תודה לכן... - הריון ולידה

יקירתי

אני כל כך מבינה את האכזבה והכאב שאת מרגישה

אבל את חייבת להתחזק....
ה' גדול ובעז"ה בקרוב עם הרבה אומץ ,כוחות ואמונה
ה' יזכה אותך
קחי דוגמא אותי מבין בנות רבות...
בטיפול הראשון שעשיתי ונכשל גם אנחנו שמרנו בסוד...
הייתי מיוסרת מהמחשבה שירחמו עלינו וישאלו שאלות טיפשיות
כשהטיפול השני התחיל שיתפתי את הורי... ואת גיסתי...
ואת החברות הקרובות שלי...
זה עזר לי פלאים....
קודם כל אמא שלי עזרה ותמכה בי....
אחרי ההחזרה הייתי אצלה יום שלם שכבתי לנוח...
וגם כשהלכתי הביתה נחתי לא עבדתי בערך 8 ימים....
שמרתי על עצמי.... וב"ה הטיפול הצליח... תודה לאל אני בחודש שישי להריוני
אז אני מספרת אומנם את הדרך בקיצור אבל הדרך רצופה בכאבים פיזיים ובעיקר נפשיים... בבכי ובמשבריאבל הכל מתגמד כשאת שומעת חיובי....
ועכשיו אני מספרת לךאת זה כדי שתשאבי כוחות ותדעי שהכול מלמעלה
שהקב"ה מסדר לנו את הדברים בצורה הכי טובה גם אם זה אומר להתאכזב ולבכות...

מאחלת לך ולכל בנות ישראל מכל ה
שבעז"ה בקרוב מאוד יזכה אותכם

מבינה אותך, תהיי חזקה ותחשבי חיובי זה יגיע!!!

תודה לך, יקירה, על העידוד!
איזה כיף לחלוק
תדעי לך, שלא הייתי מהססת ולו רגע קט, אילו ידעתי שבעלי לצידי. אבל לטיפולים הלכתי לבד (כי הוא חשש שמא מישהו יכיר אותו), את הזריקות עשיתי לבד (כי הוא לא יכול לראות את זה) ואחרי הכל כל השבוע האחרון הוא מסתגר בתוך עצמו ובקושי מדבר איתי.
אני יודעת שקשה לו לקבל את האחריות על הבעיה שנוצרה אצלנו (הזרע די חלש), אני יודעת שהוא נתון להמון לחץ נפשי לאחרונה מכל הבחינות.
אבל כל ההבנה והאהבה והכבוד שאני רוחשת לו לא עוזרים לי להתגבר על העובדה שיומיים אחרי ההזרעה הוא הפסיק להתייחס אליי כמעט לגמרי. לא מיון, לא אינפוזיה, לא הכאבים שבגללם התפתלתי ולא הצלחתי להסתתובב או לישון, לשבת, להרים נוצה מהרצפה, לא הבכי ולא שום דבר אחר לא גרמו לו אפילו להסתכל לכיוון שלי.
הרגשתי כל כך לבד! בלי כל תמיכה מלבדכן (וכל מה שרציתי זה חיבוק מנחם)!
אני יודעת שהכל מלמעלה, וזה מה שהייתי צריכה לעבור, זה השיעור שלי. אז הייתי בשיעור, ישבתי בכיתה ואפילו הסתכלתי על הלוח מבלי להסית את המבט.. ואין לי מושג על מה דובר שם, מה למדנו ולמה. אפילו הבן שלי אומר שאני מבולבלת
אז אולי, אני לא צריכה את זה כרגע, אולי אני צריכה להתמקד בדברים אחרים כרגע (אני בסה"כ בת 29 והכל עוד לפניי)...
בכל מקרה, כרגע אני מחכה ל שצריכה להופיע ממש בימים הקרובים ומחכה לחסד מהקב"ה שאני אדע לפחות מה למדתי בשבוע האחרון

העניין הרגשי והצורך בתמיכה כל כך מובן... גם אצלנו יש בעיית זרע...
גם בעלי לא היה הכי מבין ומפרגן ותומך...
אבל אני הצבתי עובדה שהוא חייב להיות איתי זה תהליך של שנינו
בחיים לא הזכרתי או דיברתי על הבעיה...
הם גברים וקשה להם להתמודד כמונו, תמיד המילים שלי היו אנחנו נצליח....
תנסי להגיע אליו באמצעות מילים לאט לאט הוא יבין....

בהצלחה מאמי...
וכל שאלה או סתם לשתף ולהתייעץ אני כאן בשבילך....

אני מבינה את ההרגשה, עשינו איתך הזרעה באותו היום.... ולצערי היום קיבלתי מחזור...

אני רק מקווה שיהיה לנו את הכוח לעבור את התהליכים האלו שוב...

תהיהי חזקה ותחשבי חיובי.

ומקווה שבחוש הבא נקבל בשורות יותר משמחות

מרי מאמי.... מה זה מקווה שיהיה לנו כוח??..
אסור לדבר ככה ברור שיהיו לכם כוחות
יש זוגות שמתמודדים עם הכאב והקושי הזה במשך שנים
ולא מתייאשים.. זה חוק ברזל... המטרה שווה כל מאמץ

תחשבי תמיד חיובי... למרות האכזבה למרות הבכי והכעס שמרגישים
באותו רגע בוכים עצובים למשך יום או הכי הרבה יומיים...
ואז מרימים ראש ומטעינים מצברים לעבר חודש חדש
עם תקווה ואמונה שזה הפעם מצליח

תאמיני לי שאני מזדהה עם הכאב והתחושות שלכן...
יודעת איך זה הורג כל חיוך ומשהו שמח ומרוקן אותך מבפנים....
לראות ילדים או לשמוע פתאום שחברה או גיסה בהריון (בשעה טובה)...
לראות אישה עם בטן נפוחה....
לא חלילה מקנאה שלילית ולא טובה של "למה היא כן ואני לא"??......
אלא קנאה חיובית של להגיד לעצמך "יאללה מתי אני"??......
אבל אחרי הכל את חייבת לדעת ובעיקר להאמין שזה יגיע גם אליך ובקרוב!!!

אני תמיד הייתי בדעה של...
ה' לא שוכח אף אחת פשוט לכל אחת יש זמן משלה...
ה' מעמיד אותנו במבחנים קשיים בחיים..
אבל את המבחנים האלה הוא מעמיד רק אנשים עם כוחות על
שיכולים להתמודד ולעבור בהצלחה את אותו המבחן

אז מאמי המבחן שלנו אולי קשה בטירוף
אבל אין לי ספק שתעברי אותו בהצלחה

אז בבקשה תמיד להיות אופטימית עם אמונה חזקה
שזה קורה לך החודש

"בקרוב" אני משתדלת לשמור על אופטימיות...
בכל מקרה תודה על התמיכה והעידוד.

סוף סוף הצלחתי להתעשת. אמנם, לקח לי כמה ימים, אבל חזרתי. סליחה על היעלמות הזמנית ועל הפסימיות המרירה . בפעם הבא אני אשתדל יותר .

מרי, חמודה, הצטערתי לשמוע שהפעם זה לא הצליח , קבלי גדול ואני מקווה מאוד ומאחלת לך מכל ה, שבפעם הבאה זה יהיה אחרת . תהי חזקה!!!

כפי שאמרתי גם אצלי זה לא הצליח הפעם, למרות שעדיין לא קיבלתי מחזור (זה בטוח יקרה היום או מחר כי הבדיקות שליליות). אבל אני חייבת לחלוק איתכן משהו דבילי לגמרי שחיזק אותי (מוכנות? כי זה ממש דבילי).
הבן שלי מכור לאיזו סדרה בערוץ הופ שנקראית "נווה העצלנות" שזה על חבורה של ילדים, איזה איש אחד רשע ואחד טוב שהוא מעין סופרמן כזה: הכל יכול, אוכל בריא, מתעמל כל היום וכו'.
מה שקרה אתמול זה שהוא הפסיד לרשע במשחק כדורגל (שזה לכשעצמו לא יאמן!!) אבל למרות זאת, הוא נשאר עם חיוך על הפנים, לא התבאס ולא כלום. ובשביל להסביר למה (ולהעביר איזה מסר חינוכי לילדים) הוא אמר משפט שהדהים אותי וסידר לי את כל המחשבות: "הפעם הפסדתי, אבל עשיתי כמיטב יכולתי"...
עכשיו שאני כותבת את זה זה נשמע לי עוד יותר מפגר ממה שהזהרתי אתכן, אבל לי זה ממש עזר לשנות את הגישה לחיובית יותר: הרי גם אני נכשלתי הפעם, אבל עשיתי את ההכי טוב שיכולתי!

אוהבת אותכן! שנזכה לבשורות טובות.

מותק זה ממש לא דבילי, זה אמיתי!

מוזר, אבל גם אני מתנחמת בזה.

החודש אני בלי טיפול. מה איתך?