איכות חיים....? - הריון ולידה

וואוו איזו שאלה!
אני מבינה שיש לך כרגע מקום עבודה טוב ואת גרה במרכז ואת חושבת על אופציה לעבור לגור בפריפריה ויתכן ותהיי מובטלת..אך ילדייך מאושרים וההוצאות מופחתות.
לדעתי תעשי חישוב של הכנסות מול הוצאות עכשיו וחישוב הוצאות והכנסות בפריפריה..מצד שני עבודה תמיד אפשר לימצוא...אולי לא הכי טובה אבל עבודה!
מה לגבי המשפחה?היכן היא מיתגוררת?
אני הייתי שוקלת גם את זה..

טוב... זה כל כך אישי,
אני יודעת להגיד שפרנסה טובה בשבילי, תורמת לשקט נפשי ולזוגיות מאוזנת כשהתחושה היא ששניינו נוטלים חלק בנטל- זה איכות חיים בשבילי..
זו גם דוגמא אישית בריאה בעייני כמודל לזוגיות עבור הבן שלי, וזה מה שאני רוצה שילמד בבית.
אז אין לי גינה, ואין לי אוטו שני- ביג דיל. הולכים לגינה הציבורית- יש שם דשא -שאני לא צריכה לטפל בו, יש שם חברים לפגוש ונדנדות- אז הויתור היחסי על זה שזה לא אצלי בחצר הוא מחיר שאני מוכנה לשלם.
גם אני חלמתי על בית בכפר- אבל בסופו של יום- אני מאד אוהבת את החיים בעיר. כשאני הולכת ברגל לעבודה והילד שלי הולך ברגל לגן- זה מבחינתי איכות חיים, וגינה יש אצל סבתא. חוץ מזה שהמחשבה שלילדים תמיד טוב יותר בית בכפר היא גם לא נכונה בעייני, כמו שלי יותר מעניין וכיף ללכת ולקנות את הירקות אצל הירקן, הלחם במאפייה, לעבור ליד חנות פרחים ולעצור ליד אתר בנייה או בית בשיפוצים שמעניין את הבן שלי (בנים), גם לילד שלי זה יותר מעניין מאשר לעבור בישובים הקהילתיים האלו שרואים עוד וילה ועוד וילה ועוד וילה- ואין שום שינוי.
שוב- זה לא שאני לא רואה את הכיף במטבח ענקי, חצר, ובית חדש עם ריצוף דנדש. אבל בשבילי- זה ארבעה קירות וזה פחות חשוב לי משאר הדברים שמשפיעים על החיים שלי.

אני אישית.. א.

http://www.purecash.co.il/index.aspx?ref=27096

שאלה לא קלה....אני יכולה לומר עלינו -
אנחנו גרים קרוב למקום העבודה של אישי. יש לו תפקיד מעולה שהוא מאוד אוהב והסיכוי שיקבל תפקיד דומה במקום אחר קלוש מאוד.
למרות שמשפחתי גרה רחוק אין סיכוי שאבקש ממנו להצפין ולהתרחק מהעבודה.

אני גרה בפריפריה, וההוצאות מופחתות למרכז. אכן יותר קל מצד אחד, וקשה למצוא עבודה עם משכורת טובה מצד שני.
הכל יחסי: הכנסות במרכז גבוהות יותר וכך ההוצאות
הכנסות בפריפריה נמוכות יחסית וגם ההוצאות נמוכות.
האמת החלום שלי זה לא לגור בקריית גת, אלא לגור בצפון

[[[

תודה בנות...
אשטנגה לא התכוונתי דווקא "טוב" מבחינת וילה חדשה, אלא טוב לילד מבחינת חברה שאין לו כל כך בעיר, ומבחינת מרחב...
קודם כל אנחנו דתיים לאומיים וגרים במקום שבו אין הרבה אנשים כמונו.... אני מאוד אוהבת את זה וממש לא מתחברת לשכונות הסגורות, ולמען האמת יהיה לי מאוד קשה לעזוב את העיר, את השכנות הנחמדות, את ההמולה והקניון הצמוד, אבל בשביל הילד אני חושבת שיהיה שם טוב יותר מבחינת חינוך.... סליחה אם זה נשמע פלצני....
בנוסף, במקום שבו אני גרה אין מקום אפילו ללכת עם עגלה, בכל מקום צריך לרדת לכביש כדי לעבור, ממש הרגשה של צפיפות. בפארק השכונתי אין מקום לסיכה, על כל מתקן יש תור.

זו דילמה שנראה לי אין אחד במדינה הזו שלא חושב עליה......

אנחנו גם חשבנו על זה הרבה - אבל אין סיכוי שנעזוב את אזור המרכז
המסנג'ר שלי: [email protected]

כמו שאשטנגה אמרה, זה מאוד אישי.
אבל להפך ממנה, אנחנו החלטנו שלא מתפשרים על איכות חיים בשביל הבנות, והחיים בעיר ובהמולה זה לא בשבילינו, ואני לא רוצה שהבנות ינשמו גזי פליטה כל היום, ובשביל להגיע לגן משחקים צריך לנסוע עם האוטו, וכל שניה שהולכים ברחוב הילדה צריכה להיות צמודה להורים מחשש לרכב, ואין מקום לעבור עם עגלה, וכשהן יגדלו, החשש מכל מיני דברים רעים, לא עלינו, ולשחרר את הבנות לבד בערב וכו'
ואני מעדיפה לקחת אוטו ע"מ להגיע לקניון מאשר ע"מ להגיע לשקט, ולאויר צך ולמרחבים ולחופש.

אני עובדת בשרון, המחירים שם בשכונות טובות (שלא לדבר על מושבים) הם ברקיע.
אבל בכל זאת, יצא לנו איכשהו למצוא את שביל הזהב בין עבודה טובה במרכז לבין איכות חיים, כפי שאנחנו רואים אותה (גרים בישוב בשומרון).

אבל אני משלמת את המחיר. נסיעה של שעה לכל כיוון לעבודה ובחזרה.

תמיד יהיו לך יתרונות, אך יש להם גם מחיר.
את צריכה לשבת ולרשום לעצמך על דף את היתרונות והחסרונות של כל אופציה. ולראות מה המחיר שאת מוכנה לשלם (ובעלך, כמובן) ומה המחיר שלא בא בחשבון.

אולי כמו במקרה שלי, יש מישהי שתגיד שלא תיסע לעבודה כל יום שעה הלוך, שעה חזור בעד שום הון שבעולם. אז זה מחיר שהיא לא תשלם, ותיבחר באופציה אחרת.

בייבי בום את בטוחה שהחינוך יותר טוב? או שזו סיסמה שמי שגר שם אמר לך? מה זה אומר חינוך טוב יותר? אם אני גרה במקום שבגלל הצפיפות- יש המון סוגים של חוגים ופעילויות אחרי הצהרים, אם הילד שלי בן ה-3 כבר היה בהפקות של האופרה הישראלית הצעירה, בתיאטרון צלליות בבית ביאליק ובפסטיבל סרטי אנימציה יפנית בבית ציוני אמריקה (ותסלחי לי על הפלצנות!) זה לא פחות חשוב בעיניי מאשר המסגרת היומיומית. וכן, זה בהחלט מסוג הדברים שאם את גרה במרחק שעה נסיעה ברכב מעיר גדולה את לא תוכלי לתת לילדים שלך באופן ספונטני.
שוב- כמו שאמרתי לכל דבר יש יתרונות וחסרונות, אבל בתור אמא שמנצלת את הייתרונות שיש לעיר להציע- אני בפירוש חושבת שהילד שלי מרוויח דברים שילד בפריפריה לא מרוויח אותם- גם בהיבט של חינוך וגם בהיבט של חויות חברתיות.
בנושא ההומגניות החברתית שאת לא מתחברת אליה- אני לגמרי איתך בזה
את יודעת שאני נוסעת לפעמים עם הבן שלי ביום חמישי אחרי העבודה באוטו או באוטובוס- שזו חויה עבור ילד בן 3 בפני עצמה לשוק התקווה או לשוק הכרמל לעשות קניות? הוא רואה אנשים אחרים, טעמים אחרים, זה פותח את הראש וזה דבר שחשוב לי לתת לו. אנחנו גרים בשכונה טובה- זה נכון, אבל יש עוד כל מיני אנשים בעולם, חלקם קצת שונים... לא יודעת, בטח עד כאן כבר כולן חושבות שאני סופר פלצנית- אבל זו דעתי ובעיר יש את כל הדברים האלו, ובפריפריה יותר קשה לחוות אותם כדרך חיים. אגב, זה לא אומר שלא אשנה את דעתי, או שלא אעבור לתקופה מסויימת לפריפריה- אבל היום אני כבר לא חושבת בצורה של שחור-לבן שחשבתי פעם- שחד משמעית הילדים מרוויחים מהפריפריה, יש יתרונות גם לילד שגדל בעיר. לא כולם בעיר רק מתעניינים בכסף ומראה חיצוני ובפריפריה כולם מתעניינים בטבע ובתכנים עמוקים יותר, הרבה פעמים לאנשים נוח לצייר את זה ככה...זו לא רק נוחות

אשטנגה, לאחרונה אני שמה לב, שאני מסכימה עם דעותייך, בכל השירשורים שאנחנו מצטלבות בהם.
את גם כותבת בצורה מאוד יפה וחלקה

איזה כיף לשמוע! כמובן שזה הדדי...

שתיכן כותבות מאוד יפה ותודה שהקדשתן מזמנכן

אשטנגה אני חייבת לומר שגם אני נהנית לקרוא את דעותיך
המסנג'ר שלי: [email protected]

שאלה לא פשוטה אבל אני חושבת שאם לא תעבדי ותהיה פחות הכנסה איכות החיים תרד בצורה כלשהי
צריך לעשות את החישוב הכלכלי אם עדיין תוכלו להרשות לעצמכם את מה שאתם מרשים עכשיו גם בלי שתעבדי אז זה בסדר אני הייתי עוברת אבל לעבור ולהתחיל לקצץ בהוצאות מבחינתי זאת סוג של ירידה באיכות החיים והשקט שיש שם לא יכפה לפחות לא במקרה שלנו
אני אישית הקרבתי הרבה עברנו לקנדה ל 3 שנים וברור שרמת החיים כאן היא משהו שאני בחיים לא אוכל להרשות לעצמי בארץ ובעקרון אני לא חייבת לעבוד כאן אני עובדת כרגע רק כי אני בהריון ואני רוצה לצבור שעות כדי להיות זכאית לחופשת לידה של שנה אז ממש חבל לי לא לעבוד זה סתם ביזבוז
בכל מקרה מה שרציתי להגיד שמנסיוני האישי טוב לי כאן וכיף לי לגור ברמת חייים כזאת ובכלל החיים כאן הרבה יותר טובים ושקטים המשפחה חסרה אין מה להגיד אין שום תחליף למשפחה אבל מצד שני יש מחשבים ויש קשר יומיומי וביקורים
להשאר כאן לננצח אני לא אשאר ואין לי מושג איך בדיוק אני אתרגל שוב לחיים בארץ
מה שרציתי להגיד זה שיש הרבה בעד ונגד וזה משתנה ממשםחה למשפחה יש כאלו שלא היו מוותרים למשל על המשפחה בשום פנים ואופן אני בחרתי כן לוותר לתקופה מוגבלת כי הפלוסים שאנחנו מקבלים שווים את זה
אז פשוט תשבו ותחשבו מה יש יותר פלוסים או מינוסים וחוץ מזה תמיד יש דרך חזרה
בהצלחה