אני ממש מיואשת... - הריון ולידה

מותק זה בריא להתפרק....אני מבינה את הכאב שלך,גם אני מרגישה כ"כ מוכנה להיות אמא,אני יכולה רק לחזק אותך ולומר לך שכולנו פה בפורם באותה סירה...זה בסדר להתפרק,לבכות לכעוס וגם קצת להתייאש אבל אני ממליצה לך לשנות את הגישה הזו של "כנראה שאני לא צריכה להיות אמא", תאספי את עצמך מהכאב,תעשי דברים שאת אוהבת אפילו תעשי הפסקה מהפורום הזה,הכל כדי להתחיל את כל התהליך מחדש...תחשבי שלפחות הילד שלך או הילדה העתידיים הם לא מובנים מעליהם וההורות שלך תהייה יותר חזקה, יותר בשלה,לא כמו כל ההורים שההריון מגיע אליהם "בטעות" או "בהפתעה",תחשבי כמה יהיה בר מזל התינוק שלך לקבל אמא שהכינה את עצמה מבחינה נפשית להיות אמא שלו...

שולחת לך המון חיבוקים והעיקר לא להתייאש כי השם לא שוכח אף אחת...

נשיקות

nofnof

יקירתי!! כולנו פה מאוד מבינות ללבך, זה בסדר לבכות ולהתייאש, קורה וקרה לכולנו..
אני מציעה לך לשנות את השם!! מה זה "אולי"??? אין אולי!!!
את הולכת להיות אמא!!! בע"ה זה יקרה בקרוב, אבל זה יקרה בטוח..
אם לא בחודש הזה אז מתישהו בחודשים הבאים!
אל תפסיקי להאמין ולקוות ולחשוב חיובי!!!
כולנו פה מחזיקות אצבעות אחת לשנייה, תומכות, מתייעצות ושואלות
אז זה טוב שפרקת קצת (אני מקווה שזה עזר לך להשתחרר)
ויאללה לא נורא..
אני יודעת שקשה לחשוב חיובי ולצאת מהדכאון, כי זה הכי קל להיכנס אליו.
אז תפרקי קצת, תבכי, דברי עם הבעל/חברה/אמא מי שעושה לך טוב, תכתבי לנו...
וזה ישחרר
תעלי חיוך :-)
-מקווים לטוב-

לא להתייאש

חמודה אין לך מה להתייאש,

היי,
כל כך אפשר להבין ולהרגיש את ההרגשה שאת אומרת..
אני מבינה אותך ....
אבל---- אין יאוש בעולם...
כולנו פה מחכות (אני חושבת) שכל אחת תיכנס להריון...
מה שאני אומרת לעצמי שאני עושה השתדלות , זה טבילה, בדיקת ביוץ עם רופא נשים, והרבה רצון כמו לכולן ואחרי כל זה זה כבר לא בידיים שלנו
אלה רק מי שלמעלה הקב"ה..
לא יודעת מי מדליקה נרות בשבת, אבל אומרים שזה הזמן לבכות אפילו ולבקש מול הנרות.. אז אני ממליצה לדבר ולבקש מהקב"ה את הבקשה הזאת..
כי הכל תלוי בו..
שיהיה המון המון הצלחה וכוח ומקווה שאני גם יצליח להפנים מה שרשמתי לך
שיהיה לנו שבת שלום