פסק זמן- חד משמעית.
לא הייתי "מייבשת" אותו מול הילד השני, וגם לא מול האמא השנייה, כי גם ככה, מנקודת מבטו- לא היה לו נעים באותה סיטואציה, את מנסה ללמד אותו שדרך ההתמודדות שלו לא מקובלת עליך- אבל עם רגשות אי אפשר להתווכח.
מה שכן, הוא צריך להבין שיש השלכות למעשים שלו- והוא צריך לשבת בחדר אחר איתך/לבד, מה שתמצאי לנכון ולחשוב על מה שעשה.
כן הייתי מדברת איתו על זה אחר כך כשירגע ושואלת למה הרביץ- ומציעה לו אלטרנטיבות לאיך הוא כן יכל להתנהג כדי להשיג את מה שרצה בצורה לא אלימה כי אם אין לו רעיונות אחרים- הוא תמיד יחזור למכות.
אבל ממש לא בסיטואציה עצמה כשהוא עוד "חם" -רק בדיעבד כשהוא רגוע ואפשר לדבר איתו על זה- אולי לפני השינה הגיד, כשמדברים על היום שעבר...

נסי להתרכז בסיבה לבחירה שלו במכות, ולא באקט עצמו- כי כמובן שזה מה שמביך אותך ולכן מה שלכאורה חשוב לך למנוע זה את התוצאה, אבל לא תשיגי את זה בלי לפתור את הסיבה.
