מתוסכלת מהבעל..צריכה עצה - הריון ולידה

היי בנות...
הרבה זמן לא ביקרתי כאן עקב עומס מטורף של עבודה ומעבר דירה.
אני ממש זקוקה לעזרתכן, תמיכתחן ואולי עיצה טובה.
אני בשבוע 27 להריון ועברה עליינו תקופה מטורפת של שיפוץ בית ומעבר לבית.
בעלי הוא גבר מקסים באמת שכן הוא מדהים אם המשפחה שלי , עוזר לי בבית בהכל באמת בחור זהב ואני מאוד אוהבת אותו ...יש לו בעיה אחת שתמיד הפריע לי אבל עד עכשיו למדתי לחיות איתה ..הוא מאוד מופנם וקשה לו מאוד להראות רגשות מה שאומר שגם במגע קצת קשה לו, הוא לא מאלה שינשקו,יחבקו ופוצי מוצי הרבה מיוזמתו או שמרבה להגיד שהוא אוהב ולהרעיף מחמאות, הוא מראה את מה שהוא מרגיש בדרך אחרת כמו העזרה שהוא מעניק או בלקנות מתנות או משו שהוא יודע שאני מאוד רוצה וכו'.
עד עכשיו ידעת להתמודד עם זה אבל ..(ואולי זה הרבה הורמונים ) עכשיו קשה לי מאוד עם זה ..אני כל כך זקוקה למילה טובה,מחמאה הרי הדימוי העצמי שלי לא להיט בהריון, חיבוק אוהב ושייתן לי בטחון שלא משנה מה הוא אוהב וכו' אבל כלום הוא ממש לא עושה את זה ולא רק זה הוא גם כאילו לא מדבר הרבה על ההריון או התינוקת שבדרך, לא מרבה לגעת בבן ולהרגיש אותה וכבר הגעתי למצב ששאלתי אותו אם הוא מתחרט על הצעד הזה של ההריון והוא אמר שממש לא והוא מחכה לזה ושהוא חושב על זה הרבה...אבל מצד שני כשאני מדברת על ללכת לקנות רהיטים אז הוא אומר יש זמן יש זמן ולא מראה התלהבות ללכת איתי בכלל.
נכון שהוא גבר והוא לא יתלהב כמוני אבל לא יודעת אפילו שישחק אותה קצת בשבילי.

ניסיתי לדבר איתו ולהגיד לו אך אני מרגישה והדבר הראשון שהוא אומר לי זה אוו הינה התחלת לקטר !!
זה ממש מעליב כשהוא אומר את זה כי אני ממש לא מאלה שחונקת אותו ומציקה ...כל מה שאני רוצה זה קצת יותר פינוק ואהבה כרגע שקצת יראה נכונות והבנה על מה שעובר עליי עכשיו.

אני לא יודעת אך לגרום לו להבין כבר הגעתי למצב שגם אני לא מפנקת ומחבקת וכו' מה שאני תמיד עושה ..נהייתי אדישהמרוב תיסכול.
חשבתי לכתוב לו מכתב שגם את זה עשיתי בעבר כי כמו שאמרתי זה לא דבר חדש אבל יש לו תקופות וגם למדתי לחיות עם זה כי באמת הוא נותן ומעניק בדרכו שלו.
אבל עכשיו יותר קשה לי משום מה.

מה אתן אומרות מה כדאי לעשות? אשמח חשמוע חוות דעת