מי שפיר? - הריון ולידה

ממי שיהיה בהצלחה

אישתו של האחיין שלי עשתה בשבוע כזה, גם בגלל CMV
ברוך השם הכל עבר בשלום, גם הבדיקה וגם התוצאה
והיום התינוקת כבר בת 3 חודשים (בדיוק היום

אני אני אני!!!

גיליתי שהיה לי cmv ועשיתי בדיוק בשבוע 22.
קודם כל, חשוב מאוד מאוד מאוד שתעשי בדיקת דם נוספת, כדי לדעת בודאות שעבר מספיק זמן מאז שחלית. אני ויתרתי על בדיקת הדם ומיד רצתי לעשות מי שפיר, ובסוף התברר לי בבדיקת דם שעשיתי אחרי הבדיקה, שחליתי זמן קצר לפני שעשיתי את הבדיקה ואז בעצם היא לא תקפה (צריך להמתין כמה שבועות, אם זכור לי נכון אז שבעה שבועות, מהמחלה, כי אם עושים מהר מדיי אז הבדיקה לא מהימנה). בקיצור עשיתי ונשארתי בלחץ למרות שיצא שלילי, עד סוף ההריון, וכשהתינוקת נולדה לקחו לה בדיקת שתן כדי לראות שמי השפיר אכן לא היו מזוהמים. הומלץ לי לעשות מי שפיר נוסף, אבל לא הסכמתי, ומיד אסביר גם למה לא הסכמתי:

בדיקת מי השפיר קצת כאבה אבל לא נורא, ממש כאב נקודתי שעובר מיד מיד כשנגמרת הבדיקה. סבל של דקה או שתיים וזה עובר. הכל היה אצלי בסדר גמור, אבל משום מה כאבו לי מאוד השרירים ברגליים ביום שלמחרת. ביקשתי מאמא שלי שתבוא להיות איתי בבית, והכאב ברגליים התגבר והתגבר. באיזשהו שלב היא אמרה: "אולי יש לך חום?", היא הביאה מדחום וגיליתי לתדהמתי שעלה לי החום. התקשרתי לרופא (עשיתי מי שפיר אצל רופא פרטי מהטובים בארץ) והוא אמר: "לרוץ למיון". החשש הוא שבעקבות הבדיקה החודרנית התפתח זיהום, וזה סכנה הסתברותית מאוד מאוד נמוכה אבל קיימת. כולי בהיסטריה רצתי למיון, התקשרתי לבעלי שיגיע מיד. במיון מדדו חום, ראו שעלה עוד, והחליטו לאשפז אותי ומיד לעשות מי שפיר נוסף!!!! יום אחרי יום מי שפיר- לא הסכמתי בשום אופן. התחננתי שיחכו, שינסו משהו אחר, אבל הם הסבירו לי שחייבים לראות שלא התפתח זיהום. בגלל שהם ראו שהייתי בהיסטריה, עם דמעות, הם אמרו שאפשר לחכות חצי שעה ולראות אם החום יורד. שמו אותי במיטה במחלקת נשים, וכעבור חצי שעה הגיעה האחות למדוד לי חום וקרה נססססס- החום ירד לגמרי. הרופא היה בשוק, הוא כבר פינה את החדר למי שפיר, ופתאום החום ירדדדדד. הוא אמר שהפלתי לו את הלב והוא בעצמו היה בהיסטריה, כי חום אחרי מי שפיר זה מאוד מסוכן לאם ולעובר גם יחד. הם לא ידעו מה זה ומאיפה הגיע החום... בהמשך ההריון עשינו בדיקות אולטרסאונד קפדניות כדי לעקוב שהכל תקין אחרי מה שעברנו... וב"ה אני מודה לאל בכל יום מחדש, נולדה לי ילדה מדהימה ומשגעת.

אני לא מספרת את כל זה כדי להפחיד אלא להפך, כדי לספר לך שאפילו כשקורה ה"נורא מכל" ומשהו משתבש במי השפיר, זה לא סוף העולם, ובסופו של דבר סוף טוב הכל טוב.....

דרך אגב, לחברה שלי יצא מי שפיר חיובי בגלל סי אמ וי, היא החליטה על המשך ההריון, ונולד לה תינוק בריא לחלוטין....

בהצלחה רבה, רבה רבה רבה.... אם יש לך שאלות נוספות אני כאן....

תודה רבה לכן בנות...

בייבי בום- תודה על ההסבר המקיף... האמת שבתוכי אני בטוחה שאין לי את הסי.אם.וי וזה מוכר לי עוד מההריון הראשון ובמחשבה ראשונה אני ב-כ-ל-ל לא רוצה לעשות את המי שפיר אבל, מצד שני זה מפחיד לקבל החלטה כזו שהיא נגד דיעותיו של הרופא שלך...

אני ממש מבולבלת ומתלבטת אם בכלל לעשות???

למרות האשפוז שלי בעקבות מי השפיר והסיוט שעברתי, אני הייתי עושה את זה במקומך, והייתי עושה את זה שוב אם חלילה הייתי צריכה.

השקט הנפשי חשוב מאוד, ואת צריכה לשאול את עצמך האם תוכלי להיות רגועה עד סוף ההריון אם לא תבצעי את הבדיקה?

חוצמזה זאת בדיקה מאוד נפוצה, והמקרים החריגים הם ממש מועטים.
אני חששתי מאוד מהכאב, אבל זה באמת לא נורא. זה כואב- אבל זה כמו להידקר- זה כואב ברגע שזה קורה ונעלם מיד כשנגמר.

זאת לפחות דעתי.

בייבי בום- הפחד שלי הוא פחות מהכאב אלא יותר מהסיכון בגלל שצריך לעשות את זה בשבוע ממש מתקדם יחסית ולא בשבוע מוקדם.
שבוע 22

תראי- לפני הבדיקה היינו אצל מומחה לזיהומים כי גם אני לא רציתי לעשות מי שפיר, והתלבטתי. הבעיה היא שגם אם התוצאה יוצאת שיש זיהום, זה לא בטוח שהעובר נדבק, וזאת דילמה מאוד גדולה אם להפסיק הריון.

הוא הביא לנו את כל המספרים ההסתברותיים שהעובר נדבק, ואמר לנו משהו נכון- הוא אמר- ההמלצה הרפואית היא לעשות.
אבל - אם את לא מתכוונת לעשות כלום עם התוצאה, כלומר, אם את חושבת להמשיך עם ההריון גם אם תצא לך תוצאה חיובית, אז אין לך בשביל מה לעשות את הבדיקה.

ישבתי וחשבתי עם עצמי ועם בעלי- והחלטנו שאנחנו לא לוקחים סיכונים. ההסתברות שיקרה משהו בגלל הבדיקה נמוכה מההסתברות שהעובר חלה. לכן החלטנו שעושים.

זה גם מה שהרופא שלי אמר: שאם אני לא מתכוונת להתייחס לתוצאה אז אין לי מה לעשות את הבדיקה...
אבל אני כמובן לא מוכנה לקחת סיכון...
אוףףףףףףףףףףףףף ממש סיוט!!! הרי לפני ארבעה חודשים רק עברתי הפלה טבעית ועוד רק זה ממש "היה חסר לי"....

אוף, מסכנה שלי....שולחת לך המון המון המון

בכל אופן תודה רבה רבה על כל החיזוקים!!!
ואני מקווה שהכל יילך בסדר וטוב

קבלי המון

סליחה רק רציתי להבהיר את עצמי כדי לא להטעות אותך חלילה- כתבתי לך שההסתברות שיקרה משהו מהבדיקה קטן מההסתברות שהעובר חלה-
ואני רוצה להבהיר לך שכך זה היה אצלי ספציפית. זה תלויי בנתונים אישיים (כמו למשל האם חלית בזה בפעם הראשונה)... ולכן כדי לא להטעות אני מבהירה שאצלי יצא שכדאי מבחינה הסתברותית לעשות את הבדיקה.