אז מה היה לנו - הריון ולידה

נתחיל מהחודש שעבר,,,היה לי ברור שאני לא בהריון ורק חיכיתי למחזור שלצערי החליט לדפוק איחור והגיע רק לאחר 34 ימים מורטי עצבים
כמה ימים לפני קראתי ממש כאן באחת ההודעות שכדאי לקרוא 40 יום שירת הבריאה "הריון מובטח"-אז קראתי, קראתי באמונה שלמה, קראתי באהבה גדולה, לא פספסתי ולו יום אחד
וכך חלפו הימים והנה שוב מגיע ביוץ ואני חדורת מוטיבציה ואמונה! היתה בי מין תובנה שהחודש הוא החודש...פשוט אין מצב שלא
והביץ חלף וכל יום שעבר הבנתי שלא, זה ממש לא החודש והנה היום כבר 32 ימים, אין מחזור והבדיקה מראה שוב שלילי
אבל למה???התפללתי, נידה שמרתי, לקחתי על עצמי גם פרקי תהילים, נתתי צדקה, שכבתי עם בעלי, שמתי כרית, חייכתי לכולם-וכלום אני לא בהריון גם החודש
ופתאום היום לראשונה הרגשתי שכנראה זה פשוט לא יקרה, ממש נפילה כזו אבל הרבה יותר כואבת מהפעמים האחרות,,,זה לא קרה בפעם הזו וזה גם לא יקרה בפעם הבאה, זה פשוט לא יקרה ואני צריכה לקבל את זה
והדמעות שוטפות אותי וכבר אין לי אויר והכל נראה זניח ולא חשוב
ודי כבר לא רוצה לבכות, לא יכולה כבר לבכות
חשבתי תמיד שהרי זה הטבע של האדם, המשכיות....אבל ההוא למעלה כנראה החליט שיש אנשים שתהיה להם המשכיות ויש כאלה שלא...
צר לי על החפירה הייתי חייבת לרוקן