מרגישה לבד במערכה!!! - הריון ולידה

תנסי אולי לדבר איתו לשקף את כל הרגשות שלך..
אני מאמינה שזה יפתור כי בסופו של דבר הילדה גודלת ומבחינתה
רק אבא הוא זה שמפנק.. היתי ממליצה לך לראות את הפרק של סופר נני..של משפחת אמזלג אם אני לא טועה.. זה אותו סיפור האמא היתה ה"רעה" והאבא היה מפנק.. ותאמיני לי היא עושה פלאים..

תנסי..
מקווה שישתפר..

<a href="http://lilypie.com/"><img src="http://lpmf.lilypie.com/sVnXp2.png" width="400" height="80" border="0" alt="Lilypie Premature Baby tickers" /></a>

סיון
אם את רוצה שיהיה ערך למילה שלך ושילדה שלך תכבד אותך - את חייבת לדבר עם בעלך!!!! היא רואה מה הוא עושה והיא תעשה את אותו הדבר !!! לעולם שלא ישבור לך את המילה או ההפיך!!! אם אמרת לבן , זה לבן! נקודה.

הכוונה ממי

אוי מאמי שלי
ניתאי החיים שלי!

מאמי את חייבת להסביר לו שהוא פועל לא נכון,
זו לא מלחמת מי צודק ומי הורה יותר טוב,
הילדים חייבים גבולות גם אם יצרחו עד השמיים,
מתי שהחלטת שהיא הולכת לישון היא תלך לישון נקודה,
תמשיכי ככה ובעלך חייב להבין!!

בהצלחה יפה שלי!

ראיתי את מה שסאנשיין רשמה ונזכרתי

אני רוצה לעשות COPY PASTE להודעה של סנשיין. לשתיהן.

אין על הרב זמיר כהן!!!!

יש לחברה טובה שלי את אותה הבעיה עם הבן שלה...
אבל אני מסכימה בהחלט עם סאנשיין ושאר הבנות

אין לי עצה בעניין כי אני לא עדיין בקטע של חינוך...

אבל מאמי וזה אבל גדול!!!

למרות שילדה היא ילדה של אבא במיוחד הראשונה
אבל לא משנה מה אין על האהבה לאמא!!! ועל תערערי על זה בחיים!!!

גם לך לפעמים יש מריבות עם אמא שלך ואת עצבנית, אבל אני בטוחה שאת לעולם לא הפסקת לאהוב אותה אפילו לא לשנייה

תדברי עם בעלך, לפעמם בסערת רגשות אומרים דבריםן שלא מתכוונים...

סיווני

‎

"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..."

קודם כל הילדה מתה עליך!!!זה שלב כזה שהם מעדיפים הורה אחד על השני...אצלינו זה כרגע אמא אמא ..ואבא די בצד.
אז השתן קצת עלה לו לראש מעודף יחס מלהב...

מאמי, נתחיל בזה שלהב כן אוהבת אותך! פשוט יותר נוח לה כרגע להיות עם מי שלא מציב גבולות. אני חושבת שאת צריכה לנהל שיחה רגועה עם בעלך ולהבהיר לו שגידול ילדים דורש שיתוף מלא! אני בטוחה שאם תבהירי לו את הדברים, הוא יבין וינסה לשנות גישה....

הי ממי,
אני קוראת וממש מזדהה איתך בתחושות. אנחנו בשיאו של השלב לדעתי..
שני דברים לי אליך: קודם כל, צדקה סאנשיין - אין דבר יותר חשוב מזה, בעלך חייב להיות לכבד אותך\לחזק אותך מול להב\להיות בדיעה שלך. לא משנה מה יש לו לומר - אחר כך לא מול הילדים! אומרים שהבריאות הנפשית של הילדים מושפעת בעיקר (אם לא רק) מהזוגיות בבית. אנחנו יכולים לחנך ולדבר.. אבל הלכה למעשה, אם אין ביננו כבוד, אם אנחנו כזוג לא יכולים להוות דוגמא אז זה לא שווה..
לכן, את חייבת לדבר איתו על זה!
שנית, (אם כי אני לא מקווה שכך ישאר המצב), שלהב תגדל היא עלולה להעריך אותך יותר. ופה הטעות של בעלך. אני כילדה ראיתי בבית זוגיות שבה יש תמיד הורה יותר דומיננטי (בהכל), ובעיקר בחינוך. אבא שלי לא היה בדיוק הדמות שמציב גבולות, עם השנים באופן אוטומטי בכלל לא שאלנו אותו דברים, לא התייעצנו, תמיד המילה של אימי היתה המשמעותית עבורינו. לא רק בחינוך והצבת גבולות, בכלל, עד היום.. וזה דבר שלקחתי איתי ואני כל כך מתאמצת שלא להגיע למצב הזה.
אולי הוא עכשיו "האבא הטוב".. אבל להב חכמה, היא מבינה בדיוק מה היא עושה ומה מותר לה. אולי לטווח הקצר זה קשה לך, אבל להמשך הוא זה שיפגע, הוא יהיה הדמות הפחות סמכותית בבית, אותו היא תוכל לסובב על האצבע הקטנה..
את חייבת לדבר איתו מהמקום הזה. אין לי ספק שהוא לא רצה לפגוע, ברגע שתסיבי את הדברים ככה אולי הוא יבין.
גם בעלי ואני עובדים על הנושא הזה.. הוא גם בא מבית שבו לאבא אין כמעט אמירה. נורא קל לחקות את זה.

אג, זמיר כהן באמת מדהים, מרתק - גם אני ממליצה בחום.