-
מאמי,
אני יכולה להרגיע ולהגיד בוודאות שזה טבעי להרגיש ככה אחרי לידה, מבטיחה שזה אוטוטו עובר, הכל יהיה בסדר, מותר לבכות ומותר להיות קצת בדכאון,
זה תגובה טבעית של הגוף עם ההורמונים, וזו תסמונת ידועה אחרי לידה..
תחשבי חיובי, תחשבי על לינוי,
יהיה בסדר
כשחושבים חיובי- דברים טובים קורים,
מילים יוצרות מציאות!!
-
ורה מאמי שולחת לך המון
[/url
-
בס"ד
היי



יהיה בסדר. גם לי היה את זה כשאביגיל נולדה. וזה עבר - לא זוכרת תוך כמה זמן בדיוק אבל זה לא לקח הרבה זמן...
פיצפיצון יפה שלי...
-
תודה
"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא" : לינויוש, אני מאוהבת בךךךךךך
-
יעבור מתוקה! תהיי מאושרת שהנסיכה שלך בידיים שלך ושהכל בסדר ברוך השם
#
-
הורמונים לאחר הלידה זה די ידוע, בד"כ עובר לאחר שבועיים
-
ורה מתוקה, זה הכי טבעי בעולם
נכון יש לך אוצר מדהים בידיים ומי יתן ותדעי ממנה רק נחת אבל יחד עם זאת סדרי השינה שלך השתנו, סדרי האכילה, סדרי המקלחת,,,,לפעמים אפילו למקלחת אין זמן
אז תרגעי, תנשמי עמוק, ככל שהיא תגדל את תבחיני בשינוי ויהיה קל לך יותר להתמודד עם המעבר הזה מזוג טרי למשפחה
אם זה מקל, לי לקח בערך 6 שבועות לצאת מהנדנדה הזו של מצבי הרוח ורק אחר כך באמת נהנתי מהאוצר שלי
בהצלחה
-
-
אולי תנסי להיעזר במישהו? אמא/ אחות?
לשתף ממש בפירוט מה את מרגישה?
איך התמיכה מהבעלול?
בינתיים קבלי
-
תודה בנות על האפשרות לחלוק פה את הרגשות ולקבל מכן חיבוקים ותמיכה... ממש תודה...
מקווה שהתקופה הזו של הסתגלות ומצבי רוח תחלוף במהירות... והכל יהיה בסדר...
תודה
"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא" : לינויוש, אני מאוהבת בךךךךךך
-
טבעי ביותר!
זה יחלוף עד 6 שבועות מהלידה, זה בסדר להרגיש ככה.
כשזה יחלוף תהני מהאוצר שלך עד אין סוף!
-
מאמי שלי
קבלי מליון
..]
[.]
[.
-
כמו שכל הבנות כבר כתבו לך...
זה הכי טבעי בעולם להרגיש כך, ההורמונים בגוף חוגגים,
השינוי הכי גדול בחיים שלך עבר עלייך לפני כמה ימים,
קשה להתרגל ולהסתגל.
את ולינוי עוד לא ממש מכירות אחת את השניה ובעיקר... את עייפה וכאובה.
אני הרגשתי בדיוק כמוך, זה נמשך חודש, בהתחלה חשדתי שיש לי דיכאון אחרי לידה, אבל קראתי בספר "המדריך הישראלי להורים" את ההבדלים והבנתי שיש תופעה שנקראת "דכדוך לאחר לידה", זה רחוק מדכאון, זה טבעי ועובר על רוב הנשים אחרי לידה וזה חולף לבד!.
אני ממליצה לך (המלצות הספר), להיעזר כמה שיותר בבני משפחה, לספר מה את מרגישה ומה עובר עלייך, לנסות לנוח כל פעם שהבייבית שלך ישנה (אני יודעת שזה קשה - אבל את חייבת לנסות), לאכול טוב ולנסות להירגע.
ואגב - גם הפחד מהלילות הוא משהו שמוכר כמעט לכולנו, וגם זה יעבור מתוקה.
תהי חזקה ואנחנו כאן בשבילך!
"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..."
-
אוי את מתארת בדיוק את מה שעבר עלי!!! כל פעם שהיה מגיע הלילה (בעיקר) הייתי נכנסת לדיכאון (אמיתי) כל הזמן הייתי בוכה. ויותר מזה אני אספר לך, שאני הייתי בדיכאון לאחר הלידה, כל פעם הייתי בוכה, עצובה ולא מבינה למה!? אם כל כך רציתי את ההריון הזה. וזה נמשך המון זמן כ - 4 חודשים! כמובן שקיבלתי תמיכה מבעלי ומהמשפחה, והמון פסיכולוגיה עצמית.
אבל היום אני יכולה להגיד שאני הכי מאושרת בעולם!
-
ורה המקסימה!
יהיה בסדר, וזאת תשובה מדעית!.
אני אמנם לא מדברת מניסיון, אבל אני בטוחה שאת צריכה להסתגל לשינויים הגדולים שקורים לך בחיים והכל יהיה בסדר במהרה.
תתעודדי - יש לך תינוקת מתוקה להפליא במרחק חיבוק ממך
-
אוי את מזה מזכירה לי את עצמי גם אני הייתי כזו
בשני הלדיות זה הורמונים שמישתוללים וגם בגלל העיפות שלך את כול הזמן עצובה את צריכה לדבר עים מישהוא על זה כמו אחותך אות חברות כך את תרגישי יותר טוב את תיראי בשני הילדיםש לי היה את אותוהדבר הירגשתי כול הזמן שאני רוצה לבכות או ליברוח מהבית קצת לצאת ליראות אנשים אבל מצד שני אני רוצה להיות עים הבת שלי אבל זה עובר ומהר
העיקר שתהני מהבובה שלךךךךךךךךךךךךךךך
אושר 04/02/2008
אמילי 11/06/2009
יש לנו בןןןןןןןןןןן
http://s4.rimg.info/
-
זה השבוע הכי קשה מהלידה, את עייפה מהלידה את מטפלת בילדה, קמה בלילות
את צריכה עזרה לידך ותמיכה. אימך, בעלך או מישהו מהמשפחה,
זה יחזק אותך העזרה שלהם עד שתיכנסי לתלם, זה לידה ראשונה...
עד סוף החודש תיהיי כמו חדשה זה בטוח!
וכל הזמן שהילדה ישנה תעלי גם לישון!!!
-
יהיה בסדר אל תדאגי
-
זה טבעי ונורמלי לגמרי אין לך מה לדאוג גם אני עברתי את זה ולי הייתה תמיכה ועזרא הייתי חודש וחצי אצל אמא שלי שעזרה לי הכי הרבה שאפשר אם זה לקום בלילות מיקלחות ממש הכל אבל עדיין הרגשתי קצת מדוכאת לפעמים ומפוחדת והייתי בוכה סתם ככה .
אל תידאגי הכל יהיה בסדר
-
קודם כל יש פיתרון לכאב הפטמות תבקשי מבעלך שיביא לך את השואב חלב מעמק שרה ותשאבי ולאחר כל שאיבה מרחי את המשחה זה מה שאני עושה וזה כל כך מקל וכל כך עוזר את הציצים אני שומרת לסופ"ש כי אני שומרת שבת ואני לא יכולה לשאוב.
לגבי המצב הנפשי שאת נתונ בו זה לגיטימי באיחוד שזו הפעם הראשונה שאת חובה אמהות את תראי זה משתפר אם הזמן ואין לך מה להרגיש רע אם עצמך מותר להתלונן זה לא עושה אותך אמא לא טובה בהחלט הלילות זה דבר מתסכל אבל כמו כל תקופה בחיים זו גם תקופה שצריך לעבור זה חלק מהגידול.
-
בנות, תודה רבה על העידוד והתמיכה...
קווה מאוד שזה יעבור ויחלוף במהירות!
"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא" : לינויוש, אני מאוהבת בךךךךךך
-
כמו שכבר הבנות כתבו 90 אחוז נראה לי מהנשים מרגישות כמוך
כולל אותי
-
גם אני בכיתי איזה חודש כאילו בלי סיבה, אבל זה הורמונים וגם המצב החדש מלא אחריות שאת צריכה להתמודד איתו! זה יחלוף!