שיטת חמש הדקות - בעד / נגד - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..

הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש

כל הפורומים הריון ולידה פורום תמיכה הדדית ונושאים כלליים שיטת חמש הדקות - בעד / נגד

בוקר טוב,
או יותר נכון... הצילו לא ישנתי כבר 8 חודשים! ‎

"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..."

על ידי shani_ben 10/05/2010 08:30:24

29 תגובות

עמוד 1

לא מכירה... מה זה אומר?

על ידי achvag 10/05/2010 08:30:24
העתקתי מפורום תפוז אז סליחה ...

הרעיון בשיטה הזאת הוא שהילדים ישנים במחזורים וכשנגמר מחזור של שינה הרבה פעמים הם מתעוררים. אם אין להם כלים להירדם לבד הם יקראו לאמא אבא שירדימו אותם כמו שהם רגילים. השיטה מעניקה להם את הכלי להירדם לבד.
אפשר לעשות כל טקס שינה שרוצים לפני תחילתה (אנחנו ישר אחרי אמבטיה אומרים לילה טוב לכל מיני תמונות בחדר אבל זה יכול להיות סיפור או שיר או כל דבר מוגדר וחוזר על עצמו). אחרי הטקס משכיבים במיטה אומרים לילה טוב ויוצאים. בגלל שהוא לא רגיל הוא יתחיל לבכות. מחכים על השעון 5 דקות (כי זה נשמע הרבה יותר ארוך) ונכנסים לחדר. משכיבים אם הוא נעמד, נותנים מוצץ או כל חפץ אחר שמרגיע אותו אפשר לתת ליטוף ולהגיד שעכשיו לילה ובלילה ישנים ויוצאים גם אם תוך כדי הוא נעמד ומתחיל לצרוח ולהושיט ידים עם פרצוף כל כך אומלל ובכי מר. נורא נורא קשה אני יודעת, באמת קורע לב אבל קחי בחשבון שהוא מפעיל את כל מה שיש לו כדי לגרום לך לחזור למה שהוא מכיר. בעצם אתם שוברים הרגלים רעים וזה לא פשוט אבל לדעתי חשוב. מחכים עוד 5 דקות על שעון חוזרים פנימה ושוב משכיבים אומרים לילה טוב ויוצאים גם אם הבכי נמשך. נורא נורא חשוב לא להוציא מהמיטה, להיות הכי משעממת וחד גונית כדי שהוא יבין שבעצם אין שום גמול בבכי. כך ממשיכים כל עוד הבכי נמשך. מזהירה אותך בלילה הראשון הוא יכול לבכות גם שעתיים רצוף. ממשיכים בשיטה הזאת גם בלילה. כשהוא מתעורר ומתחיל לבכות מחכים 5 דקות על השעון נגשים משכיבים ויוצאים וכד´. הלילה הראשון הוא סיוט. הכי חשוב זה לא להישבר, לא לנסות "לרכך את השיטה" מה שמוביל לתוצאות הפוכות בדיוק ולהיות עקביים. את תראי שיפור כבר בלילה השני משך הבכי יתקצר בצורה דרמטית. בלילה השלישי או הרביעי אם תהיו עקביים הוא ישן לילה שלם ולא ישאר שום זכר לבכי הלילי של הימים האלו.
לא כל הורה יכול לעמוד בשיטה אני יודעת. זה קשה אני יודעת. אבל ממישהי שמאד הסתייגה מהשיטה הפכתי היום לפריקית של השיטה ואני ממליצה עליה בכל מקום פשוט כי זה עובד, ובעיני זה גם נכון (אם שיטות אחרות לא עובדות, ולרב הן לא עובדות).
הילד לומד שהבכי שלו לא מוביל לשום פעילות מעניינת (ניענוע, מעבר למיטה של אמא, שירים וליטופים וכד´) אין לו פידבק חיובי להתעוררות והוא מלמד את עצמו להירדם כי די מהר ממש נמאס לו לבכות 5 דקות רצוף בשביל שנייה וחצי אמא. מצד שני זה שאת ניגשת כל 5 דקות גורם לו להבין שהוא לא נזנח הוא לא לבד אבל עכשיו לילה ולא משחקים.
אם את מתחילה אותה את ובעלך צריכים להיות נחושים ועקביים אחרת זה יגמר רק בשברון לב ולא ישיג שום תוצאות. אם אתם מתחילים את מבטיחה לעצמך שתפסיקי רק אם אחרי 4 ימים לא חל שום שיפור. אחרת אין טעם להתחיל. ובלילה הראשון קחי בחשבון שזה הלילה הכי קשה. הלילות הבאים יותר קלים. למרות שלאחרונה נתקלתי במקרים בהם לילה שניים ראשונים דווקא יחסית קלים ואז מגיע לילה הבכי הנורא שאם מצליחים לצלוח אותו הילד מתחיל לישון כמו שצריך

[]‎

"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..."

על ידי shani_ben 10/05/2010 08:30:24
את האמת מכירה. ניסיתי לעשות את זה בהתחלה שעברנו לחמתי.
חטפתי צרחות מגיסות שלי, חמתי ובעלי.
ואז ויתרתי. וכולן יודעות איזה סבל אני עוברת בלילות עם להב

על ידי לולי - שבלולי 10/05/2010 08:30:24
נגד

התעללות בעיניי .

על ידי פופקורן5 10/05/2010 08:30:24
אסור לעשות את זה מתחת לגיל חצי שנה!

נראה לי שאנחנו בגיל אידיאלי... כבר גדולה מספיק, אבל עוד לא נעמדת...

אמאל'ה!!! אני מפחדת לנסות!!!

אין אפשרות לקנות "עדכון תוכנה" לתינוקות האלו??? ‎

"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..."

על ידי shani_ben 10/05/2010 08:30:24
צריך להיות אישה ממש חזקה בשביל זה ..........
בצהריים אני שמה את אוריה במיטה, וכשהיא עומדת אני לא מחכה 5 דקות של בכי
אני חוזרת ומשכיבה אותה בחזרה ויוצאת, ואז היא שוב עומדת ומתחילה לילל ואני שוב נכנסת!
אני ממש לא מחכה לבכי צרחות! אחרי פעמיים, שלוש שאני נכנסת היא נרדמת!

בלילה היא נרדמת איתי במיטה, וכשבעלי חוזר מהעבודה הוא מעביר אותה...
אם היא מתעוררת בלילה, מוצץ, לפעמים טיפה מים והיא נרדמת...

על ידי נטלי סויסה N S 10/05/2010 08:30:24

אז מה את מציעה מיכל?
הייתי טיפשה מספיק כדי להרגיל אותה להירדם בעגלה, עכשיו היא כבר גדולה וזזה ואני מפחדת שהיא תיפול...
אגב - גם בלילה כשהיא מתעוררת, אני מעבירה לעגלה מרדימה ואחרי כמה דקות כשהיא כבר ישנה יחסית חזק מחזירה למיטה. זה קורה לפחות 4-5 פעמים בלילה, מה שאומר לקום 8-10 פעמים (כי גם להרדים אותה בעגלה וגם אחרי זה להעביר חזרה למיטה)

[]‎

"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..."

מציעה לחכות בסבלנות...קשה אבל זה עדיף.
אני לא יכולה להעניש ככה..
ללכת לישון אחרי בכי מטורף זה לילה טוב? לא.
להרדים בעגלה זו הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות.

תכלס אהבתי את השיטות של נטלי ומיכל. אחלה פתרון.
אחרי שקראתי לדעתי לא צריך לחכות 5 דקות. בהחלט לבוא ולחבק ולנשק שוב ושוב זה פתרון יותר טוב

אני נשברתי די מהר , ולא השגתי תוצאות

אז סבבה, מה שאת מציעה זה פחות או יותר העיקרון של השיטה, רק לא 5 דקות (במילא לא התכוונתי לחכות כזה נצח).
פשוט לא להרים, להשאיר במיטה ולנסות להרגיע.

אני מניקה, אפשר להשאיר את הציצי איתה במיטה? ‎

"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..."

שימי לה את הציצי במיטה על הכרית

לגמרי מה שמיכל ונטלי אומרות

היי שני,
אני יכולה לנחם אותך בזה שהילל (בן שנה ושלוש אוטוטו) עדיין קם בלילה...
וחוץ מימנו יש עוד שניים שקמים ‎

לא ישנתי שנה וחצי ולא אנסה את השיטה של ה5 דקות. מה שמיכל אמרה נשמע הכי טוב ונכון. והלואי ותמצאי דרך שהיא תישן לילה שלם, אשמח שתשתפי אותי

לא חושבת שזה יכול לגרום לחרדת נטישה כי הוא יודע שאני שם ולא זזה עד שהוא נרדם ! פשוט עכשיו לילה ולא משחקים ולא מדברים ,אבל אימא פה איתי !
בלילה הראשון , השני והשלישי היה הרבה בכי אין מה לעשות , והיום גם אם הוא לא נרדם מייש , אז זה כבר לא בכי זה יותר ניסיון משחק , הוא נעמד וכשרואה שאני קמה להשכיב אותו חזרה , נזרק על הכרית שלו ועוצם עיניים

אוי, אני זוכרת את עצמי לפני שנתיים באותו סרט... מחכה לפתרון מליון הדולר...
עכשיו כשאני כבר מתחילה סיבוב נוסף אני יכולה להגיד בבטחון שאין שיטות פלא ולכל ילד צרכים אחרים ולכל אמא יכולות אחרות, ובסופו של דבר את צריכה למצוא בניסוי וטעיה את מה שנכון לילד שלך, ואת מה שאת מסוגלת לעשות.
הרי ברור שאם תתני לילד שלך לצרוח במיטה שלושה ארבעה לילות, בסופו של דבר הוא יבין שאין טעם ויקבל את הדין, אבל יש לזה מחיר.
מנסיוני ראיתי שהילד שלי עשה הכל כשהתאים לו וכשהוא היה מוכן (גם אם זה היה קצת אחרי הזמן שרציתי) ולמרות כל ההפחדות (חייבים ללמד אותו להירדם לבד אחרת הוא לא ידע ללכת לבד לישון וכד') היום בגיל שנתיים ועשרה הוא נכנס למיטה והולך לישון בלי שום בעיות (ואני מדברת על ילד שישן איתנו במיטה עד גיל שנה וחצי).
ולעניין הפרקטי: אני הייתי מנסה לעשות את השינוי בהדרגה, אם הוא רגיל להירדם בעגלה (ומן הסתם כנראה תוך כדי נדנוד) הייתי שמה אותו בשלב ראשון במיטה עם גלגלים ומרדימה אותו בנדנוד כשאני לצידו. כדאי גם לתת לו להתידד עם המיטה בשעות היום, לשחק שם גם כשהו ער כדי שהמיטה לא תתפס כעונש.
אבל כאמור, לא בטוח שזה יעבוד, ויתכן שתצטרכי למצוא את מה שעובד בשבילך.
בהצלחה!

היי מתוקה,
אני עשיתי ככה אבל לא חמש דקות,
הוא בכה ובכה ובאמת הלילות הראשונים קשים אבל זה לטובתו ולטובתך!!

אז להכנס כל דקה וחצי , 2 לומר לילה טוב, נשיקה ולצאת,
עד שהיא תתעייף,
זה יקח כמה לילות אבל בסוף יצליח.
אליה מגיל חודשיים וחצי ישן בחדר משלו במיטה משלו ובהתחלה היה קם בלילה לבקבוק סימילאק או 2,
והיום טפו טפו טפו גם לזה הוא לא קם!!!

אנחנו בשבוע האחרון בלילה (לא בשעה ממש קבועה כרגע, כשתגדל יותר זו תהיה שעה קבועה), מניחים אותה במיטה אומרים לה "עכשיו הולכים לישון, לילה", "לילה טוב" "אמא ואבא אוהבים אותך" ואז היא מתחילה עם הצחוקים שלה מנסה למשוך אותנו, צריך להיות ממש ממש חזקים, אני בימים הראשונים הייתי צוחקת אליה בחזרה, לא עמדתי בזה, בא לך לאכול אותה, בעלי יותר חזק בקטע הזה.
וזהו ככה צריך להתמיד. היא לא נרדמת ישר, היא מקשקשת לעצמה, ולפעמים זה עובד ולפעמים היא לא בוכה אבל מקטרת, ואז אחד מאיתנו נכנס ואומר לה לילה טוב עכשיו ישנים ויוצא, לפעמים זה עובד ולפעמים היא בוכה, אם היא בוכה (חצי דקה בערך) והדיבור לא עוזר, אני מרימה אותה, אני ממש לא בעד בכי ובטח ובטח לא חמש דקות.
כל הרעיון הוא שהם ילמדו להרדם לבד בלי עזרה של נדנוד, ליטוף שלא פוסק עד שנרדמים וכו'.
תתחילי, סביר להניח שיהיה לה קצת יותר קשה בהתחלה כי היא יותר גדולה, אז פשוט תניחי אותה במיטה תגידי לה את הדברים ותשבי ליד המיטה (בהתחלה אל תצאי מיד מהחדר) אם היא קצת בוכה תגידי לה "אמא פה" תניחי עליה יד שהיא תרגיש אותך וככה לאט לאט בסוף זה יצליח, צריך להתמיד.

בהצלחה!

טוב נראה לי שהלילה יהיה לילה קשה ‎

"כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..."

הילדה שלי מגיל חודשיים ועד גיל 8 חודשים כמעט ישנה לילה שלם וברגע
שהתחילה להוציא שיניים שכחתי עד היום מה זה לישון לילה שלם... יש ילדים
שזקוקים למגע לפני שנרדמים והילדה שלי היא אחת כזאת...אני עושה כמו שעושה
שירה, יושבת ליד המיטה שלה ומלטפת אותה עד שהיא נרדמת, אם היא קמה
משכיבה אותה שוב וככה עד שהיא נרגעת ונרדמת. ברגע שהיא נכנסת למיטה אני
לא מוציאה אותה גם אם היא בוכה, נותנת לה חיבוק, נשיקות וליטופים כשהיא
עומדת בתוך המיטה, היא נרגעת ונשכבת לרוב בחזרה לבד... בהתחלה היה לא
קל, אבל שווה להתמיד. אני ממש נגד שיטת 5 הדקות
[url=http://imikimi01.com/link/link_through/OREo-10s]

Facebook http://www.facebook.com/Yahezkel.Olga?ref=search&sid=1257292667.4189153406..1

גם אצלנו בבית יש טקס שלם לפני שינה כי היה לה קשה להירדם לבד.

כשהכנסתי אותה לגן בגיל 8 חודשים הם לימדו אותה לישון לבד.

בבית אנחנו מקלחים בסביבות 20.00 בערב. מקלחת ארוכה וכיפית עם משחקים אחרי זה מלבישים ואני מאכילה אותה את הבקבוק בדרך כלל היא נרדמת לי בידיים עם הבקבוק ואני מניחה אותה.

לפעמים היא לא נרדמת ואני מניחה אותה במיטה ואומרת לה לילה טוב והיא נרדמת אחרי כמה דקות לפעמים היא קצת מתבכיינת . לפעמים לא.

אני בעד השיטה של מיכל , אם היא היתה בוכה בכי קורע לב הייתי הולכת מרימה קצת מחבקת ומרגיה ואז מכניסה שוב למיטה לישון. ככה היא לומדת שמתי שהיא באמת צריכה אותך את שם בשבילה ומצד שני שהיא צריכה לישון ולא מוותרים לה.

בכל מקרה תקפידי שהאור יהיה מכובה ולא להוציא אותה מהחדר!

בהצלחה

בס"ד

אני בעד העקרון של השיטה אבל לא חמש דקות.... לילד זה נראה כמו נצח....
אני עשיתי את זה עם אביגיל בגיל משהו כמו 7 חודשים - אבל בלי בקבוק! לא קשור לשיניים עקומות קשור לעששת.... ואצלי אביגיל כן ישנה עם מוצץ. כשהיא תגדל היא תגמל. אז מה שעשיתי היה להכנס כל כמה דקות כשהיא בוכה, לתת נשיקה וחיבוק ולהגיד זה בסדר אימא כאן. אפילו 30 פעם. זה קצת מתיש בהתחלה אבל הם מתרגלים ומהר מאוד תשני לפחות כמה שעות רצופות.
בהצלחה

פיצפיצון יפה שלי...

שירה, בגיל הזה הם לא מודעים לכך שאת נמצאת בחדר הסמוך, מבחינתם נעלמת ,את מחוץ לטווח ראיה וגם לא שומעים אותך...ולכן כאן יכולים להתפתח תסמיני חרדת הנטישה, הילד שגדל כשאמא נותנת לו לבכות הופך לרוב ל"עלוקה קטנה" , "נודניק" , " לא יורד מהידיים/ציצים".... צריך אותך כל הזמן ....
כשאת מטפטפת לו שאת שם ואין לו מה לפחד כי כשהוא בוכה את תהיי שם (גם זה אגב צריך לתת במינון..לא כל בכי צריך לקפוץ אליהם, לא להרגיל לזה...חבל עליכן....הם ינצלו זאת בטירוף...נגדכן.)
בנוסף, אם את נמצאת בחדר ונותנת לו לבכות...מה זה עושה לו ולך? עצבים, תיסכול... עינוי..משו...
חוצמזה ילד צריך להיות קרוע מעייפות לדעתי בשביל להרדם בחמש דקות..אלא אם הוא בכה בטירוף 5 דקות ואז באו אמרו לו "היי ממי" והלכו לעוד 5 וכן הלאה... בעיניי סוג של התעללות

אני נגד!!!
בגיל הזה נבנה להם האמון באנשים...
היא צריכה לדעת שאת תמיד באה לעזרתה כשהיא צריכה אותך
גם אם זה נובע מ"פינוק"...
אני הייתי עומדת לידו ומלטפת אותו רק אם זה עבר מיילולים לממש בכי הייתי מרימה, מרגיעה אותו מסבירה לו שעכשיו לילה והולכים לישון כדי שמחר יהיה לנו כוח לשחק ואמא פה לידך...
בהתחלה זה היה לוקח המווווווווון זמן, לאט לאט השתפר...
בהצלחה

אנחנו לימדנו להירדם לבד בגיל 10 חוד' (עד אז היתה נרדמת על הידיים)
בשיטה של ישיבה ליד המיטה, אבל בלי דיבורים ובלי קשר עין
קחי בחשבון שצריך להתגנב החוצה...

אני נגד שילד יבכה לפני השינה.

לכן עד היום הזה אם האוצר שלי לא רגוע הוא נרדם עלי-
את צריכה לראות איך הוא מתמקם על הבטן שדלי- את זוללת אותו.

אוהבת בשמת

גם שחר היתה נרדמת רק על הילדיים וכל פעם שהייתי שמה במיטה היא היתה בוכה.
בגיל 4.5 חודשים החלטנו שזהו, עשינו בדיוק מה שמיכל כתבה ואחרי שבוע ימים שחר התחילה להירדם לבד

השיטה נראת בעיני אכזרית!
עידן נרדם בידים... וחוץ מזה שבידים אז גם עם בכי.. שהוא רוצה לישון הוא בוכה, ומשום מה גם שהוא עם עינים עצומות אז עדין בוכה מעט עד שנרדם בידים לחלוטין ואז אני מעבירה אותו למיטה.
לפעמים הוא מתעורר מזה , אני מכסה והוא ממשיך לישון לפעמים מרדימה עוד דקה נוספת.
השיטה שמיכל אמרה היא מזכירה לי את שיטת "הרם הורד" של הלוחשת לתינוקות.
משכיבים לישון, יוצאים שהילד בוכה נכנסים מרגיעים ושוב מניחים, ניסיתי אותה- איך שהתחיל לבכות הרמתי הרגעתי ולמיטה, אחרי שעה וחצי נרדם...
ומשם מה שוב חזרנו לידים, נרדמים בידים..
אתמול ניסיתי לראות איך השיטה של ה5 דקות תעבוד, אבל נשברתי באתי הרמתי נישקתי נרגע מעט ושוב השכבתי, כי אני לא רוצה שהילד ירדם כי הוא היתעיף מלבכות...
אני אנסה גם לישם את השיטה שמיכל אמרה ולשבת גםפ את השיטה של שירה, נראה איך ילך.

בכל מקרה שנשון שהיה בהצלחה!
באהבה אולגה אמא לעידן הנסיך הקטן{}
"כשנסגרת דלת אחת - נפתחת אחרת, אבל לעיתים קרובות אנו ממשיכים להביט
בצער רב כל כך בדלת הסגורה, עד שאיננו רואים את זו שנפתחה בפנינו"
"רבים מהכישלונות בחיים
היו לאנשים שלא הבינו
כמה קרובים היו להצלחה כאשר ויתרו"
[/url