עצוב לי... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש


  • ]
    אנרגיות חיוביות
    ויהי מה
    אלישבע

16 תגובות
עמוד 1



  • ממי התחושה שרחוקים מההורים היא קשה, זה מובן לי, במידה שלי, אני עוד איכשהו רואה אותם פעם בשבועיים שלושה ככה שקשה להשוות - אבל את יודעת זה בעיני המתבונן - אפילו זה בלתי נסבל מבחינתי וקשה מנשוא

  • באמת לא קל אבל אנחנו כאן


  • אליוש מותק שולחת לך הרבה חיבוקים



  • ניתאי החיים שלי!
  • מתוקה,
    את לא כפוית טובה, זה טבעי ביותר להרגיש ככה...
    תשתדלי להעסיק את עצמך במחשבות חיוביות ואני מקווה שההורים יגיעו בסוף...
    תתקשרי איתם אולי בסקייפ לפחות...
    לגבי ההיריון, תעשי מתי שתרגישי מוכנה, למרות שזה קשה לבד, אבל שזה לא מה שיעקב אותך...(אני לא יודעת מה עבר עלייך עם ההיריון הקודם, אבל אני מאחלת לך שיהיה לך היריון הבא קליל ותקין...)
    אל תהי עצובה, תנסי לשפר את ההרגשה עם משהון שאת אוהבת לעשות או עם הבן זוג או עם חברה...
    בינתיים...חיבוקים חמים...

  • קבלי מלא חיבוקים


  • ..]

    [.]

    [.
  • זה בסדר!!!! מתרגלים להכל, אבל חיים לא חייבים להעצר בגלל זה, אני כבר חיה 11 שנה רחוק מההורים, רואה אותם פעם בשנה-שנתיים,ועדיין לא התרגלתי לזה, עדיין כשרע לי, ישר אומרת רוצה לאמא......
    לומדים לחיות עם זה.....במיוחד היום כשיש טלפונים,פלאפונים,סקייפ.................
    העיקר שאת יודעת שהם אוהבים אותך והם תמיד איתך, המרחק זה סתם-פיזי.......
    יום טוב!!!!
  • יקירתי קבלי מיליון
  • בס"ד

    אני כל כך מבינה אותך.....קבלי המון
    למרות שהוריי גרים שעתיים נסיעה ממני, העיסוקים של החיים (בעיקר שלהם כי אני הייתי בשמירת הריון ועכשיו אני בחופשת לידה), מונעים מאיתנו להיפגש... אנחנו מתראים פעם בחודש בערך...
    זה בוודאי יותר מכם, אבל אני מכירה את ההרגשה של- אין לי אף אחד פה ואני לא רוצה ליפול על מישהו שיעזור לי.... עכשיו כשיש לי שניים ב"ה זה מאוד קשה....כל כך הייתי רוצה שמישהו יבוא ויעזור לי עם הילדה/הכביסות/הספונג'ה/קניות וכו'.... ובעלי לומד במשרה מלאה ואפילו יותר מזה (הוא חוזר לפעמיםן בתשע, עשר בלילה)....
    אבל מתרגלים. אין מה לעשות. ולגבי עוד ילד? אל תחכי בגלל זה. תחכי רק אם את עצמך לא מוכנה אבל באמת שאת לא יכולה לדעת מראש איך יהיה ההריון וזו לא סיבה לדחות אותו (לפחות לדעתי).
    יהיה טוב! את מוזמנת להתבכיין גם ללא סיבה מתי שרק מתחשק!

    פיצפיצון יפה שלי...
  • תודה בנות על העידוד

    ]
    אנרגיות חיוביות
    ויהי מה
    אלישבע

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה