מה הייתן עושות? (משהו שקרה בגן) - הריון ולידה

אני בהחלט חושבת שלעיתים יש צורך לדבר עם הילדים בתקיפות.
אי אפשר כל הזמן לנהוג בהם ביד רכה ומלטפת, גם בבית אנחנו לא כל הזמן רק מאוד נעימים ומאוד סבלניים, עכשיו נכפיל את זה במס' הילדים בגן

תראי, יש מצבים שדורשים דיבור בטון תקיף,
ויש גילאים והתנהגויות שבכלל דורשים גבולות ותקיפות..
ויש ילדים מסויימים אם בגן לא יהיו תקיפים איתם הם ירביצו וישגעו את כל הגן!
כמובן- הכל בגבול הטעם הטוב..

המשפט שהיא אמרה לו קצת צרם לי אבל אם זה דיבור חדפעמי או משפט שבא אחריו
הסבר של- מה הוא לא עשה בסדר.. אז זה די הגיוני.
אם היא סתם אמרה לו "אני לא רוצה אותך פה" וזהו, וסתם עזבה אותו לבד בצד..
אז זה לא חינוכי לגמרי!

תעקבי, תראי אם את רואה עוד התנהגויות שלה שאולי היא תקיפה מידי..

אין שום ייאוש..

לינברי יש צדק בדברייך ואפשר להבין את נקודת המבט של עוגית כי בסה"כ גם אני לא הייתי רוצה שידברו כך לבת שלי ואם אני מרימה עליה את הקול זו די זכותי בסה"כ אני ילדתי אותה לא?

מעניין איך היא מתנהגת שאין הורים בגן

ענב סליחה, רצלהוסיף בדבריי - שכמו כולנו - גם את ישר העברת התנהגות כזו כאפשרות שגם לבתך מתנהגים כך - וזה מן הסתם החלק שהכי צרם וכאב לך...

התגובה שלך היא הכי אנושית שיש, לכולנו צובט בלב אם כועסים על ילד (גם אם הוא הרביץ רגע קודם...)

אני גם מסכימה עם לינברי
---------------------------
שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

לפי התיאור שלך זה היה די בגסות
אני כן הייתי מעירה את תשומת לבה של המנהלת
שתשים יותר דגש על אותה מטפלת.

יש צורה לדבר עם ילדים
שיהיו ימים טובים ושפע של בשורות טובות!

גל, מאי, טל, שי ומתן
שה' ישמור עליכם מכל משמר

במצבים כאלה תמיד אני שואלת את עצמי-
אם זה היה הילד שלי במקום אותו הילד,
האם הייתי מגיבה?
אם התשובה חיובית אז אני חושבת שמחובתי להגיב גם אם זה לא הילד שלי.

אני מבינה שהרוב כאן מקבלות את ההתנהגות הזו כמשהו שקורה באופן שגרתי בגן.
פשוט אין לי ניסיון קודם עם הדברים האלה.

אם זה היה הילד שלי, מאד יכול להיות שהייתי מעירה לה. מצד שני, אם הייתי יודעת שהילד שלי שובב וצריך יד מכוונת... אני מאד מקווה שהיא לא מתייחסת ככה לבת שלי.

נראה לי שהיום אני אבדוק עם האמהות של הגן (בגינה

להתייעץ עם עוד אמהות זה נראה לי מעולה, רק שימי לב שהדבר לא יצא מפרופורציות, יש היום נטייה לעשות לינץ' בעובדות שיש חשד ולו הקטן ביותר שהן מתעללות בילדים - גם ללא כל סיבה.
פשוט ע"מ לשמור עלייך ועליה לעשות את הדבר בעדינות...

אני גם מסכימה שלא הייתי מתערבת.
קודם כל- היא ראתה שהדבר צרם לך והסבירה את עצמה.
חוץ מזה- לא כל ילד דוחף את השולחן על כל הילדים שיושבים בצד השני..
שימי את עצמך גם בתור אמא שדוחפים על הילד שלה שולחן ותראי מה תרגישי..
חשוב להעביר מסר תקיף כשילדים מתנהגים בצורה שפוגעת באחרים בגן לדעתי.

אני גם מסכימה שלא הייתי מתערבת.
קודם כל- היא ראתה שהדבר צרם לך והסבירה את עצמה.
חוץ מזה- לא כל ילד דוחף את השולחן על כל הילדים שיושבים בצד השני..
שימי את עצמך גם בתור אמא שדוחפים על הילד שלה שולחן ותראי מה תרגישי..
חשוב להעביר מסר תקיף כשילדים מתנהגים בצורה שפוגעת באחרים בגן לדעתי.

היי ,
ראשית, גם אני לא יודעת אם הייתי מתערבת באותו הרגע, במיוחד בגלל מה שכתבה אשטנגה, שהיא ראתה שהדבר צרם לך והסבירה את עצמה, וזה כשלעצמו - איכשהו מרגיע, לפחות לאותו הרגע.
עם זאת, דעתי קצת אחרת מהדעות שנכתבו כאן.
תראי, את כותבת שהיא הקימה די בכוח ילד. בנוסף, את כותבת שאת שמה לב שזו לא פעם ראשונה שהיא מדברת בטון תקיף לילדים. ומעל הכל - את מתארת התנהגות שצרמה לך.
ופה, ענבר יקירתי, אני חולקת עלייך, ובגדול ( תמיד יש פעם ראשונה...). את כותבת ש: "יש היום נטייה לעשות לינץ' בעובדות שיש חשד ולו הקטן ביותר שהן מתעללות בילדים - גם ללא כל סיבה."
חד משמעית גם אם יש חשד ולו הקטן ביותר ליחס לא נאות (שלא לומר - התעללות ממשית, פיזית או רגשית) לפעוטות במעון או בגן ילדים - זו סיבה מספיק טובה לבירור מקיף בכל דרך שההורה רואה לנכון - כולל בירור עם אמהות אחרות בגינה.
זו בהחלט לא סיבה ל"לינץ'", אבל למיטב הבנתי עוגית לא איימה ב"לינץ'"... אלא בבירור מול הורים אחרים לגבי יחסה של אותה מטפלת. וזה נראה לי במקום, ומתאים, לאור הדברים שהיא שמה אליהם לב ותיארה כאן.
כפי שנכתב כאן, ובצדק, לפעמים יש לנקוט בטון מעט יותר אסרטיבי (אני מעדיפה "אסרטיבי" על פני "תקיף" - זה גם מעביר את המסר יותר בבירור, וילדים מבינים היטב כשמדברים אליהם כך) בדיבור מול הילדים, וזה נכון לנו, ובעיקר - להם (מעמיד גבולות ברורים). עם זאת, כפי שעוגית כתבה, אין זו הפעם הראשונה שאותה מטפלת מדברת בטון תקיף לילדים. זה דבר שבהחלט הייתי מבררת מול ההורים האחרים.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

תראי, מצד אחד, אם היית אמא של אותו הילד - היית מעירה לה. מצד שני אם היית אמא של ילד שעליו הוא דחף את השולחן - לא היית מעירה.
אני חושבת שיש גבול בכמה שהורה יכול לגונן על "זכויותיו" של בנו.
אני אמנם מכירה יותר סביבה יותר בוגרת - בי"ס יסודי - אבל אין הבדל. גם שם ההורים מגוננים על ילדיהם מגננת יתר ומי שסובל מכך (מלבד המורה והילדים האחרים) הוא הילד עצמו שמרגיש שיש לו גב לעשות ככל העולה על רוחו.
הורה צריך להבין שאם הוא לא שם לילד שלו גבולות בבית זה לא אומר שגם המטפלת / מורה יכול לוותר לו. אל תשכחי שיש עוד ילדים בסיפור. (אגב - ניתן לזהות את אותם ילדים חסרי גבולות בלי בעיות).
בקיצור, כל עוד לא מדובר באלימות קיצונית מצד המטפלת, ויש סיבה ממשית לטון הדיבור שלה כלפי הילד, אני חושבת שאת צריכה לשמוח שיש מי ששם גבולות במעון של ביתך. אחרת אוי לגן ואוי לביתך.......


http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related

בעקרון אני מסכימה שילדים זקוקים לגבולות.
אם הייתי רואה שהבן שלי דוחף שולחן על ילדים אחרים, הייתי מעירה לו בעצמי.
אין לי בעיה שהמטפלת הקימה את הילד והעבירה למקום אחר, אבל המילים שהיא השתמשה בהן - "אני לא רוצה אותך כאן" - אלו מילים שפוגעות ולא מסבירות לילד למה הוא מוקם מהשולחן.
כאשר מעירים לילד קטן על התנהגות לא מתאימה, משתמשים במילים ברורות, שמתארות את ההתנהגות שלו (כמו "אנחנו לא דוחפים שולחן על ילדים, זה לא נעים להם!"), אחרת זה לא משרת את מטרת הצבת הגבולות.
ילד בגיל כזה חייב שיסבירו לו מה הוא עשה לא בסדר ואז גם לראות שיש למעשה שלו השלכות - הקימו אותו מהשולחן וכו'.
הערות סתמיות כמו "אני לא רוצה אותך כאן" יתפרשו ע"י ילד שכועסים עליו בלי סיבה וזה רק יגרום לבעיות התנהגותיות חמורות יותר.
בעיניי ההתנהגות של המטפלת ממש לא בסדר.
אני מאמינה לגמרי שהיא לא מתעללת בילדים חו"ח, אבל זאת לא הדרך "לחנך" אותם. גננות ומטפלות אמורות לדעת דברים כאלה.

בקיצור, הייתי עוקבת אחרי המטפלת הזאת. אולי זה היה רק משהו חד-פעמי, אז לא כ"כ נורא, אבל אם זאת ההתנהגות הקבועה שלה, הייתי מתערבת.

סורי על החפירות

אני חושבת שכדאי לדבר עם מי שצריך לדבר והעמיד דברים במקום...
להיפך זה לא יתנקם בילדה שלך...ההיפך...
שגננת רואה שהאמא קפדנית ושמה לב לפרטים הקטנים...היא מתייחסת ופרפקציוניסטית לילד שלך יותר מכל ילד אחר...
מניסיון.....
תבהירי לה שההתנהגות שראית לא מקובלת עליך ואת לא רוצה אפילו לחשוב שזה עובר גם דרך הילדה שלך