כמה שאלות על ההנקה/שאיבה,מישהי יכולה לעזור? - הריון ולידה

שעידן היה בגילה מספר פעמי קיבל בקבוק עם תמל בלילה, וראיתי שהוא ישן חזק יותר.
אם הזמן הבנתי שזה לא שינה כלום! עכשיו עם ציצי הוא ישן אותו זמן!
מה שגם זה עשה לו עצירות איומה אחרי כמה ימים.

תראי לגבי שאיבה לפעמים קורה שהגוף לא משחרר חלב-
התינוק מצליח להוציא יותר מהמשאבה!
תראי נגיד שאבתי בבוקר ויצא לי רק 50 סיסי שזה כלום בשבילנו כי אנחנו אוכלים הרבה יותר.
ובדר"כ שאני שואבת יוצא 150-200.
איך את שואבת?
אני שואבת נגיד 7 דקות מצד ימין 7 משמאל
ואז
5 מימין 5 משמאל
ואז 3 דקות מכל צד.

לדעתי כל הזמן שהיא מבקשת לינוק להניק אותה. יכול מאוד להיות שהיא בקפיצת גדילה עכשיו.
מבטיחה זה עובר ומסתדר!

וואו סורי על המגילה

"רבים מהכישלונות בחיים
היו לאנשים שלא הבינו
כמה קרובים היו להצלחה כאשר ויתרו"
[/url

טוב, אני אף פעם לא הסתדרתי עם שאיבות,אני עצלנית מידי בשביל לתת בקבוק זה נראה לי מלא התעסקות...שטיפות, הכנות ,סחיבות של מים חמים בחוץ !
שאיבה לא מעידה על כמות החלב שלך אז זה שיוצא לך 40-60 זה בסדר גמור.
אבל ברגע שאת נותנת מטרנה את מקטינה את הכמות שלך...
אם את רוצה את יכולה לנסות מוצץ וברגע שאת מרגישה שהיא נרדמת לך על הציצי תחליפי אותו במוצץ ואז תשכיבי אותה לישון.הכי טוב זה לעטוף אותה משמיכונת וככה היא לא תרגיש את המעבר ממך למיטה.
ואגב אולגה צודקת ,עכשיו זה הגיל של קפיצות גדילה מאוד צפופות והחודש הראשון מאוד אינטנסיבי.

תודה רבה
"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא" : לינויוש, אני מאוהבת בךךךךךך

היי ורה,

1. המטרנה היא, כפי שהמפונקת הזכירה למעלה, היא "יציקה". היא מפוצצת את הקיבה של התינוק. הצורך האמיתי של תינוק מבחינת כמות האוכל הוא בד"כ פחות מכמות המטרנה שנהוג לתת. בנוסף, חלב אם מותאם כל כך טוב לתינוק, שהוא מתעכל הרבה יותר מהר ממטרנה
(וגם תינוקות שיונקים ולא מקבלים תמ"ל, סובלים פחות מכאבי בטן, וגם חולים פחות מכיוון שחלב אם מכיל נוגדנים שמגבירים את עמידות התינוק למחלות)
לכן זה נורמלי לגמרי שהתינוקת שיונקת, תהיה רעבה לעיתים קרובות יותר מתינוקת על תמ"ל.
זה גם טבעי מאד שתינוקת מתחילה לבכות ברגע שהיא מגלה שהיא כבר לא צמודה לגוף האמא. הרי 9 חודשים היא הייתה בפנים, מוגנת, ובלידה היא חוותה ניתוק מהאמא. היא לא מכירה את העולם הזה עדיין , והדבר היחיד שמוכר לה - ולכן הדבר היחיד שנותן לה ביטחון, זו האמא, וכמה שיותר קרוב - היא תרגיש יותר בטוח. לאט לאט התלות הזו תלך ותקטן אך בשלב זה היא עדיין משמעותית. לכן היא בנתיים חווה את הפרידה מגופך כל כך קשה.

2. אל תתיחסי לכמות שאת שואבת עם המשאבה, כי המשאבה יכולה להוציא רק עד 80% מהחלב בשד. התינוק "יעיל" הרבה יותר. לכן מה שאת שואבת זה לא אינדיקציה לכמה שהגוף שלך באמת מייצר.

3. יועצת ההנקה שלי המליצה לי בזמנו שאם התינוקת נרדמת לי על הציצי לפני שהיא אכלה מספיק לדעתי, אז אפשר להעיר אותה בעדינות על ידי דגדוג בפניה או לחיצה על השד - זה מוציא "שפריץ" של חלב ומעיר את התינוקת.
הנקה זו דרך הכי טבעית להזנת תינוקות, ובדרך זו גדלו מיליארדים של תינוקות עוד לפני שהמציאו את הבקבוק בכלל, אז אמנם זה קשה לפעמים אבל שמרי על ביטחון מלא בגופך והוא ייתן לבתך את כל מה שהיא צריכה. כמובן תעקבי אחרי עליה במשקל, ושישה חיתולים רטובים (פיפי) ביום שמעידים על זה שלינוי מקבלת מספיק נוזל.

בהצלחה!!

אירית

ממש תודה על המידע!
"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא" : לינויוש, אני מאוהבת בךךךךךך