שלום לכולן,
אני חושבת שעברו כבר שנים מאז הייתי פעילה בפורום הזה כשהייתי בהריון עם ביתי, אבל מדי פעם ביקרתי ודגמתי. חזרתי עכשיו לכתוב פה כי נורא נורא עצוב לי ואולי זה מתקשר לי לפורום הזה, אני אסביר מיד...
לפני כמה דקות הודיע לי הוטרינר שלחתול שלי יש אי ספיקת כליות חמורה ושימיו ספורים, וכדאי להרדימו על מנת שלא יסבול

ולמה מתקשר לי לפה? גם כי כאן יש תמיכה ואני כנראה זקוקה לה עכשיו... וגם כי אני מרגישה שמאז שנולדה ביתי הגדולה הוא הוזנח וכמובן שאני מאשימה את עצמי עכשיו, הוא דיי צעיר, עוד לא בן 10 וחתולי בית יכולים לחיות גם 15, 17 שנה ואף יותר. לפני הוא היה כמו ילד בשבילי, ישן איתי במיטה, היה המלך בבית... ובשנים האחרונות - לא הרשתי לו להכנס לחדרי שינה, בקושי היתה לי סבלנות ללטף ולפנק אותו, לא היה לנו כח לטפל גם בו כשנשאר לנו כל כך מעט זמן וכוחות, הוא כל הזמן ניסה להתקרב ולהתפנק איתנו ולנו לא היה כוח אליו...
עכשיו אני מצטערת על הכל ואנסה לתת לו חום ואהבה עד רגעו האחרון, אבל זה לא יפצה על השנים האלה
אני מקווה שאולי זה יעזור לבנות אחרות בעתיד לא להרגיש את מה שאני מרגישה עכשיו...
אסנת