אני ישר חשבתי על לרדת על עצמך כסוג של צחוק.
למשל אני , יש לי חוש כוון של עכבר שיכור , באמת!
אני על הפנים . אני יכולה לסוע את הדרך 5-6 פעמים ולא כל כך לזכור.
אני יכולה להכנס לשרותים בקניון חדש ולצאת מהכוון השני ועוד להתעצבן על בעלי שלאן הוא ברח

אז בסדר, אני ככה , התרגלתי , זה המצב וזהו . במקום להתבייש בעצמי , אני מודה , זה החסרון שלי , וקל יותר להתמודד עם זה דרך הצחוק על עצמי.
אבל למשל , אני לא אגיד "איזה אף גודזילה יש לי" או "איזה כוסית אני"
אבל מה עוד, אנשים תמיד נמשכים לאנשים עם בטחון עצמי שתופסים מעצמם ,
אבל חשים דחיה משוויצרים . יש גבול לכל דבר...