עכשיו אני שאלת התנהגות - הריון ולידה

עדיין אין לי נסיון בגיל הזה, אבל נראה לי שצריך לתת לה להתמודד לבד עם הדברים בהכוונה שלכם ולא לעשות בשבילה או להיכנע לבכי שלה, למרות שזה הדבר הכי מתבקש. אולי להסביר לה כשהיא בוכה איך אפשר להשיג את מה שהיא רוצה.

אני לא זוכרת בת כמה היא?
בכל אופן יכול להיות שהיא מתוסכלת מזה שלא מצליח לה בדרך שהיא רוצה ולכן היא מתוסכלת ובוכה.
במידה ולא מדובר במכה שקיבלה לא צריך לרוץ מייד על כל בכי - אבל גם לא להתעלם - לדבר אליה ואפילו ל"שקף" בדיבור את מה שהיא מרגישה למשל: "את בוכה כי הבובה נפלה לך, תנסי להרים אותה.." וכו'.
אם לוקחים לה אז כמובן ברור הבכי פשוט נסי להסביר לה.
[url=http://www.zoobooz.com/pregnancy-graphics.php

[
[url=http://www.zoobooz.com/adoption.php

היא בת שנה וחודש זה מה שאני מנסה להסביר לה אבל נראה לי שזה
דיי מוקדם שהיא תבין אותי לא

מאמי גם אנחנו ככה
אצלי זה עוד יותר גרוע
היא דופקת הראש בריצפה
ואז הבכי נהיה גם בגלל הכאב.

אירה את תתפלאי לגלות כמה הם מבינים גם בגיל הזה
[url=http://www.zoobooz.com/pregnancy-graphics.php

[
[url=http://www.zoobooz.com/adoption.php

אין לי עדיין ממש ניסיון אבל אני בטוחה שזה למשוך תשומת לב....
וגיל שנה זה ממש לא קטן הם יודעים ומכירים טוב את התגובות שלנו...

רק אושר... ובהצלחה

עוד טיפ..
אני הייתי מתנה את ההתייחסות שלי בהפסקת הבכי, ככה את מאותת לה שזה בסדר לבכות, אבל אי אפשר לתקשר עם אמא כשכל הזמן בוכים.
קודם שתפסיק, ואז תראי במה אפשר לעזור.
כמובן שאני לא מדברת על מקרה שהילדה נפלה וכואב לה- ברור שתבכה.... וברור שתרימי אותה ותנחמי..
אבל יש מקרים של התבכיינות ולא של בכי, ובמקרים האלו אני אוהבת להיות מאד ברורה.

במילה אחת... תיסכול!!!
בגלל שהיא עוד לא יודעת להביע את עצמה באופן מילולי כל פעם שמשהו מעצבן אותה היא בוכה....
עצות? כמו שאשטנגה אמרה, לנסות להתעלם עד כמה שניתן מבכי שהוא "סתם" להסביר לה שאת לא יודעת איך לעזור לה כשהיא בוכה ככה וכשהיא מפסיקה לשבח אותה על זה שהצליחה להירגע
אני בגיל הזה אם הוא היה בוכה סתם כי הוא רוצה משהו הייתי פשוט אומרת לו שאני לא מסכימה או אי אפשר, מתיישבת על הרצפה ואומרת לו "אני מאוד רוצה לעזור לך להרגע אם אתה רוצה חיבוק ונשיקות אני פה..." בדר"כ היה ממשיך לבכות עוד דקה שתיים ואז בא אליי להתכרבל

שילדים לא מצליחים לבטא את עצמם מספיק טוב הם בוכים וכך הם יודעים שיתחסו אליהם, הכל בא בעקבות תסכול. זה הגיל וכמעט אצל כולם זה ככה. אוטוטו זה יעבור לה ואז לאט לאט הבכי יעבור תאמיני לי.

[]

תודה בנות
חשבתי שאני מגדלת בכיינית

היי אירה כבר סיכמנו שכל הנועות מקסימות

זה נורמלי בגיל הזה, נראה לי שכדאי לומר לה במילים את מה שקרה, הבובה נפלה, אוי בואי נעשה לה טובה ונרים אותה, או משו כזה, ברוגע ושקט, זה גיל שהם מבינים המון! ויודעים לומר ממש מעט, אם בכלל.. והסחות דעת עוזרות להרגע, לעניין אותה במשחק אחר, או בדגדוגים ושירים... והכי מהכל, תנסי להיות רגועה,ולהגיב בצורה רגועה(לא להתעלם, ולא להיות היסטרים מכל נפילה לדעתי) על אף שזה קשה, זה יעזור לשתיכן!! זה קורה לכולם, ובעיקר שנמצאים עם אמא!