זהו, אני אחרי...
כמו שאתן רואות לקח לי קצת זמן להתאפס. ילדתי בשבוע שעבר- פונקט בזמן בשבוע 39+6, ולא שניה אחת קודם.
הלידה היתה לא פשוטה.- אני יולדת טבעי לגמרי, בלי אפידורל, גם את הראשון וגם את השני. רק שהלידה הראשונה ערכה 5 שעות בקושי. וזו ארכה 12 שעות...
התחילה עם צירים, שבשלב מסוים לא קידמו לידה, ואחרי פקיעת מים - כשעדיין לא התקדם, גילו שהעובר לא התבסס באגן ונמצא עם הראש מסובב ב-90 מעלות.
היתה לי מיילדת מדהימה- מסורה ואיכפתית בצורה שאתן לא מבינות, שמאד תומכת בכל הנושא של הלידה הטבעית ועזרה לי המון.
היא פשוט הכניסה יד וסובבה לו את הראש ואז התינוק הצליח לצאת. כמובן שהיא סיפרה לי את זה רק בדיעבד כשהלידה נגמרה ולא תוך כדי. המזל היה שבגלל שהלידה הראשונה שלי עברה חלק ידעתי לתת לה פידבק ולהגיד לה שמשהו לא בסדר, ושהתינוק לא לוחץ לי ושהוא לא התבסס, כי כבר ידעתי איך זה אמור להרגיש...
מישהי אחרת כבר מזמן היתה מעיפה אותי לקיסרי. במיוחד בהתחשב בגודל התינוק המכובד- 3715 גרם בלי עין הרע

...
יצאתי בלי תפרים בכלל- הכל בזכות המיילדת וההחלמה ממש קלה הפעם, ואני כבר בן אדם אחר שבוע אחרי.
השבוע עברה הברית, ואפשר לנשום לרווחה שעכשיו הכל באמת מאחורינו!!
נגמר ההריון המסויט הזה, לכל מי שהיתה מעודכנת או לא היתה מעודכנת- היו הרבה פחדים והרבה דאגות- עד יום שני- שלושה ימים אחרי הלידה בעצם לא ידענו אם הילד בריא או חולה, וכל ההריון היה מלווה בסטרס נוראי, לא מאחלת לאף אחת מכן. הילד בריא ומתוק ואנחנו מרגישים שזכינו בנס גדול.
תודה לכולכן על כל התקופה האחרונה שנתתן לי תמיכה בשמירת ההריון וגם בתקופה שאחריה כשכבר קמתי משמירה, אין כמוכן, אני מחזירה לכן אהבה רבה



, ומאחלת לכן הרבה אושר, ילדים מתוקים ולידות קלות.
אחזור להתעדכן כשנחזור לשפיות..
אשטנגה