יש לי סקר !!! לכוולם...גם הריוניות להשתתף! - הריון ולידה

*הייתי רוצה לא לדעת על כל מיני מקרים שעלולים לקרות בהריון

אני נכנסתי להריון בגיל מאוד מוקדם.. ההריון הראשון שלי היה בגיל 20 ואז לא ידעתי דבר!!!

** היתי רוצה שיספרו לי שיש דבר כזה הפלה טבעית, וזה לא משהו שקשור בך!!!

* הייתי רוצה להיות מוכנה לא לישון כמעט שנה

סיון לפעמים אני תוהה אם את חושבת בתוך הראש שלי
איתך בכל מילה!

שילדים הם כפויי טובה....אבל לעומת זאת.. שהם מוכירים תודה ומעניקים חום כמה זה יכול לרגש ולחמם את ה-

אתן מפחידות אותייייי..
עד עכשו אני עדין רזה.. ואני רזה אחרי עבודה קשה!!
ואני אוכלת!!
א-ו-כ-ל-ת

לא רוצההההההההה

לא פחדתי ולא מפחדת מההריון אפילו שאמרו שיהיו לי כל מיני תופעות (מהלידה קצת).
הכינו אותי לקראת זה שאני לא ישן בלילה והחיים הולכים להשתנות וכ'ו....ידעתי והבנתי את העניין אבל לא תיארתי לעצמי שעד כדי כך החיים שלי השתנו ובעקבות הלידה נכנסתי לדיכאון עמוק במשך כ 4 חודשים ולאט לאט קיבלתי את העובדה שיש לי ילדה מקסימה! וזה הפחד שלי שזה יקרה לי שוב.

אחלה סקר!

- לגבי סיכונים / סיבוכים בהריון ולידה - מכירה את התחום היטב - ותאמינו לי עדיך לא לדעת הכל...

- לגבי שזה לא דבר פשוט ושזה לא תמיד מצליח (בדיוק כמו שסיוון תיארה)

- לגבי אחרי לידה - שרצפת האגן מאוד נחלשת ומתרופפת ושאחרי לידה קשה מעט לשלוט בשתן אבל זה עובר (אני נורא פחדתי שזה יישאר ככה הרופא הסביר לי שהתופעה נעלמת לגמרי עד חצי שנה אחרי הלידה).

לגבי התינוק - 1. לפעמים יש תחושת חוסר אוני שלא יודעים מה לעשות וכל העולם מייעץ לך על הכל ומה את עושה לא בסדר - בסופו של דבר הכי חשוב זה לפעול לפי התחושות האימהיות (הרבה אנשים אמרו לי שאני מאביסה את הילד שלי ובגלל זה הוא מקיא אחרי הארוחות כולל איזו רופאה אני הרגשתי שמשהוא לא בסדר והוא אכן אובחן עם רפלוקס). 2. שכמה שבעלך לא עוזר ותומך ובני משפחה לא עוזרים ותומכים אין מה לעשות רוב הטיפול בילד בכל שלב נופל על כתפייך (כולל להחסיר ימים מהעבודה וכו') ולכל אמא יש משבר בשלב זה או אחר וזה טבעי לגמרי!
[url=http://www.zoobooz.com/mommygraphics.php http://s260.photobucket.com/albums/ii25/zooboozdotcom/Comments/Mommy-Graphics/Mommy-Of/proudparent_6.gif"]

[url=http://www.zoobooz.com/mommygraphics.php]
Mom graphics
[url=http://www.zoobooz.com/pregnancy-graphics.php
[url=http://www.zoobooz.com/adopti
on.php
[

וואו.. אני נורא מפחדת שהוא יבכה ואני לא ידע מה לעשות..
שהוא יהיה חולה ואני לא ידע, רעב ואני לא ידע.. אני מפחדת מהמון דברים...

[

טוב נו אז אני עונה:
לגבי ההריון דווקא לא היו לי הרבה הפתעות ,עבר לי ממש קל ,חוץ מהחום של יולי אוגוסט, אז אם הייתי יודעת שאהיה בהריון בחודשים האלה הייתי קונה מזגן נייד והולכת איתו לכל מקום

לגבי לפני- לא לתכנן כלום לגבי הלידה, כי את לא יודעת מה יהיה, למשל לא לתכנן ללדת בלי אפידורל ולא לתכנן כל מיני תכנונים בדיוק איך הלידה תיראה, כי את לא יודעת מה יהיה.
אף אחד לא אמר לי שאחרי לידה מרגישים סמרטוט מהלך (במיוחד אני כי יש לי בעית ברזל קשה מאוד אחרי לידה ואני פשוט נגמרת)
וגם שאף אחד לא אמר לי שבבית חולים כמעט ולא ישנים וגם שבשבוע הראשון בוכים כל היום.
אף אחד גם לא אמר לי כמה סיפוק, אושר ושמחה ילדים מביאים להורים שלהם.

חבל שלא סיפרו לי כמה בחילות יש, שיש דבר כזה צרבת וזה בלתי נסבל , שזה מסוכן לא לשתות מים, שאפשר להתעלף כך סתם באמצע הבנק..., שזה כבד וכמובן אף אחד לא אמר שהכאבי גב יהיו כאלה חזקים. לא ידעתי גם שהשליש הראשון מלווה בכזאת עייפות קשה.

אמרו לי שלידה זה כאב בלתי נסבל וכו' אבל באמת לא יכולתי לתאר לי את עוצמת הכאב. הרגשתי כאילו נכנסתי לטריפ מטורף שאני רק רוצה לצאת ממנו.

כמובן לא ידעתי כמה זה מרגש לראות את התינוק.

לא ידעתי גם שלא יהיו לי יותר חיים.

ולא ידעתי שלהחליף טיטול זה כזה מסריח

הייתי רוצה לא לדעת על הסיכונים וכל הדברים שיכולים לקרות - החיים היו פשוטים ושמחים יותר;
הייתי רוצה לדעת שגיל ההתבגרות מתחיל כבר בגיל שנתיים - אז פתאום הילד רוצה להיות עצמאי וכל מה ששומעים ממנו זה "לא רוצה". אם רק הייתי יודעת שצריך לשחרר אותו קצת, זה היה קצר יותר ופחות כואב.

הריונות - למזלי מעט מאוד תופעות לואי ולא היה משהו שלא ציפיתי לו או לא סיפרו לי עליו
לידה - לא סיפרו לי שגם אם מקבלים אפידורל בסוף, והשעות הראשונות של הצירים הן סבירות, יהיה באמצע שלב של שלוש שעות שלא הירשו לי לרדת מהמיטה (כי המוניטור לא היה תקין) וכל שניה אמרו לי " כבר המרדים מגיע" והשילוב הזה של גם בלי אפידורל וגם בלי יכולת לזוז הופכת את הכאב של הצירים לבלתי נסבל (בקיצור, בדיעבד הייתי לקוחת דולה, חשבתי שזה מיותר אם לוקחים אפידורל)
הנקה - סיפרו לי שבהנקות הראשונות הבטן כואבת מההתכווצויות של הרחם, אבל לא שיערתי עד כמה.
סיפרו שאם רוצים להניק אז לא לתת בקבוק בהתחלה כי זה יקלקל, מצטערת שהקשבתי ושבלילות בבי"ח לא ביקשתי לישון בשקט בלילה ושייתנו בקבוק (בהחלט מתכוונת לנהוג כך בלידה הבאה). בכלל מצטערת שלא שילבתי בקבוק ביום מההתחלה.
הורות - מקבלת את רוב הקשיים באהבה, הרוב בערך לפי מה שסיפרו ו"הפחידו", הגוף הסתגל למיעוט שעות שינה/שינה לא רצופה (וזה בתור אחת שמאוד אוהבת לישון).

פיפלת - מאוד מזדהה עם דברייך: "שכמה שבעלך לא עוזר ותומך ובני משפחה לא עוזרים ותומכים אין מה לעשות רוב הטיפול בילד בכל שלב נופל על כתפייך (כולל להחסיר ימים מהעבודה וכו') ולכל אמא יש משבר בשלב זה או אחר וזה טבעי לגמרי!"
30 שנה חשבתי שבאמת יש שויון בין נשים לגברים, אבל לא סיפרו לי שאין שויון בין אמהות לאבות (או בין אמהות לרוקות/רוקים/אבות).
ברגע שבעלי בבית אין לי אף תלונה על התפקוד שלו, להפך, רק תשבוחות. אבל הוא לא מתאמץ לצאת המעבודה בשעה מסויימת, ואני קורעת את התחת כדי להספיק הכל בזמן כי אי אפשר לאחר לאסוף מהגן. הוא לא מבין את ההבדל הגדול. כשעלי נופל בלת"ם חצי שעה לפני שאני צריכה לצאת, אני עושה שמיניות כדי לטפל בו בחצי שעה, כשנופל אליו, אז הוא פשוט לוקח את הזמן ונשאר יותר. בכלל הקריירה שלי נראית פחות חשובה משלו.
שלא לדבר על כך שכבר 3 שנים אני מסרבת להצעות עבודה אטרקטיביות כי אני מנסה להכנס להריון/בהריון/בחופשת לידה/בדיוק אחרי חופשת לידה עם תינוקת/מנסה להכנס להריון/בהריון (ותוסיפו עוד שנה בערך לסגור את הלופ השני).

אבל הנסיכה שווה הכל ואני מאוהבת בה קשות!

סקר מעניין.
לא ידעתי עד כמה זה קשה לעלות 20 קילו בהריון עוד במיוחד שסובלים מעודף משקל . כמה קשה זה צרבות ובצקות שגורמות לך להיראות כמו לוייתן
וכל שניה בערך לקום בלילה לפיפי .
לא אמרו לי כמה אבל כמההההההההההה זה כואב הצירים והלידה במיוחד שאת בלי אפידורל אבלללל כל זה מיתגמד כשרואים את האוצר את הדבר המדהים שנוצר מכל זה אני מודה יום יום לאלוהים שנתן לי את הילדה המדהימה שלי.
מה שכן הריבים עם הבעל התחילו אחרי לידה אצלנו זה הפוך אני כולי אדישה נותנת לה חופשיות והוא מת אבל מת מפחד עליה כל תזוזה שלה הוא אחריה.
מה שכן החיים מישתנים מקצה לקצה כי עכשיו הדאגה היא כפולה ועוד תאיר עדיין לא בגן אמאלה איך אני מפחדת.

סקר מעניין

..]

[.]

[.