אילנה ז. - שאלה חשובה לי אליך... - הריון ולידה

נכון, ביתי עברה ניתוח ויקטרמיה - היא נולדה עם כלי דם שבדרך כלל קיימים שתקופה העוברית ונעלמים לבד לקראת הלידה. בעין אחת זה לא נעלם לה וגרם לקאטארקט ולפזילה.
בניתוח שעברה, היה צום לפני, בהרדמה מלאה - חתכו לה את כלי הדם והחליפו לה את העדשה ותפרו עדשה חדשה. אין לי מושג אם בעתיד יהיה צורך להחליף אותה.
אמרו שלי שאין צורך להוציא את התפרים כל עוד הם לא רופפים.

העין המנותחת מעט סגורה מהעין הבריאה, ממש בקושי מבחינים בזה, רק כשהיא עייפה מאוד אפשר לראות זאת מעט.

צר לי על הניתוח ללא הועיל של ביתך. בבקשה אל תתיאשי ותמיד תאמיני בטוב.
קבלי ממני
צריך רק לחייך!

תודה אילנה על התגובה.
ברשותך, שאלה נוספת:
בנוסף לעדשה שהשתילו לה בעין היא מרכיבה גם משקפיים?
במידה וכן, היא מוכנה להרכיב אותם בלי בעיות?
ופלסטר על העין הבריאה, מה דינה?
אנחנו בלי משקפיים אלא עם עדשה מגע קשה נושמת (כמו של מבוגרים).
וזה טקס רציני מאד כל בוקר עד שלבסוף העדשה יושבת לבטח במקום המיועד לה בעין. אח"כ, במשך כל הזמן שהעדשה בעין אנחנו צריכים לעקוב ולראות שאכן היא עדיין שם ולא הלכה לטיול כלשהו בעין, או גרוע יותר נפלה מהעין.
אבל עם כל הקושי, ככל שהיא גדלה היא מבינה יותר, יודעת להגיד לי כשהעדשה זזה - זה כואב מאד, או שהעדשה נפלה.
הפלסטר זה סיפור הרבה יותר מורכב, אבל הזמן רק מטיב איתנו. ככל שהיא גדלה היא מבינה שזה טוב בשבילה, "זה מיוחד" - ציטוט שלה.
אגב, איפה אתם מטפלים, מי הרופא/ה שלכם? מענין אותי לשמוע על רופאים נוספים באותו תחום.
"תחשוב טוב יהיה טוב"

את תמיד יכולה לשאול אותי חופשי....

כן, ביתי מרכיבה משקפיים. בעין שעברה את הניתוח נתנו לה מספר גבוה 5.75 פלוס ובעין הבריאה נתנו לה 2.25 מינוס.
היא מרכיבה אותם ולפעמים מורידה, זה תלוי במצב הרוח שלה וכשהיא עייפה היא ממש מתעקשת להוריד. אז במצב של עייפות אני מוותרת לה. אבל ככה אני מנסה כל הזמן לנסות לעניין אותה במשהו כדי שתשכח מהמשקפיים ולא תגע בהם.

בעיניין הרטייה על העין הבריאה, אותו הדבר כמו עם המשקפיים. אנו צריכים להגיע למצב שהיא תהייה עם הרטייה במשך רוב שעות היום. זה לא קל.

אני מורידה ממנה את הרטייה והמשקפיים כאשר היא נמצאת ללא השגחה כמו ברכב למשל....

אני מתארת לעצמי שעם עדשה זה יותר קשה, אבל צריך להיות עקביים ולא לוותר כי, כמו שאמרו לנו אחרי זמן מה (שנים) אמור להיות שיפור (לא יעבור אלא רק ישתפר). אמרו לנו גם ראייה לקרוב (פלוס) יכולה עם הזמן להשתפר, אבל מינוס לא ישתפר.

איזה מספר בראייה נתנו לביתך?

בת כמה הבת שלך עכשיו שהיא מבינה שזה טוב בשבילה?
ביתי בת שנה ולכן עדיין לא מבינה. היא מקבלת את מתן הטיפות ועיניין הרטייה והמשקפיים אבל עדיין לא ממש מבינה.

אנחנו מטופלים בבאר שבע בבית חולים סרוקה. אנו הוכים לבדיקה פעם בחודש וכל פעם יש שם רופא אחר.
אני יכולה לתת לך שמות של 2 רופאים שהתרשמתי מהם לטובה:
1. ד"ר רונית יגב - מתמחה בפזילה והיא ממש מדהימה מבחינת מקצועיותה והתקשורת שלה עם הקטנה. ממש אכפת לה שהקטנה לא תשנא אותה ושתחייך, פשוט אין עליה.
2. פרופ' ביידנר - מנתח מומחה בתחום עם יחס חם ועדין. יודע להרגיע אפילו את ההורים הכי לחוצים.

כל שאר הרופאים פשוט עושים את עבודתם וזהו. אצלם זה - אז מה אם התינוק בוכה בזמן הבדיקה, צריך לבדוק וזהו... יש יותר קרים ויש פחות...
אשמח להיות איתך בקשר - [email protected]
קבלי ממני
צריך רק לחייך!

תודה על המענה המהיר...

בעין הבריאה אין מספר (6*6) ב"ה.
בעין המנותחת המספר הוא מינוס 14 נכון להיום. הוא היה מינוס 16 וירד למינוס 14 -שזה שיפור עצום.
אנחנו רואים את זה במוחש!
אם בעבר היא היתה מחזיקה מעמד עם הפלסטר חצי שעה עד שעה היינו מאושרים.
והיום בחסדי שמים היא יכולה לחזיק מעמד קרוב ל4 שעות פלוס מינוס - שזה מה שהיא צריכה.
הבת שלי בת שנתיים בדיוק. היא מרכיבה את העדשה מגיל 3 חודשים ודי לאחרונה היא קלטה שכשיש לה את העדשה היא רואה לכשאין לה אז...
היא רואה בלי עדשה רק תנסי לדמיין לעצמך איך. אני מראה לה חפצים שונים והיא מזהה את כולם. בתחילה חשבתי שהיא מנסה לנחש אבל כשהראתי לה את העגיל שלי - מוט ארוך ובסופו תולה כדור גדול, היא אמרה לי שזה כדור (ולא עגיל) הבנתי שהיא כן רואה ולא מנחשת אבל לא רואה ברור.

את התחבושת שסמו לה על העין בניתוח היא ניסתה להוריד מיד כשהיא התעוררה מההרדמה של הניתוח. לא עזרו שום הסברים שאסור ושנוריד את זה מחר.
הם הדביקו את התחבושת על חצי פרצוף עם דבק הכי חזק ורחב שיש בנמצא והיא וכח הרצון החזק שלה הצליחה להוריד את זה.

כמובן שמיד הדבקנו את זה בחזרה. למחרת הורידו לה את התחבושת וסמו לה מגן מפלסטיק על העין - כמובן עם שכנועים שזה יפה ומיוחד ורק לה יש - ולהפתעתי זה עבד. היא נשארה עם זה 5! ימים בלי להוריד (חוץ מהזמן ששמנו לה טיפות - 4 פעמים היום).

השיא היה כשאמרתי לה שהיא יכולה להוריד את זה היא אמרה "לא! זה מיוחד" ולא הסכימה להוריד את זה...

אנחנו מטפלים בהדסה עין כרם אצל ד"ר קלאודיה יהלום המדהימה. אנחנו מגיעים לביקורות אחת לחודש / חודשיים תלוי במצב ותמיד באים אליה. היא גם ניתחה אותה את שלושת הניתוחים.

אתם מבאר שבע שאתם מטפלים שם?
אני מכירה ילדה נוספת עם בעיה דומה לבעיה של הבננות שלנו שגרה ג"כ בבאר שבע אבל היא מטופלת בעין כרם.
"תחשוב טוב יהיה טוב"

כן אנו מבאר שבע ומטפלים בבאר שבע.
אני שמחה שיש אצלכם שיפור.
גם אנחנו שמים לה טיפות עיניים 3 פעמים ביום: מקסידקס ופנימקסין (מקווה שרשמתי נכון את השמות מבלי לראות את הבקבוקונים).
אחרי הניתוח נתנו לנו לתת לה סירופ סטרואידים למשך חודש ימים.
אפילו שהיא עם רטייה על העין הבריאה ועם משקפיים היא רואה טוב בעין שעברה ניתוח, אני רואה שהיא מוצאת ללכוך על השטיח בגודל של נמלה, ואז במקום כמו כל בני גילה שלוקחים מיד לפה, היא מיד באה להביא לי שאזרוק
צריך רק לחייך!