טוב, לא כיף לראות פס אחד

ידעתי שאסור, בעלי התחנן שלא אעשה את זה אבל אני כמובן

(שבמקרה הזה זה ציור שמראה על "סתומה").
אם לא חודש הבא מפעילים את כל התותחים - זריקות, הזרעה - הכל, זה קשה, קשה לי מאוד, במיוחד שיש לי חברה טובה שאני והיא נכנסנו להריון ביחד (הייתי אפילו לפניה בשבועיים) והיום היא כבר שבוע 34 כמעט - אני רואה אותה ולא מקנאה יש פשוט מין עצב כזה ... אני אוהבת אותה אבל זה קורע מבפנים וכל פגישה אני עובדת על עצמי לפני ... לא רוצה שחס וחלילה יקרה לה משהו אבל זה מבעס לדעת שיכולתי היום כבר להיות עם ממש תינוק בבטן והנה היא כבר כמעט יולדת ואני אפילו לא בהריון ..... לא רוצה להיות אנושית לפעמים אלא להתעלות מעל כל זה ... אבל ככה אני מרגישה .. יעבור.