זקוקה לנזיפה וחיבוק מכן!!! - הריון ולידה

שלא תבינו לא נכון ,אני אוהבת את להב, היא החיים שלי הכל בשבילי, האור שלי, למענה ובשבילה הכל!!!
אבל הלילה עברתי את הגבולות האפשריים.
אחרי 5 ימים איתה בבית, שהיא ניג'סית ונודניקית, ואני לבד, וימים שלמים עם חמתי, ולילות בלי שינה (ובצדק תכלס כי הילדה חולה ועם חום גבוה ואין מה לעשות) איבדתי כל טיפה של סבלנות שהיתה לי כלפיה במשך שנתיים

היא הלכה לישון ב20:40 אחרי בכי היסטרי של 20 דקות שהיא רוצה להירדם בסלון ולא בחדר. לא ויתרתי ובסוף היא נרדמה עלי במיטה שלי תוך כדי שהיא תולשת לי כל שערה ושערה מראשי וצובטת אותי בידיים ובכל מקום בגוף.
ב-23:30 נרדמתי סוף סוף וב-24:30 היא קמה לשתות חלב. עשיתי לה ובאמת סיימה את הבקבוק (היא נרדמה בלי לאכול, היא לא רצתה משום מה), ונרדמה אחרי חצי שעה.
ב2:30 היא החליטה לקום ולדרוש שוב חלב, הצעתי לה מים כי לא נראה לי הגיוני חלב פעמיים בלילה ועוד בהפרש של שעתיים, והיא בכתה בהיסטריה ולכן הרמתי אותה בצורה מאוד ברוטלית והכנתי חלב. ונחשו מה היא שתתה?!?! מים מהעצבים גם הנחתי אותה בצורה ברוטלית חזרה במיטה.
ואז שעה היא מייללת שהיא רוצה לצאת מהחדר ואז היא התחילה לדרוש שאני אגרד לה בטוסיק. וכל הזמן הזה בעלי ישן, ואני מרחמת עליו כי הוא חזר מאוחר מהפיינל פור המטופש הזה שגם ככה הם הפסידו.
ואז ב3:30 זה קרה לי התמוטטתי עליה בטירוף - התחלתי לצעוק עליה שאני רוצה לישון ואם היא לא רוצה שתלך, תקרא סיפור, תראה טלויזיה, תשחק, תכין אוכל, תנקה את הבית מצידי, רק שתעזוב אותי כבר בשקט!!! והתחלתי לבכות, 10 דקות בהיסטריה בכיתי- והילדה שוכבת לידי מסתכלת עלי ככה ולא מגיבה. אחרי 10 דקות שנרגעתי קצת היא התקרבה אלי טיפה נגעה בי גרמה לי להסתכל עליה, ונשבעת לכן היה לה מבט ממש עצוב בעיניים והיא פשוט סובבה לי גב והלכה לישון.
ואז הלכתי לבעלי לחדר השני ואמרתי לו שאני רוצה לבד, ושילך לישון עם הילדה, הוא מסכן לא הבין מה אני רוצה מהחיים שלו.
שכבתי במיטה שעה בשוק מעצמי ועם רגשי אשם נוראיים!!!

אוי בנות אני חרא של אמא פשוט חרא של אמא, אין אמא יותר חרא ממני, לא קיימת בכל העולם, איךךךךךךךךךךךך אכזבתי ככה את הילדה שלי איך?!?!