.... - הריון ולידה

שהכי קשה לי בעולם
כשמרגיש לבד בין כולם
אני מבקש את אוויר הים.

כשהדמעות צורבות בעיניים
כשנדמה שנופלים השמים
נכנס עם כול הגוף למים.

מוצף נוזל ומאבד משקל
לרגע כמו מרחף בחלל
שוכח מי אני ולמה בכלל...

מבין שזה הרגע לבחור
לטבוע או נגד הזרם לחתור
להתקדם או לחזור לאחור.

שנים רבות שאני הולך
לחוף הים כשהלב דועך
שהראש בעצמו מסתבך.

הכחול הענק אותי מחבק
מונע מנשמתי להתפרק
שוטף את הרעל המשתק...

החול את צעדי כבר מכיר
מקבל כאביי ורכות מחזיר
סופג ייאושי ועקבותיי משאיר.

שחף צורח מעורר בי תקווה
האופק נמצא במרחק מחשבה
בדרך הביתה חולם אהבה.