יהי זכרם ברוך - הריון ולידה

[[[

אפשר לנצל את ההזדמנות, ולספר לכן על סבא שלי?

הוא ניצול אושוויץ, עם מספר על היד. הגיע לשם מהונגריה בערך בגיל 17
ה"מזל" היה שיהדות הונגריה נשלחה למוות יחסית מאוחר (שנת 44), כך שיצא לו להיות בערך שנה עד השחרור מאושוויץ.
היה לו יצר חיים (כמו שמו בישראל) מאד חזק, וכושר המצאה... כל פעם ששאלו מי יודע לעשות משהו (חייט / נגר וכו') הוא היה מתנדב וכך הצליח לשרוד.
לאחר השחרור הועבר לברגן בלזן.
קצין אמריקאי שאל אותו לאן הוא הולך מכאן והוא ענה לפלשתינה.
התגובה היתה - ילד, יצאת מגיהנום אחד ואתה הולך לגיהנום אחר.
אבל בזכות אנשים כמוהו, שאיבדו הכל ובכל זאת הגיעו לכאן - המדינה שלנו קיימת.
ובשבוע הבא ביום העצמאות נחגוג גם לכבוד הניצולים שבנו ב 10 אצבעות את המדינה.
יהי זכרם של ששת המיליונים, וביניהם כל משפחתו של סבי, ברוך.

וואי עוגית ריגשת אותי בטירוף

אז אם לא איכפת לכן אני אספר גם קצת על המשפחה שלי:
סבא שלי ז"ל וסבתא שלי באו שניהם מיאסי רומניה. הם לא הגיעו למחנות השמדה אבל בהחלט חוו גהנום.
לא יודעת כמה מכן מכירות את סיפור יהודי יאסי - היו מעירים אותם בלילה, מוליכים אותם ברחובות, עד לכיכר בעיר, ומהגגות היו יורים בהם היו מסיעים אותם שעות ברכבות עד שכולם היו מתים וכו' וכו' וכו'.
סבתא שלי ניצלה ב"זכות" אביה שהיה נכה - כשבאו לקחת אותם אמרו שגם ככה הוא לא שווה כלום וימות לבד. לגבי סבתא שלי יש עוד סיפור קשה אך היא מעולם לא סיפרה אותו. מקווה שיום אחד היא תספר
סבא שלי הלך עם אביו לקחת לחם, אביו שהיה מעשן מקטרת הוציא גפרורים כדי להדליק את המקטרת. חייל SS החליט שהוא רוצה להצית את הגטו. סבא רבא שלי שישר הבין שזה הסוף הורה לסבי לברוח, בזמן בריחתו הוא נורה ברגל. הוא התחבא 3 ימים במרתף בי"ח, כמעט איבד את רגלו, אבל שרד את השואה. עקבותיו של סבא רבא שלי נעלמו כלא היו
יהי זכרו ברוך ושל כל שאר היהודים שנרצחו בלא עוול בכפם

המסנג'ר שלי: [email protected]

ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!