יומולדת לאח שלי - לו היה חי היה חוגג 38 חורפים. - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • טו בשבט
    יומולדת לעצים
    לירוק
    לפורח
    ולאח שלי
    רציתי לשתף אתכם ברגע לפני כמה שנים טובות.

    זה היה יום הזיכרון.

    רגע לפני צפירה.

    רגע לפני 14 שנה.

    אולי אני אקח אתכם עוד קצת אחורה.

    כיתה ח.

    הטקס הזה שלכל אחד מתנהל בכיכר ליד הבית.

    שם , איפה שנורא עצוב ומקריאים שמות.

    גם לנו היתה כזו כיכר ועצב .

    היו מליון אנשים.

    יום כיפור וערב יום הזיכרון- זה היום של הכיכר.
    ככה זה היה גם באותו ערב ארור.

    היה צפוף וחם.

    ודחפו אותי.

    ואני קטנה כזו בתוך כל ההמון עם 2 /..3 חברות.

    מביטה באלו שטוב להם.

    שנוח להם.

    יש להם כיסא!

    הם לא צריכים לעמוד.

    עינוי.

    הבטתי בהם.

    וקנאתי.

    יאאאאאאאאאלה.

    למה לי אין ?

    למה אני צריכה להתקע פה ככה.

    אני זוכרת שיזהר כהן שר שירים עצובים על הבמה

    ואחריו מורים מדקלמים..

    ילדים בוגרים וניייר לבן כתוב בכחול

    ג'ינסים וחולצות לבנות

    אני זוכרת גידור משטרתי.

    אני זוכרת שהיה לי לא נוח.
    וכניראה שמישו שמע אותי באותו הלילה.

    כי

    כמה שנים אחרי...

    יש לי כיסא.

    ולא צפוף לי יותר

    ולא חנוק.

    חוץ מכשהדמעות מתקעות לי בגרון

    כשבוגר בג'ינס וחולצה לבנה מגוהצת

    מקריא את השם שם אח שלי.

    האח שלי!

    ובא לי לצרוח.

    אבל אני לא.

    ובא לי להגיד סטופ- כדור הארץ.

    תעצרו את המשחק הזה.

    תחזירו לי אותו.
    אבל אף אחד לא מחזיר

    ואף אחד לא יודע

    שכניראה כשאני מבקשת משאלות שקטות בלב...

    הן מתגשמות לפעמים...
    דדי מת מושלם.

    עם העיניים הכי כחולות

    והחיוך הכי מחייך שיש.

    עם הכומתא הכי סגולה.

    הוא היה קשר"ג

    ומפקד לכמה חיילים

    ופנטזיה לכמה חיילות ( גילו לי)

    ואיש שיחה לכל מי שהיה זקוק .
    הוא נפטר בן 25

    ביום הולדתי ה23.

    והוא היה אח שלי

    והאהבה הכי גדולה שהיתה לי.

    אהבה אחרת.

    יהי זכרו ברוך.
    # בשבילי - אין צורך ביום זיכרון. אני זוכרת אותך כל יום.

    ואני אוהבת אותך. ואוהב עד מותי. אחי הגדול-קטן

    אני מאחלת לי ולבעלי שהתינוק שגדל לנו בבטן יהיה יפה וטוב לב כמוך

    רומנטי וקשוב

    מבין ומתחשב

    אצילי וחכם

    ונדיב

    כמו שידעתי שאתה ..

    וחברים שלך נישארו כדי לספר לי אחרי שהלכת.
23 תגובות
עמוד 1
  • ריגשת אותי עד דמעות
    מה שכתבת מאוד יפה!

    שלא תדעי עוד צער בכל חייך!!!
    ושתהיי מאושרת!!!

    אמן!!!
  • וואו מאמי ממש צימררת אותי.
    בלי רע לא היינו מעריכים את הטוב!
    שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

    באהבה, ליאת.
  • וווואי, זה ממש מצמרר מאמי...
    שלא תדעי עוד צער לעולם, וכל חייך תחייכי ב"ה...

  • ממי זה לא ייאמן כמה את כותבת כנה ומרגש ואמיתי. אני פשוט יושבת קוראת ובוכה
    מרגישה את הכאב והרגש בכל מילה שלך

    שלא תדעו צר לעולם

    באהבה, סיון

    הפייסבוק שלי: sivan werner
    המייל שלי: [email protected]
    המסנג'ר שלי: [email protected]
    הטלפון שלי: (%@@)**^(# - נו באמת חשבתן
  • מאמי קבלי
  • כתבת כלכך מהלב שכואב שכל מילה עשתה צרמוררת
    הלוואי ותדאו רק אושר וטוב מהאוצר היקר שיוולד
    ותראו רק שמחה שכל משאלות ליבך תתגשמנה לטובה

    [בחיבוקי גדול
    רינת אמא של מוריה ודביר
  • מרגש עד דמעות יהי זכרו ברוך
  • אין מילים שינחמו.
    שלא תדעי עוד צער לעולם.
    שהבייבי שבדרך ימלא קצת מהחור שנפער
    "כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..."
  • תודה מתוקות שלי.
    גם לי יש אדום בעיניים.
    אני מתגעגעת.
    מלטפת את הבטן שלי
    ומתנחמת.
  • את כותבת כל-כך נוגע..מהמקום-האנושי הפנימי הזה, שכ"א מאיתנו פוגש בו, רק ללא-מילים..
    יש לך מתת-אל,להביע את עמצך,אושרייך..
    הרגישות,התבונה,החום..
    כואב-הלב, מצמרר,לא-הוגן..ככה...נשמתו-הזכה של אחיך עוטפת ושומרת עלייך, הוא איתך, תמיד..
  • העיקר שגדלנו מזה. למדנו ושאלוהים מצ'פר אותנו כעת.

    תודה על המחמאות והמילים החמות, מרווה
  • עכשייו גם אני עם דמעות בעינים....
    הייה זכרו ברוך!
    באהבה אולגה אמא לעידן הנסיך הקטן{}
    "כשנסגרת דלת אחת - נפתחת אחרת, אבל לעיתים קרובות אנו ממשיכים להביט
    בצער רב כל כך בדלת הסגורה, עד שאיננו רואים את זו שנפתחה בפנינו"
    "רבים מהכישלונות בחיים
    היו לאנשים שלא הבינו
    כמה קרובים היו להצלחה כאשר ויתרו"
    [/url
  • עשית לי צמרמורת כמה מרגש

    ]
    אנרגיות חיוביות
    ויהי מה
    אלישבע

  • צימררת אותי
  • כל כך ריגשת אותי, אני יושבת חנוקה מדמעות וכולי עם צמרמורת...
    כל כך עצוב...

  • וואי איך ריגשת אותי אני אם דמעות בעיניים
    שלא תדעו עוד צער[/url
  • מרגש ועצוב מאוד... את מאוד שקופה ומשתפת וזה מקבים. אני רואה את התגובות שלך כל הזמן.
    אני מקווה שאת באמת אופטימית כמו שאת נשמעת ושלמדת ולקחת לחייך ממות אחיך ובכלל.
    אני מאחלת לכם שתהיו תמיד מאושרים.
    איה

    עלמה שלנו, אוהבים אותך הכי בעולם!
    [
    הספר שלי:

  • ריגשת אותי עד דמעות
    אין מה לומר במקרים כאלה, שום דבר שאכתוב, גם כשאני מתכוונת מכל ה לא תקל על כאבך.
    אז שלעולם לא תדעי יותר צער, אני מאמינה שהנשמות הטובות האלה מביטות ושומרות עלינו מלמעלה, כך גם אחיך היקר
  • תודה שוב מתוקות שלי

    אני מעריכה ומוקירה כל מילה שלכן.
  • בס"ד

    מה אני אומר לך שעוד לא נאמר? אני מצטערת בשבילכם על האובדן אבל את זה כולן כבר אמרו. דבר אחד לצערי משותף בינינו- גם למשפחה שלי יש מקום שמור ב"יד לבנים"... אבל אני נולדתי לתוך השכול, אז אני לא מכירה את החיים בלעדיו. אח של אימי נהרג שהיא הייתה ילדה. אני מרגישה מצד אחד מנותקת כי לא הכרתי אותו ומצד שני מאוד מחוברת- כי הוא כל הזמן שם. הוא נשאר בן 19...
    ולמרות שעברו איזה 40 שנה- הוא לא נשכח.

    אני מאחלת לכם שלא תדעו עוד צער ושלמרות שהוא איננו- שתמיד תהיו מאושרים...

    פיצפיצון יפה שלי...
  • אין מילים שינחמו..
    מקווה שיהיה לכם רק טוב. שמחות וחיים מאושרים.

    קשה לי המחשבה..ממש חונק בגרון...על לאבד אח..לאבד ילד. מחזיר אותי לטרגדיה שלנו..
    תהיו חזקים
  • איזה צמרמורת

    דינה

    תן חיוך הכול לטובה :)
  • ריגשת אותי
    [/url
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה