הי,
אני חושבת שגם אם היה מתאים לכם כבר להיות אחרי, פשוט צריך לחכות בסבלנות כי אין לך ברירה

.
אצלנו ניסינו כמוכם בכל פעמים וגם קדחו לי- עכשיו קיץ קיץ, אח"כ יהיה חורף- חבל!
ובסוף- הוא החליט להיות מוכן בחורף! בנובמבר- יום אחד הוא בא אלי עם הסיר מלא בגאווה, ובקקי ופיפי- והביא לי מתנה לסלון

מאותו יום הוא לא עשה יותר קקי אף פעם בתחתונים, לא היה לנו פישול אחד.
דווקא עם פיפי היו לנו עוד מעט פישולים אבל אחרי שבוע וחצי הכל היה מאחורינו- וזהו!
לא עזרו כל הקלטות, כל הספרים, כל ה"לחץ החברתי" מילדות וילדים חברים בגן, כל המתנות שהציעו לנו לפדבק אותו והתשבוחות- כשהוא רצה והיה מוכן זה לקח פחות משבועים, בלי מתנות ותמריצים ובלי בטיח.
בקיצור- כמו שאמרו לך- סבלנות, הייתי מדברת איתו על זה אבל לא יוזמת בעצמי כבר שום דבר, כי נראה לי שכבר עשית כל מה שיכלת.