הכל לטובה, תזכרי זאת, העיקר ידיים-מלאות בע"ה, זה מה שצריך להנחות: טיבעי,קיסרי, העיקר לחבק את האוצר בסוף



גם לי היה לחץ-דם גבוה בסוף, אבל אז הייתי מבקשת עוד בדיקה ולהתכנס בעצמי במדיטציה-פנימית ושלא-ידברו איתי (האחיות-המקסימות), הייתי צוחקת איתן שאני כעת נכנסת לסדנת-ויפאסנה ואכן הלחץ-דם היה יורד..יש ערך למימד-המנטלי ולגישה-אופטימית, לפחות אצלי כך היה בהיריון, בטח אם הייתי נלחצת מהלחץ-דם הגבוה,הייתי נשארת למעקבים ורציתי לחזור הביתה להמשיך את המחוייבויות שלי ללימודים וכו', לא-היה לי זמן להילחץ ממנו..ברצינות,אם היה לחץ-דם גבוה עם צורך במעקב-נוסף,בטוח הייתי משתפת-פעולה ונשארת...
הן היו צוחקות,שהייתי מתיישבת אצלן לאחר הליכה (וזה נחשב למאמץ בהיריון

..)