אופטימיות בכל זאת - הריון ולידה

היי בנות.
בעבר הייתי מאוד פעילה באתר, אתן יודעות הריון ראשון הרבה התלהבות וכו'.
בהריון השני ההתלהבות פחותה וזה טיבעי.
אני רוצה לספר לכן סיפור אישי אך אופטימי.
בסקירה המוקדמת של ההריון השני שביצענו אצל מנהל מחלקה בתל השומר נאמר לנו על ידי שהכל תקין אך בשל מנח העובר הוא לא מצליח לראות את הלב בברור ולכן לבקש מהרופא נשים הפניה לאולטרסאונד ( שבוע 15).
בשיחה עם הרופא נשים הוא אמר שיש מקרים שלא רואים ואפשר לחכות לסקירה המאוחרת.
למזלנו הוא לא מנע מאיתנו בכל זאת לבצע אולטראסאונד.
הלכנו לאולטראסאונד בלי חששות כי לא הכינו אותנו לשום דבר נורא שיכול לקרות ואז...
איך שהתישבנו הרופא מוציא שירטוט של הלב ואומר לי לעלות על המיטה לבדיקה שלא ערכה יותר מ - 2 דקות.
ואז... הוא אומר שמשהו בלב לא טוב והוא ממליץ על הפסקת הריון ( שבוע 15).
צילצלנו לרופא שעשה את הסקירה והוא ברוב חוצפתו אומר שהוא אמר לנו שמשהו לא תקין!!!.
בעלי הלך הביתה ושמע את כל הסקירה המצולמת ושום הזכור לגבי פגם. נהפוך הוא.
משם התחיל הליך בתל השומר שבו עושים סקירה מעמיקה יותר ולצערנו בלי חדשות טובות.
צריך הפלה!
מהרגע שהתחלנו את ההליך עד ההפלה עצמה לקח 7 שבועות שבהן את מרגישה בעיטות ויודעת למעשה שזהו שירת הברבור.
עשינו את ההפלה בדצמבר ( שבוע 21 + 5 ) שלמעשה שבוע 22 זאת לידה.
עכשיו לצד האופטימי בסיפור, שהיום עשיתי בדיקה וראיתי פס מיקרוסקופי אבל אני זוכרת שפס זה פס.
ולכן אני רוצה לומר בכל זאת שלצערי יש דברים שצריך לעבור בחיים אבל תמיד צריך להיות אופטימיים.
תודה ויום טוב