מקווה לנס - הריון ולידה

היי בובה !
אני לא רוצה לשמוע אותך מדברת ככה !!!

"אין ייאוש בעולם כלל " אני יודעת שקל להגיד וקשה לעשות אבל...

תקשיבי את מנסה שנה וחצי ואני 5 וחצי .
אני גם מגיעה מידי פעם לייאוש ולעצבות אבל אסור לנו !
אני ניסיתי בערך שנתיים טיבעי אחר כך 3 הזרעות כפולות ואחר כך 8 הפריות
ועדיין אין כלום גם לי עצוב וגם אני מתוסכלת אבל שוב אסור לנו .
זה יגיע בע"ה זה רק עיניין של זמן !
הדרך ארוכה אין מה לעשות אבל כשזה יגיע זה ישתלם כול מה שאנחנו עוברות
יתגמד לפתע ... אני יודעת שהרצון הוא עצום אבל הייאוש והעצבות שלנו רק
יכולים להרוס זה גורם למתח וזה לא טוב .
אולי תצאו לחופש ? תנסי קצת להרפות ( אני יודעת שזה
קשה אני בעצמי לא מצליחה ) "ישועת ה' כהרף עין " .
אני מבקשת ממך תתפללי הרבה תבקשי מבורא עולם כל מה שאת צריכה
בדמעות שאת מורידה איתם תבקשי ממנו אני מבטיחה לך שהוא יענה
לך , שהוא יעזור !

מקווה לשמוע ממך בשורות טובות בקרוב !

הדמעות לא מפסיקות לזרום...
תחושות של לבד וכישלון מתחזקות.
זקוקה לחיבוק כל כך גדול שיעטוף אותי וינחם וירגיע...

מותר לבכות זה משחרר .
אני כול כך מבינה אותך !!!
אבל נשמה אין מה לעשות זה לא תלוי בנו .

עם הדמעות האלו תתפללי לבורא עולם אני מבטיחה לך שהוא ישמע אותך .
את לא לבד לצערנו יש עוד המון בנות שעוברות את זה .
ואם יש לך תחושת בדידות אין כמו לנהל שיחה עם הבעל .
אני מאמינה שהוא יתמוך בך וייתן לך את המילים שלהן את זקוקה .
דברי איתו תתפרקו ביחד זה עוזר כי כשכול אחד אומר מה הוא מרגיש
זה מחזק ומקרב .
אל תהיי עצובה זה יגיע בע"ה הרבה תפילות , זה יגיע זה רק שאלה של זמן .
יהיה בסדר ! חייב להיות !
ורק שתדעי את לא נכשלת זה מבחן ארוך וקשה אבל בסוף את תעברי אותו על 100
אני שולחת לך אלפי
מקווה שהם יחממו לך את ה

אין אין מי שיתמוך...
אני חיה לבד בלי בעל בעלי סמג"ד בצבא חוזר סופי שבוע פעם ב...
ושהוא בא לא מעניין אותו הוא מאשים אותי שאני לא מצליחה לשמור על הריון.
אני מסבירה לו שזה לא פשוט לבד אבל הוא לא מבין.
כולם מסביבי מצליחים וזה מרגיש שרק אני לא מצליחה.

מאמי...

אני שומעת אותך וכואב וצובט לי....
אני מבטיחה שזה יגיע גם אליך... תאמיני ותקווי ה' גדול....
אסור לאבד תקווה.... למרות שאת בטח חושבת שקל לי להגיד...

אבל מאמי.. אני הייתי ממש במקום שלך לפניי חצי שנה....
אתם בתפילותיי ובבקשותיי בכל תפילה....

מחזקת ומחבקת אותך...
ובעז"ה בקרוב ה' יזכה אותך ואת כל בנות ישראל

אוף, כל כך כואב לשמוע את היאוש שלך,
והוא מובן והגיוני לחלוטין,
אבל יש כ"כ הרבה מקרים של נשים שעברו ניסיונות מפרכים ובלתי נסבלים, ובסוף,
אחרי המון שנים של קשיים- הצליחו בסוף.
חברה שלי ניסתה במשך 7 וחצי שנים, 7 וחצי שנים!!
היא עברה למעלה מ-20 הפריות, זריקות, הורמונים, כאבים-נפשיים ופיזיים,ומה לא...
הם נבדקו שניהם ולא נמצאה כל בעיה אצל אף אחד מהם.
אפילו היו לה שני הריון שנגמרו בהפלות בחודשים מאוד מתקדמים, בגלל רעלת היריון קשה.

אבל, לאורך כל הדרך היא שמרה על אופטימיות,
והיום, היא אמא לתאומות בנות חצי שנה, בריאות ומקסימות!

מה שאני מנסה לומר זה- אל תתייאשי, זה קורה לכולנו בסוף,
כל מי שמספיק רוצה מקבלת בסוף את מה שהיא כ"כ מייחלת לו.

חוצמזה, אם בעלך מגיע פעם בכמה שבועות הביתה-
מה הפלא שאתם לא מצליחים להיקלט?!
הביקורים שלו בטח כמעט שלא נופלים על הביוץ שלך,
אז ככה אתם מפספסים אינסוף הזדמנויות להיקלט.

לגבי התמיכה, או יותר נכון-חוסר התמיכה של בעלך,
זה הכי צורם לי בכל מה שסיפרת.
אולי כדאי לך לרדת לעומק העניין ולהבין למה הוא לא תומך,
כי בלי תמיכה ורצון אמיתי עוד יותר קשה להתעבר.

אני מאחלת לך בהצלחה ומחזיקה לך אצבעות,
ותלכי כבר לעשות בדיקת דם ותחזרי עם בטא מרשימה!

מותק אני קוראת ונצבט לי הלב.אני כל כך מבינה אותך.אני נשואה עוד 4 חודשים אני אהיה נשואה 4 שנים ואני ובעלי מנסים בערך כשנתיים וזה עדיין לא מצליח לנו ובהתחלה גם אני הייתי בוכה והייתי בדיכאון אבל חשבתי על זה והחלטתי לקחת את עצמי בידיים וקצת התחזקתי באמונה אל תדאגי זה יבוא בעזרת ה' ישתבח שמו לעד.

יהיה בסדר והלוואי שנשמע בקרוב כולנו בשורות טובות אמן כן יהי רצון.

אורטלוש