סיפור הלידה שלי..... - הריון ולידה

בס"ד

היי לכולן,
יש לי כמה דקות פנויות אז לפחות כרגע עד שאסתגל להיות אימא לשניים, אעשה את זה בקיצור נמרץ.
ביום חמישי ה-13.5 הלכתי לרופא לייעוץ אם כדאי ללדת בלידה מתוכננת או לא (מי שזוכרת, בגלל בעיית הקרישה).
הרופא עשה לי אולטראסאונד ולפני שהספקתי להתייעץ איתו הוא אמר לי- אין מה לעשות, את צריכה לגשת עכשיו לחדר לידה, יש לך מיעוט מי שפיר
הייתה לי תחושה רטובה בתחתונים אבל חשבתי שזה סתם הפרשות.
הקיצר- לקחנו כמה דברים מהבית ואת אביגיל ונסענו- שמנו אותה אצל חמותי והמשכנו לקפלן. הגעתי, ואחרי הקבלה שעשו לי הוחלט על זירוז - שמו לי בלון.... איכססססס!כאב לי נורא ואחרי שעה רצו לעשות לי מוניטור. לא יכולתי לשבת כבר אז ויתרתי על המוניטור והלכתי שיבדקו מה קורה איתי. הבלון לתדהמתי נפל תוך שעה (אצל אביגיל זה לקח 24 שעות ). ואז התחילו לי צירים, שמו אותי בחדר לידה עם פתיחה של 4 וציר כל 3-4 דקות. נשמע מבטיח אך לא מקיים . אחרי שעתיים כשכלום לא זז הרופאה אמרה לי שחייבים פיטוצין. אמרתי- אם כבר כימיקלים, אז אני רוצה אפידורל קודם כל. שמו לי אפידורל (שעבד טוב מידי, כי לא הרגשתי ממש כלום!), ואז פיטוצין בשעה 4 לפנות בוקר. בשעה 7 בבוקר שאלתי את הרופא- מה קורה? הוא אמר לי - אני מקווה שעד הצהריים תלדי . אז בשמונה כשבעלי שאל אם הוא יכול ללכת להתפלל אמרתי לו : כן, יש לי המון זמן.... אבל- כמה דקות אחרי שהוא הלך התחלתי להרגיש לחצים באזור פי הטבעת לא הבנתי מה זה. ניסיתי לישון ואז התחלתי להרגיש כאילו משהו נכנס ויוצא משמה....אחרי זה התחילה לי צמרמורת נוראית. אימא שלי קראה למיילדת- והיא מדדה לי חום- לא אין חום. ואז סיפרתי לה שלוחץ לי קצת. היא בדקה אותי ואמרה- למה לא קראת לי קודם את בלידה! מהר הכל זז, ואז שלב הלחיצות (ואני לא מרגישה כלום!) ופתאום המיילדת אומרת- עכשיו תלחצי חזק, אין ברירה, הדופק יורד אני כל כך פחדתי וצעקתי לקב"ה- בבקשה תעזור לי ללחוץ, להוציא אותו. אני לא מרגישה כלום! ופתאום- התינוק היה בחוץ! אפילו לא הרגשתי! בשעה 9:09 נולד במשקל 2960 גרם, תינוק מתוק ושמו בישראל נתנאל משה!

פיצפיצון יפה שלי...