הפחד - הריון ולידה

בעז"ה יהיה בשורות טובות...

וגם אם חלילה לא את לא נופלת....

את לא מאבדת תקווה את ממשיכה קדימה לעבר המטרה

בהצלחה מאמי הלוואי ותחזרי עם בטא יפה

שיהיה בהצלחה ענקית

היי יקרה
זאת לא דרך, זה מסע...מסע ארוך וקשה וכואב, ואת אמיצה כל כך, אני לא יודעת אם הפעם זאת הפעם, אבל אין לי ספק שהפעם תגיע, הלוואי שיכולתי לדעת מתי, כמה צער וכאב הייתי יכולה לחסוך, אבל אני לא יודעת, וגם את לא, כל שנותר הוא להמשיך במסע בידיעה שלמה, שבסופו את תחבקי את האוצר שלך. כי אין, פשוט אין אופציה אחרת.
רק שתדעי שלא רבות הנשים שיכולות לעמוד במסע כזה, ואת בהחלט עושה את זה בגבורה, ואני גאה בך ובכל שאר הנשים המדהימות שכותבות כאן.
ועכשיו יקירתי יחד איתי באמונה בתקווה ובידיעה שלמה אל תפסיקי לשנן לעצמך שאת תהיי אמא!
מחזיקה לך אצבעות לבדיקה ביום ראשון.

המון בהצלחה.......

בנות יקרות,
תודה על התגובות שלכן...
אני אחרי יומים של בכי, בא לי לעזוב את העבודה, בא לי לברוח...

אחרי שנה וחצי של כשלונות ואי הצלחה, ככל שמתקרב זמן הבדיקה החרדה עולה והפחד מהתשובה מתגבר, האם אני אצטרך להכיל עוד שלילי...
אני מתקרבת לאמצע שנות ה - 30 ומפחדת...
כמה זמן אני אהיה בתהליך הזה...

האם כדי לנו כבר לשלוח את הטפסים להתחיל תהליך של אימוץ..שבכל מקרה לוקח הרבה זמן ובמקביל להמשיך, אולי אני אצטרך לעשות עוד חמישה טיפולים ואני כבר ואולי אני לא אצליח, אני רוצה להיות אמא אתמול כבר כל כך הרבה זמן...

האם יש כאן מישהי כזאת ששלחה טפסים...?
באיזשהו אופן אני מרגישה שאני רוצה להיות אמא, ואמא היא אמא פחות חשוב לי להיות בהריון חשוב לי להיות אמא,אז למה לא לנסות...?

מאמי......

אני בת 28 וברוך השם אחרי שנתיים של טיפולים
3 הזרעות ו 2 הפריות שנכשלו הצלחנו... ראיתי חיובי....

גם את תיראי... גיל 30 זה לא אסון יש בנות שבגיל 35 נקלטות...
מאמי לא לאבד תקווה... אסור...

אני חלילה לא פוסלת אימוץ אבל זו האפשרות האחורנה
אז תמלאי מצברים ודי עם החשיבה השלילית....
תחשבי חיובי...
ותוכיחי לעצמך ולבעל שאת רוצה ואת מקבלת תמיד מה שאת רוצה

בעז"ה בשורות טובות

מתוקה - אני כל כך מבינה אותך!!!
מחבקת אותך חזק.
אני חושבת שלאמץ זה מקסים. הכל עניין של שאלה מה מצבכם הכלכלי וכל העניינים הפרוצדוראליים האלה.
אני מבינה גם לגבי מקום העבודה - מתחשק לשנות את החיים ולהחליף את כל האנשים שבתוכם (חוץ מהמשפחה וחברות)
את בIVF ראשון אבל ... תני לזה הזדמנות. אל תשכחי שהמון בנות היום רק מתחתנות בגיל 30 בערך ככה שלהביא ילד ראשון ב35 - כן זה קצת מאוחר - אבל מה לעשות?! ככה יצא - את לא כל כך שונה מכולן (הרי אם זה היה נורמה זה פחות היה מציק לנו ...)
בקיצור - אני מבינה אותך. אל תחשבי שהחרדות נגמרות אחרי ההיקלטות בעזרת השם - את תיקלטי - אין סיבה שלא, ואז תרגישי את החרדות שאחרי - בעזרת השם.
את בטוחה שכרגע זה שלילי? עשית בדיקת דם?

גריזלדה היקרה,

כן, עכשיו אני יודעת התשובה שלילית.
כל כך רציתי לכתוב הודעה משמחת, כל כך רציתי לכתוב הודעה שמספרת את הסיפור שלנו מתחילתו ועד סופו, כל כך רציתי לכתוב ולתאר את הסוף החיובי כדי שכולן יוכלו לשאוב תקווה מהסיפור שלי, שאסור לוותר וצריך להמשיך קדימה, אני כותבת את המילים שלי ערב יום הזכרון, וחושבת על הכאב הכל כך גדול של המשפחות וזה מגמד את הכאב העצום ואת העצב הגדול שהרגשתי היום עם קבלת התשובה השלילית.

אני ממשיכה הלאה, דיברתי עם הרופא שלי ואני יעשה טיפול עם המוקפאים החמודים שלנו...

אני ממשיכה, תמשיכו כולכן..

נשיקות וחיבוקים לכולנו.

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יצליח בטוח - אין סיבה שלא !!!!!!!!!!!!!!

מבטיחה לך שעוד תירשמי לבנות כאן את הסיפור והם ישאבו כוחות....
בדיוק כמו שאת תשאבי עכשיו מסיפורים של אחרים...

אלקיים גדול... ונסתרות דרכיו....

מאמי את ושאר הבנות תזכו לזה בקרוב אני בטוחה...

תזכרו תמיד להיות דבקים במטרה... למרות הקושייי....
יש נשים שמתמזל מזלן וב"ה לא נלחמות ומקבלות את ה הזו מבלי להתאמץ ולהילחם...
אבל אותנו אלקיים העמיד ומעמיד במבחן קשה וכואב מאוד
אבל אלקיים מעמיד למבחן רק את הילדים שהוא בטוח שהם יעברו אותו בהצלחה ואנחנו בינהם

בהצלחה במבחן ואמן אמן שכל הבנות פה
יעברו אותו בהצלחה בקרוב

"אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, בניך כשתולי זיתים סביב לשולחנך..."

באהבה ליאת

אני מאחלת לך ולכולנו בהצלחה גדולה

אני מבינה אותך אני בדיוק באותו סיפור עצוב...
בת 30 נשואה כבר 4 שנים אחרי 3 הזרעות והיום עברתי טיפול
ראשון של IVF ...זה מאוד קשה אבל צריך לקחת הכל בקלות
ובסופו של דבר תקבלי מה שאת כל כך רוצה - כמוני
להיות אמא....

אסור לאבד את האמונה...............
מחזיקה אצבעות לכולנו...