חוסר תמיכה והתלבטויות - משתפת... - הריון ולידה

הי,
האמת, אני לא יודעת אם הרבה בנות יתחברו למה שמטריד אותי בזמן האחרון אבל אשמח לשמוע מה אתן חושבות- גם אם לא הייתן במצב שלי.
יש לי מקצוע, אני עובדת בו כבר למעלה מ-4 שנים וטובה בו, אבל- לא אוהבת את העבודה היומיומית בו. הוא לא מספק אותי, אני עובדת עם אוכלוסיה בעיתית שדורשת ממני להיות אסרטיבית על גבול התוקפנית, ומאד לא תמימה- חלק גדול של היום. זה לא שאני לא יכולה לעשות את זה, אני כן, אבל אני לא אוהבת לעשות את זה. חשוב לציין שאני חייבת להיות ראש גדול כי אני מנהלת את הפרויקטים, אין אפשרות להנמיך פרופיל- כי זה לא יתקבל בהבנה מצד המעסיקים.
אני שוקלת לעשות שינוי, שידרוש ממני כמות גדולה מאד של אנרגיות ויפגע בהכנסה השוטפת שלנו כמובן לטווח הקצר... לטווח הארוך- זה כנראה ישתלם, אבל מדובר על טווח באמת ארוך- של שנים, זו לא שנה- שנה וחצי הסבה- אלא ממש דרך חיים.

בגלל שלא מדובר ליציאה לעבודה בגלל צורך קיומי, כי כאמור- לטווח הקרוב יפגע בהכנסה,
בגלל שהילדים קטנים ואני אמא מאד משקיענית ומעורבת שיושבת לשחק על השטיח, תופרת, סורגת, יוצאת לטיולים לגינה , מבשלת וכו'
אני לא מקבלת תמיכה מהמשפחה שלי לצעד הזה.
מבעלי- כן, כי הוא מקסים, ומכיר אותי, ויודע מה זה לחזור כל יום ככה מהעבודה. הוא אומר שנסתדר. אבל מאמא שלי ומהאחים- ממש לא, זה לדעתם עוד לחץ מיותר, למה לא להתרכז באמהות ולסחוב בעבודה. לחכות עם השינוי עוד כמה שנים.

אני מפחדת לאחר את הרכבת...

מה הייתן עושות? מצד אחד- ברור לי שהם רוצים בטובתי, ולכל החלטה אחרת שאקבל יהיה מחיר.
מצד שני- גם היום אני משלמת מחיר, אבל הסביבה שלי לא.
אשמח לכיווני מחשבה שאני לא רואה מהמקום בו אני נמצאת,עד כמה להיות פרקטית? האם אני טועה שאני מעיזה לחשוב על כיוון אחר?
אשמח לעצה