בדילמה - הריון ולידה

בנות, אני אחת משלכן.
אני כותבת בחסוי, למקרה שהורי הילד המדובר (תבינו בהמשך) גם קוראים בפורום....

יש לי דילמה קטנה, רציתי לשמוע את דעתכן, מה אתן הייתן עושות.

יש לי ילד בן שנתתים בערך, ויש לנו שכנים שהילד שלהם בן 3 בערך.
הוא הרבה פעמים בא אלינו לשחק עם הבן שלי, והם משחקים לא רע בדרך כלל.
הבעיה שהחינוך של הילד זוועתי.
הוא פשוט לא מכיר את המילה "לא". אין לו גבולות בכלל.
זה ילד שמותר לו הכל, אבל ממש הכל.
הוא מפזר את כל הצעצועים, וגם דברים אחרים שמגיע אליהם, שובר, מקשקש על קירות ובגדים, לא מסדר אחריו, לוקח דברים בכוח לבן שלי, לא יודע להספיק כשמבקשים ממנו... בקיצור, ילד בלי גבולות לגמרי.
זה הקו חינוך של ההורים, כנראה.
הילד לא ילד רע, וכשלי נשבר מהבלאגן, ואני מעבירה אותו "סדנת חינוך" קטנה, הוא מבין בסופו של דבר מה מותר ומה אסור.

בדרך כלל הוא בא לבד (שכן) אבל גם כשהוא עם ההורים, הם לא אומרים לו מילה על כל הנזק שהוא עושה.

הדילמה שלי מתחלקת לשתיים - האם לאפשר לו לבוא אלינו מתי שהוא רוצה ולתת לו לשחק עם בני, למרות הטייפון שעובר על הבית שלי, ולמרות שזה לא החינוך שאני מקנה לילדים שלי ואני לא רוצה דוגמאות כאלו בבית שלי. למרות שהם חברים ומשחקים די יפה ביחד?
או לנסות ולהוריד את כמות המפגשים למינימום האפשרי?

ואם התשובה לשאלה אראשונה היא "כן", אז האם להציב לו גבולות ו'לחנך' אותו שבבית שלי להתנהג כמו שאני מצפה שיתנהג, כמו שאני מצפה מהילדים שלי שיתנהגו? או שזה לא המקום להציב גבולות לילד לא שלי, ואין לי את הזכות להתערב ב"חינוך", גם אם זה בבית שלי?

אני אשמח שתביעו את דעתכן, למרות שאני בחסוי.
אני מקוה שאחרי שקראתן, אתן מבינות למה אני בחסוי
אני באמת אחת משלכן, אפילו הייתי גמדה