בנות אני רק קוראת את התשובות שלכם וכבר הדמעות מציפות אותי
אני מתארת לעצמי כמו שטלטול רשמה ועלמה שכרגע לא קולטים פשוט כלום
זה יגיע יותר מאוחר
פשוט מפחיד אותי כרגע הקטע שלא קולטים שהוא לא כאן
אתמול באתי לצאת מהבית בתשע בערב וחזרתי אחורה עם דמעות בעלי שואל אותי מה קרה אמרתי אלוהים לאן אני הולכת זאת הרי השעה שאני הולכת לבקר את אבא שלי בבית חולים
אני עדיין לא קולטת מה קורה מסביבי
מקווה ומאחלת לעצמי שאהיה חזקה כי אני כל כך חלשה ברגעים האלה
כל החודש האחרון ליוותה אותי תחושת פחד מהמוות הפחד לאבד אותו
ועכשיו כשהוא לא כאן אני פשוט לא קולטת כלום
תודה בנות
.html]