עצות דדדדחחחווףףף.....מיואשת... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • בנות,
    אני קצת מתביישת להתייעץ אבל אין מה לעשות...אולי מישהי תביאיל עצה שתעזור לי....אני מיואשת...ליאבי כבר כמה חודשים מכה הילדים בגן שעשועים...
    בהתחלה הוא היה נושך והפסיק...הוא נותן מכה לילדים, מושך להם בשיער, חוטף צעצוע....אני רואה שזה מכה של תקשורת ולא של אלימות...ואנחנו לא מכים אותו בבית, גם לא בצחוק...
    אני אציין שאני כל הזמן בגן שעשועים צמודה אליו, מסבירה לו שאסור, דואגת שלא יגיע למצב של להרביץ....אני לא מהאמהות האדישות שיושבות ואומרות אין מה לעשות...ממש לו...אני לא זזה ממנו...
    היום זה הגיע לשיא....
    הוא ישב לידי ושיחק באבנים קטנות ובחול, ולשניה הסתכלתי על חברה שדיברה איתי והוא פשוט נשך ילדה שבאה להתיישב לידו....איזה פפפפאאאדדדיייחחוותתת......רציתי לקבור את עצמי...כמובן שבאותו רגע הרמתי אותו, ווידאתי שהילדה בסדר, התנצלתי בפני האמא ותוך כדי שיורדות לי דמעות, לקחתי את הדברים שלי והלכנו הביתה....שתבינו היינו בקושי 20 דקות בגן....וכל הדרך הביתה וגם בבית פשוט לא הפסקתי לבכות...איזה מצב לא נעים...והאמא הזאת כל יום איתנו בגן,והיא מקסימה..היא לא כעסה עליי אבל המבט הזה שלה הרג אותי...
    גם בפעמים קודמות אם הוא היה מרביץ, הייתי מזהירה פעם-פעמיים ואם הוא היה ממשיך הייתי לוקחת אותו הביתה....
    קיוויתי שזה יעבור יותר מהר, אבל אני רואה שזה לא מניח לי...
    אני בטוחה שלהיריון ולכך שליאב עדיין לא בגן יש השפעה....(הוא ייכנס לגן בספטמבר...) אבל מה עושים עד אז????? איך פותרים את זה???
    אם יש או היתה למישהי אותה בעיה אני אשמח לעזרה....
12 תגובות
עמוד 1
  • יווווו באמת לא נעים.
    אין לי מושג בדברים האלה- האוצר שלי אצל מטפלת.
    אבל כשהוא נפגש עם להב הוא נשך אותה ואני לא ידעתי איך להגיב.....

    תשאלי אולי את שרון שמש מפורום תמיכה נפשית- היא למדה את זה.....

    אוהבת בשמת
  • וואי מאמי נשמע באמת לא נעים אבל אל תקחי את זה כ"כ קשה,
    זו הדרך שלו להתבטא,

    באמת כדאי להפנות את השאלה לשרון שמש, היא המומחית!
    קבלי
  • הי שמי הדס ואני מנהלת פעוטון, אני חייבת להרגיע אותך ולומר לך שזה שלב התפתחותי והוא עובר כמעט אצל כל הילדים, יש מי שנתקע בשלב הזה ויש מי שעובר אותו מהר, במקום לדבר (בגיל הזה התקשורת לא טובה) הם מבטאים את עצמם בדרכים אחרות ולנשוך זו אחת הדרכים.
    הכי חשוב זה להסביר לו באסרטיביות אך ברוגע שכך לא עושים, אם הוא יבין שע"י הנשיכות הוא מפעיל אצלך תגובה כזו או אחרת הוא יאמץ את הנשיכות רק כדי שתתני לו תשומת לב!
    בכל פעם שהוא נושך או מרביץ תגידי לו שאנחנו לא מרביצים, נושכים חוטפים וכו.... בלי כעס אך בהחלט בקשיחות ותושיבי אותו בצד ל2 דקות כשאת מסבירה לו למה הוא יושב ולא משחק גם אם זה בבכי ובכעס מצדו הוא חייב להבין, לקחת הביתה זה לברוח מהמציאות לפחות מבחינתך כי גם הוא וגם הילדה שננשכה שחכו את זה אחרי דקה! אחרי שתי דקות לא יותר תבקשי ממנו ללך לבקש סליחה לתת חיבוק ונשיקה ולהגיד יותר אני לא ... אותך. ולהיות עקביים אני מבטיחה לך שזה יעבור!
  • תודה בנות,
    כתבתי לשרון שמש ואני מחכה לתגובה ממנה...
    הדס,קודם כל ממש תודה על ההסבר, אני יודעת שזה אמורלעבוראבל בינתיים אני משתגעת מזה.... אני קוראת הרבה מאוד ספרות בנושא של הורים וילדים ואני באמת מנסה את כל הדברים...גם להושיב בצד לשתי דקות, הסברים, חיבוק וסליחה....
    אני לוקחת אותו הביתה אחרי כמה פעמים שהוא הרביץ והסברתי לו והוא שוב עשה אז לקחתי אותו,....
    היום, פשוט ירדו לי הדמעות מעצמן ולא יכולתי לעמוד שם אז אחרי שכעסתי עליו והסברתי לו, והתנצלתי בפני האמא פשוט הלכתי...זה היה שיא..הוא נשך אותה חזק, אף פעם לא נשך ככה...
    אח"כ בבית שאלתי את ליאב: מה קרה לאלה? והוא אמר: היא בוכה...נו...נו...נו...ואניהסברתי לו שאסור להרביץ, וצריך לתת חיבוק...
    הקטע שהוא ילד ממש ממש מבין, הוא חכם ומפולפל שאני מתפלאת שזה עדיין לא עבר לו...
    אני מקווה שאחרי שהוא ייכנס לגן זה יישתפר...
    טוב, אני מקווה שזה באמת יעבור לו....
    תודה לכולכן בננות יקרות...

  • היי,

    קודם כל החתימה שלך מהממת! הסרגל עם הציור ממש מקסים!

    דבר שני - אני לא מבינה בזה כ"כ, אבל נשמע שבאמת הוא פצפון ועוד לא מבין, וכך מנסה לתקשר. ברור שזה לא נעים, אבל מתוקה אל תבכי בגלל זה...
    ברור לי שגם הורמונים של הריון מעורבים בסיפור, אבל נשמע שאת עושה עבודה מצוינת בללמד אותו ולנסות למנוע ממנו לפגוע בילדים אחרים, וגם אם "התפלקה" פעם, אל תקחי כל כך קשה... עוד מעט הוא ילמד.
    אולי הוא היה מאוד רעב, וכמו בסרטים המצוירים, הוא ראה את הילדה כמו עוף... ‎

    "כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא..."
  • שני,
    מצחיקולה...הרגת אותי עם העוף....חחחחח.....ילד קניבל...
    זה בטוח יעבור...אבל זה מתיש....
    תודה בכל אופן מאמוש...
  • זו אכן הדרך שלו להתבטא ולתקשר.
    וכמו שהדס אמרה כל פעם שהוא נושך/מרביץ להסביר באסרטיביות (ולא בכעס) שאסור להתנהג ככה... תשתדלי להיות מאופקת. מאד חשוב לא לשדר לילד שאת נסערת / כועסת...
    כי זה רק יחמיר את המצב!

    והחתימה שלך מעלפת
  • סורי אין לי כל כך מה ליעץ לך אבל ראיתי שפורום תמיכה נפשית שרון
    ענתה למישהי על נושא מאוד דומה לדעתי תתיעצי איתה בטוח היא תתן לך
    עזרה
    ניתאי החיים שלי!
  • שימרית יקרה,
    לא יודעת מה לייעץ - נראה שאת עושה את מה שצריך לעשות.
    אני בטוחה שזה יעבור עם הזמן, ואני גם בטוחה שאחרי שתלדי ב"ה וכשכישורי השפה שלו יהיו טובים יותר, המצב רק יישתפר.

    שולחת
  • הכי חשוב זה להיות עקביים בתגובה שלך, אם כל פעם תגיבי שונה רק תבלבלי אותו יותר!
    תאמצי לך דרך תגובה שטובה לך ותמשיכי איתה עד שזה יגמר.
    ואל תשכחי ההורמונים אצלך משתוללים אבל גם הוא יודע ומרגיש שמשהו עומד להתרחש, הוא מפחד מהשינוי!
    אני פה לתת כל עצה שאני יכולה
    וכמובן לחבק ולהגיד לך שמה שתעשי[או לא תעשי את עדין האמא הכי טובה שיש לו!!!
  • היי
    אני כתבתי לשרון שמש הודעה דומה... אני מבינה כמה זה מתסכל שהילד מרביץ ונושך כל יום אני עוברת את התיסכול הזה כשהמטפלת שלו אומרת לי שהוא מרביץ ונושך... הרבה הרגיעו אותי (אפילו המטפלת) שזה שלב שיעבור חשוב שאת כל הזמן תגידי שאסור ואם זה קורה באמת להושיב אותו לידך ולתת לו לבקש סליחה עד שהוא יבין שזה לא בסדר
    שרון שמש יעצה לי לבנות טבלה של התנהגות ולשים מדבקה צוחקת שהוא לא מרביץ ומדבקה עצובה כשהוא מרביץ או לא מקשיב... ובשלב מסויים לשתף אותו בהדבקת המדבקות ובסיום תקופה שאת קובעת אני בחרתי שבוע את סופרת את המדבקות ואם יש יותר מדבקות צוחקות תצפרי בהפתעה...
    אני עדיין לא התחלתי כי עוד לא קניתי מדבקות אבל אני מתכננת להתחיל ביום א ב"ה

    מקוה שעזרתי..
    מיכל.
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה