בס"ד
אני כל כך מבינה אותך.....קבלי המון

למרות שהוריי גרים שעתיים נסיעה ממני, העיסוקים של החיים (בעיקר שלהם כי אני הייתי בשמירת הריון ועכשיו אני בחופשת לידה), מונעים מאיתנו להיפגש... אנחנו מתראים פעם בחודש בערך...
זה בוודאי יותר מכם, אבל אני מכירה את ההרגשה של- אין לי אף אחד פה ואני לא רוצה ליפול על מישהו שיעזור לי.... עכשיו כשיש לי שניים ב"ה זה מאוד קשה....כל כך הייתי רוצה שמישהו יבוא ויעזור לי עם הילדה/הכביסות/הספונג'ה/קניות וכו'.... ובעלי לומד במשרה מלאה ואפילו יותר מזה (הוא חוזר לפעמיםן בתשע, עשר בלילה)....
אבל מתרגלים. אין מה לעשות. ולגבי עוד ילד? אל תחכי בגלל זה. תחכי רק אם את עצמך לא מוכנה אבל באמת שאת לא יכולה לדעת מראש איך יהיה ההריון וזו לא סיבה לדחות אותו (לפחות לדעתי).
יהיה טוב!

את מוזמנת להתבכיין גם ללא סיבה מתי שרק מתחשק!
פיצפיצון יפה שלי...