרועות הגננת ואל תסתכל אחורה אפילו פעם אחת. ממילא אבא הוא זה שצריך עכשיו לחזור את כל הדרך ולהסתכל לשכנים בעיניים.

9. כשמבקשים ממך להיות שקט – תתחרש
מה אמרת? לא לדפוק עם סיר על הרצפה כי זה מפריע לשכן מלמטה? לא שומעים! יש המון רעש! דברי יותר חזק!
מה אבא? מה אמרת? לא לדפוק עם פטיש פלסטיק על הראדיאטור בשש בבוקר? אני לא שומע? אפשר לקבל את זה בכתב בשלושה עותקים? כשאני אלמד לקרוא אני אחזיר תשובה.
10. טיולי לילה זה בריא
שלוש בבוקר. צא מהמיטה. גש לאמא. דרוש תשומת לב. לא, אין לך משהו מיוחד שרצית להגיד. סתם התעוררת וחשבת שיהיה נחמד לראות אותה בלילה. חושך. אבל לא נורא. שחור זה מרזה.
אז באת לראות מה המצב ואולי לקחת אותה איתך חזרה לחדר שתבוא לראות אותך נרדם שוב. הכי מגניב טיולי לילה. נורא רומנטי.

11. כשהבנת שהגזמת – תפעיל את פונקציית "חמודי"
או-או... הגזמת. רואים על הפנים שלה. וואי וואי היא כועסת זאתי. היא לא אומרת כלום, כי כשהיא כבר ממש מתפוצצת היא משתתקת. אזעקת "סכנה" מוכיחה שוב שהיא פועלת ותקינה ואתה יודע שצריך לפעול מהר לפני שהכור האטומי מתפוצץ.
אז דלג מהר מעל ערמת המשאיות שפיזרת (אחרי שאמרו לך לאסוף) ועקוף במהירות את האוכל של החתולים שהעפת לכל כיוון (אחרי שאמרו לך לא לגעת) ופנה ימינה מייד אחרי גיטרת הפלסטיק השבורה (שאמרו לך להזהר ולא לשבור) וטוס אל אמא בחיבוק אדיר.
חבק אותה, חייך אליה, נשק אותה – ותראה שהיא נמסה כמו כדור גלידה שנפל על רצפת גינת המשחקים באוגוסט.
הערה שלי <מיה> לא נעים לי להרוס לאמהות בני השנתיים ולספר להן כמה מהדברים המקסימים האלה שורדים גם בגיל שלוש וארבע. שיחשבו שעוד חודשיים זה יעבור. אופטימיות זה טוב בחיים.
אותי זה הצחיק

[