היי יקרות - הריון ולידה

הנה משהו שהייתי צריכה להגיד היום ובעוד 1000 הזדמנויות אחרות ובמקום זה חייכתי שתקתי ובלעתי את הדמעות.
אז הנה מוקדש לכל מי שחושב בלב שאני רק צריכה לנשום עמוק ולהירגע ועוד יותר למי שמעז להגיד את זה בקול רם...
רציתם פעם משהו עד שהנשימה שלכם נעתקה?
רציתם פעם משהו כל כך חזק עד שזה כאב?
רציתם פעם משהו בכזאת עוצמה שקמתם עם המחשבה עליו בבוקר והלכתם לישון איתה בלילה, ובמהלך היום היא ליוותה אתכם?
רציתם פעם משהו כל כך כל כך שרק המחשבה עליו יכלה לגרום לכם לבכות?
ולא זה לא בגלל שאתם חלשים/עדינים או נשברים בקלות.
לאור ההתנהגות שלכם אני מניחה שהתשובה היא לא אז בבקשה בבקשה תפסיקו לבהות לי בבטן לשאול אותי מה חדש ובתגובה לתשובה שלי להציע לי מה לעשות... אין לכם מושג עם מה אנחנו מתמודדות, הקושי האמיתי הוא לא הזריקות/בדיקות הדם/תופעות הלוואי של התרופות, הקושי האמיתי הוא אתם שחוושבים שאני רק צריכה להירגע/ לנשום עמוק/לא לחשוב עלזה/ לחשוב רק על דברים חיובים/ להתפלל/ ללכת לרופא הזה (נו זה שהכניס את ההיא להריון)...
ברור לי שאתם רוצים את טובתתי ברור שאני יקרה וחשובה לכם אז רק שתדעו שאני נפגעת (נורא), גם אם אתם לא רואים את זה, גם אני לא מצליחה להגיד את זה בקול רם.אז בבקשה די...