אני זקוקה לעיצות בקשר לפרידה בבוקר.. :( - הריון ולידה

אנחנו משחקים עם אלה משחק בבוקר בגן,
וכשנגמר המשחק נפרדים.
יש ימים שהיא נפרדת בחיבוק ונשיקה ויש ימים שיותר קשה לה.

ההצעה שלי היא כזו-
בכניסה לגן תגידי לו שייכנס כי את רוצה לשחק איתו משחק,
תשחקי איתו משחק,
ואז תיפרדי ממנו באסרטיביות.
כשהוא חוזר מהגן לדבר איתו על הפרידה שהייתה בבוקר-
למה בכית? היה לך קשה להיפרד? למה היה לך קשה?
ואז תגידי לו-
אני מבינה שזה קשה לך, גם לי זה קשה לפעמים,
אבל אמא הולכת ללמוד, אני לא יכולה להישאר אתך כל היום בגן.
בוא ננסה מחר להיפרד יפה כי זה מאוד נעים להיפרד בחיוך.
בבוקר לפני שאתם הולכים לגן תזכירי לו-
אתה זוכר שהיום אנחנו נפרדים יפה?

אם הוא מתקשה להיפרד תשבחי אותו על ה"מאמץ" שהוא עושה אפילו אם זה לא נראה ככה,
כל הכבוד אני רואה שאתה מנסה להיפרד יפה,

כל הזמן מילים טובות, אפילו על ריק,
זה מחלחל תוך יומיים שלושה הוא יתחיל באמת לעשות את המאמץ.

והגננת מעצבנת אותי.
מה זה מפונק?
לא במקום בעיניי!
[./]

הוא פשוט רגיש מאד, ויש לכך סיבה טובה מאד - הוא היה איתך ועם בעלך בשנים הראשונות בבית (מן הסתם גם הנקת אותו ואז הקשר עוד יותר חזק) ולכן קשה לו יותר להיפרד.

גם לאור שלי יותר קשה להיפרד ממני מאשר מבעלי. היא בוכה בהיסטריה כשאני הולכת ומשאירה אותה שם, וזה אחרי שהיא שנתיים בגן!
המסנג'ר שלי: [email protected]

מוכר כל כך , אני עכשיו מצאתי שיטה שעובדת עם נועם, (גם אצלנו עידו נפרד בשתי שניות) , אני באה איתה לגן ואז מתחילות הסצינות, אז בשבוע האחרון אני יושבת איתה דקה ושואלת אותה שנחליט ביחד מה עושים היום אחרי הצהריים ביחד, וככה מתכננים מהבוקר את הבילוי המשותף לאחה"צ ואז נראה לה שזה אוטוטו והיא נפרדת .

תנסי אולי זה ייעזור

אני אציע לך משהו שעם אלעאי תמיד עובד.
בכל דבר שהוא מתקשה בו אנחנו עושים טבלה.
לצורך העניין, ובמקרה שלכם תעשו טבלה שנקראת "איך נפרדתי היום".
את ושילה הולכים ביחד היום לחנות שמוכרות המון סוגי מדבקות, ושילה בוחר את המדבקות האהובות עליו , מה שבא לו!
את מחלקת את הטבלה לימים ראשון עד שישי ואת מצמידה אחת למקרר ואחת נותנת לגננת/מטפלת.
וכמובן שבכל יום שהוא נפרד יפה, הוא מקבל מדבקה

זוהר

גם לשקדי היה מעט קשה בהתחלה

סיכמתי איתה שהיא נכנסת לגן, מראה לי במה היא מתכוונת לעסוק בבוקר (יש להם שולחנות עם יצירה/משחקים/לגו וכו')
לפעמים היא מבקשת להראות לי את המגירה שלה עם הציורים
ואז אני מסבירה לה שאני צריכה ללכת לעבודה ואני רוצה שהיא תלווה עם חיבוק ונשיקה לדלת כדי שיהיה לי יום נעים.

כך היא עושה וחוזרת למשחקים בגן לאחר שהיא מנפנפת לי לשלום...

____________________________________

תראי...הוא יותר גדול מגאיה אז מן הסתם הוא גם מבין יותר והפרידה איתו מתנהלת אחרת....
אני אספר לך איך זה אצלינו....
גם גאיה היתה איתי שנה בבית וגם היא קשורה אלי מאוד מאוד מאוד
בהתחלה חודשיים ראשונים היה מאוד קשה בפרידות...ממש צרחות ודמעות והצמדות אליי לידיים ומה לא...
עם הזמן כשהתרגלה למקום ולצוות ולידים...הבנתי שגם מה שאני עושה הוא לא בסדר... עד אז נכנסתי איתה לאולם המשחקים...בחרתי משחק ושיחקתי איתה 5 דקות ואז נפרדת..וזו היתה טעות....
כשניסיתי להכנס איתה פנימה להגיד בוקר טוב לגננת, לשים אותה באולם ולצאת..זה עבד הכי טוב לכולנו!!! היא פשוט הלכה למטפלות נפנפה לי לשלום ומיד רצה לשחק..הייתי המומה...כל כך שמחתי

מהסיפור שלך אני לא מבינה למה כל מהלך הפרידה מתנהל בחוץ ולא בתוך הגן עצמו?

ודבר שני..נכון שיש סייעות מחליפות..אבל גם הצוות המחליף צריך להיות קבוע..לא לשגע את הילד וכל שבוע להביא מישהי חדשה...
לנו יש 2 סייעות מחליפות קבועות...וגאיה מכירה אותן ואוהבת אותן כמו את הצוות עצמו...וחשוב לדרוש את זה מהגן!!!!! מאוד הגיוני ששילה נרתע בגלל שאינו מכיר ולדעתי זה לא נובע מפינוק..אני ממש לא אוהבת שגננת מבטלת כל מצוקה בגלל פינוק....

אורטל אהבתי
*********************

תראי זה באמת לא נעים, ואני מבינה שיש לך את ההשוואה הזו עם הודיה שגם מוסיפה..אבל נראה לי שהוא פשוט ילד שדורש יותר זמן.
תנסי להרפות ממנו, לתת לו את מה שהוא זקוק לו- ולחכות שזה יבוא ממנו.

תודה עיריתו'ש

אני החלטתי שאם אני נשארת בגן יותר מדקה אז הילדים בוכים ולא רוצים שאני הלך
לכן אני לוקחת את מוריה וכבר כל הדרך אני מכינה אותה שהיא נכנסת לבד לגן אחרי נשיקה וחיבוקי ואני מסתכלת והיא נכנסת בריצה
למרות ששנה שעברה היה לי סרטים איתה כל בוקר אז בשיטוף עם הגננת
סיכמנו שהיא בוגרת ונכנסת לבד ומאז זה ככה
יש ימים שאני נכנסת ואז שוב הכל מתהפך לכן מאוד חשוב להם הסדר
ודביר גם למד שאמא נותנת נשיקה וחיבוקי והוא נכנס לשחק וגם אצלו לפעמים יש פישולים
והגננת מרימה אותו והוא נרגע כי בסה"כ הם מאוד אוהבים תגן
ואני יגיד כאן עוד משוא שאולי לא יסכימו איתי אבל בשביל מוריה לא ללכת לגן זה עונש
ויום שישי אחד נתתי לה עונש לא ללכת לגן כי היא נמרחה וכל יום היא נמרחת עד שהיא מתלבשת
ומאז העונש היא מזדרזת כי היא לא רוצה להשאר בבית
[בחיבוקי גדול
רינת אמא של מוריה ודביר

אצלי המצב ממש דומה
תוספת מהממת למשפחה:

הי מותק,
יש לי כמה דברים להגיד לך בנושא:
1. יש ילדים שהפרידה פשוט קשה להם. אני לא מכירה את זה עם עילאי כי הפרידות ממנו בבוקר באמת קלות, אבל אני רואה ילדים שעד היום לפעמים בוכים שהם נפרדים מההורים.
2. שמעתי בתחילת השנה הרצאה בנושא ונאמר שם שאחד הדברים הכי לא נכונים היא להאריך את הפרידה בבוקר. את לא אמורה להיכנס איתו בכלל לגן, ואם כן אז לדקה כדי להתחבק ולהיפרד. תראי לו שאת חזקה ושלך הפרידה לא קשה כי זה ייתן לו ביטחון.
3. רציתי לדעת אם הוא נשאר בצהרון עד 16-17 או שאוספים אותו ב-13:30?
לפעמים הבעיה שלהם היא עם הצהרון ולא עם הגן עצמו, אולי פשוט קשה לו המחשבה על פרידה כ"כ ארוכה (בעיניים שלו כמובן)? יכול להיות שעבורו זה הרבה שעות
4. בגן הקודם היתה אותה בעיה? כי אם לא אז יכול להיות שלא טוב לו בגן הזה? (אני לא אומרת אלא שואלת)

בנות- תודה רבה על כל העצות!!
קראתי הכל וכמו תמיד- החכמתי ממכן..
ממש תודה!

שמבונאן תודה

[./]

אולי זה קצת לא רגיש מה שאני אכתוב..... מצטערת...

אירה את צודקת אני גם בדעה הזו לא להתעסק יותר מידי בפרידה
זה גם מניסיון רק צריך לקבוע על חיבוק ונשיקה שבעיניי חשוב

[בחיבוקי גדול
רינת אמא של מוריה ודביר