papaya - הריון ולידה

אצלי אין חדש, אבל שמחתי לראות שחזרת רגועה יותר מהרופא .
וכמה שזה מבאס לפספס מחזור טיפולים , כנראה גם כאן אנחנו ביחד .

עשיתי היום בטא, יצא 9414 שזה יחסית נמוך מדי בשביל שההריון יהיה תקין בכל זאת, וכנראה גבוה מדי בכדי שאני אפטר ממנו בקרוב ואחזור לטיפולים. מה שכן, אני חושבת שכל הסיפור הזה הפך אותי להרבה יותר חזקה נפשית. זה נכון מה שאומרים: מה של הורג, מחשל!
עכשיו כבר לא מפריע לי בכלל הזריקות, ולא אכפת לי מהבטן הנפוחה ומהכאב, לא מפחיד אותי לעבור את זה לבד (אם כי כמובן ביחד זה תמיד נחמד יותר) ואני מוכנה לעשות את כל הדרך שוב וגם לגרור אחרי צבא שלם. בכיף! רק שזה יקרה עוד מעט.
ובינתיים אני רק מקווה שכל ההמתנה הזאת לא תגרום לי יותר נזק (אפילו כאבים כבר התרגלתי). אני פשוט ממש לא יודעת כמה זמן אני יכולה להסתובב עם הדבר הזה בתוכי. זה לא יכול להתחיל להירקב בפנים, נכון?
מה איתך מותק? את תראי, בעוד חודשיים שתינו נהיה בהריון ובעוד קצת פחות משנה גם נלד ביחד בע"ה. התחלת לחשוב על השמות כבר?

כל הכבוד מאמי... אני שמחה לשמוע שאת מעודדת ומלאת אמונה ותקווה.....

זו בדיוק הדרך להגיע למטרה

בקרוב זה קורה לכם בעז"ה

ואו את נשמעת לי מלאת אנרגיות!!! ישר כח!!!

שתית רדבול? מאיפה הכוחות? תמליצי לי גם אני רוצה!

לגבי השמות, אני מוצאת את עצמי לפעמים חושבת ומפנטזת על שמות, אבל מהר מאוד אני מורידה את עצמי אל הקרקע.

מעבר לזה אני מנסה בכל מיני דרכים אפשריות להשיג תור לבדיקה שאני אמורה לעשות על מנת לא לפספס את הטיפול, אבל בינתיים ללא שום הצלחה.

ועם כל היאוש הזה אני משתדלת לשמור על אופטימיות.

תגיד מעבר לבדיקות בטא שאת עושה עושים לך גם אולטרסאונד?

עשיתי אולטרסאונד כמה פעמים, אבל בכולם רואים את אותו הדבר: הריון שלא מתפתח, גירוי יתר וציסטות גדולו בשחלות.
היום בערב יש לי תור לרופא המטפל (עאלק מטפל) מקוה שזו תהיה ההתחלה של הסוף לפרשה הזו. שיעשו לי כבר גרידה וישחררו אותי מהעול הזה.

לגבי הכוח: לא תצליחי להוציא ממני הודאה בצריכה מופרזת של רדבול ווקרוביו. פשוט כנראה הייתי צריכה לאבד הרבה בשביל למצוא מעט. מכירה את המשפט המטומטם הזה: החיים זו כמו אופניים, אם זה קל סימן שאת בירידה?...
אז זהו, זה פחות או יותר מה שנותן לי את הכוח. אני יודעת שרק כשקשה לו הבן אדם מסוגל להתפתח. כי כשנוח לנו אנחנו לא זזים יותר מדי.
הייתי כל כך מתוסכלת במהלך הטיפולים מזה שאני לבד, ומזה שהבטן נפוחה וכואבת שהייתי צריכה לגלות משהו קשה יותר בהרבה (להיכנס להריון המיוחל ואז לאבד אותו) כדי שמה שהיה לפני כן יראה לי כל כך זניח ושטותי. אני רק אומרת תודה לה' שאיבדתי את ההריון בשלבים כל כך מוקדמים ולא בסוף ההריון או חלילה לאחר הלידה.

את ממש מזכירה לי את עצמי

כל הכבוד לך...
ה' מעמיד במבחן רק מישהו שהוא יודע בוודאות שיעבור את אותו מבחן....
וזה המבחן שלנו

אז נשאר לקבל אותו באהבה למרות הקושי והכאב הגדול

דרך אגב אני הייתי בדיוק בגישה ובכוחות שלך וברוך ה' תודה לאל...
וקיבלתי את ה שלה חכנו וייחלנו כל כך ואטוטו היא מגיעה

אני מאחלת לכולכן במהרה לקבל אותה
ויודעת שבדרך ובגישה שלך זה יקרה בקרוב

בהצלחה

מסכימה איתך מתוקה... אכן לא פשוט... וזה כנראה מה שנותן לנו את הכוח להמשיך ולעבור את המכשולים בדרך.
תעדכני לגבי הבדיקה אצל הרופא המטפל. מקווה מאוד שהסיוט הזה יסתיים בקרוב.

היום הצלחתי לקבל תור לבדיקה (המגעילה) שהפנו אותי אליה בעקבות בדיקת פאפ לא תקינה. בבדיקה יצא שהכל תקין ושאני יכולה להמשיך בטיפולים במחזור הקרוב.

אז עכשיו אני רגועה, מלאת אנרגיות להמשיך לקראת הזרעה שנייה (לא תיארתי לעצמי בעבר שזה מה שירגש אותי כל כך) .

מותק מחזיקה לך אצבעות שתהיה איזשהי התקדמות

אוי מותק באמת הצלחת לדאוג לכך שתמשיכי בטיפולים עוד החודש?!
את גדולה!!!! כל הכבוד!!!!
אז מה התוכנית עכשיו?

כן, אחרי מאמצים רבים, הכניסו אותי היום לבדיקה.

כרגע נשאר לחכות לווסת ולהתחיל בזריקות פיוריגון, אוביטרל... אח"כ הזרעה ... וכולי תיקווה שאח"כ .

היית אצל הרופא כבר?

אל תשאלי,
הלכתי אתמול לרופא שלי והא אמר (אחרי US) ששק ההריון שראו בשבוע שעבר גדל וכבר הופיע שק חלמון שהוא סימן ראשון להתפתחות תקינה (!!!!!!!!) של הריון.
זה לא ממש מסתדר לי עם הבטא, ככה שאני לא מפתחת אופוריה הפעם ונשארתי די סקפטית.
בשבוע הבא אני צריכה ללכת לרופא שעשה לי את ההזרעה ל-US. ואם נראה שהיתה התפתחות אז אני אעבור למעקב הריון ואם לא אז אקבל זריקה להמסת ההריון.
זהו, אולי זה נשמע אופטימי אבל אני כבר למודת ניסיון והבנתי ששום דבר לא בטוח. ככה שמבחינתי לא השתנה הרבה (חוץ מזה שהפסקתי לשתות קפה כי אתמול קראתי שהוכח מחקרית שנשים ששתו שש כוסות קפה ומעלה ביום סיכויין להפיל גבוה פי 2!!!!)

וואו!!! הלוואיייייייי!!!

אני מאוד שמחה לשמוע שעדיין יש סיכוי!

אבל אני חושבת שזה השלב שאת חייבת לחשוב חיובי ולהאמין ב"נבואה שמגשימה את עצמה".

על קפה לא שמעתי, בעצם אולי זה הגיוני בגלל שקפה מייבש, אבל בוודאות אני יודעת שמקלחת במים חמים מסכנת את ההריון.

אבל תגידי, את זוכרת שכתבת שאמרו לך שייתכן ויש הריון חוץ רחמי, מה הוא אומר? יש? אין?
הבטא עולה?
מחזיקה לך אצבעות בידיים ורגליים

תודה רבה מותק!!!!....

גם אני מחזיקה לעצמי את כל האצבעות הקיימות, מתפללת ומקווה מאוד. כי באמת כבר כל כך הרבה זמן אני חולמת שוב לחוות את החוויה המדהימה הזו של להצמיח חיים חדשים בתוך תוכי, להעניק חיים לעוד ייצור מקסים שבע"ה גם הוא יהיה שכפול כמעט מדויק של בעלי האהוב.
אם כי, נוכח העובדות הקיימות בפועל, אם אכן ההריון תקין זה יהיה בגדר נס. (זה לא שלא קורים נסים, ה' גדול ואני מתפללת חזק...). למרות שלא אכפת לי. גם אם זה לא יצליח זה לא יעצור אותי. אני רוצה המון המון ילדים! ומה שאני צריכה לעבור בשביל זה אני אעבור! ככה שעוד ימאס להם בבית היולדות של בלינסון לראות אותי .

בינתיים הבטא עולה, היא לא ממש מכפילה את עצמה והרמה שלה יחסית נמוכה 11292.
גודל ההריון תואם אולי לתחילת שבוע 5 (וזה ממש לא מסתדר עם ההזרעה שהיא עצמה היתה לפני שישה שבועות). אולי ביוץ עצמוני מאוחר....

עדיין אי אפשר לשלול במאה אחוז קיומו של החוץ רחמי כי הציסטות בשחלות ענקיות והן מסתירות את החצוצרות כמעט לגמרי.כנראה שבמקרה שלי אם היה חוץ רחמי או לא נוכל לדעת רק בדיעבד (חו"ח).

לגבי קפה: יש הגבלה מפורשת ל2-3 כוסות לכל היותר ביממה (וויתרתי גם על זה). וזה בגלל הקפאין שגורם לעליה בלחץ הדם, האצת הדופק (גם אצל האם וגם אצל העובר). ואגב קפאין קיים גם בשוקולד ובתה שחור, אז תזהרי...

את יודעת מתי צריכה להגיע פחות או יותר?

הלואי והכל יסתדר!
מתי הבדיקה הבאה?

ה צריכה להגיע בימים הקרובים, היום זה היום ה-29, חודש שעבר היא הגיע ב-28 לאחר הזרעה, בדר"כ מגיעה בין 30-32 . אז כנראה שזה יקרה בקרוב.
אני כבר מצויידת בפיוריגון ואוביטרל, מקווה שזה יביא להצלחה. החלטתי לא ללחוץ על הלעת המינון כי פשוט אין לי כוח להיאבק על זה במיוחד לאור מה שעברתי עם בדיקת פאפ ובעיקר בגלל שאני מפחדת מגירוי יתר.

תגידי גם את שמת לב שהפורום שומם? לאן כולם נעלמו?

יכול להיות שרק אנחנו נשארנו בטיפולי פוריות וכל השאר עברו בלי להודיע לפורום הריון ולידה? אל תדאגי מותק, אני איתך לעד !
אני ממש ממש מקווה שזה יצליח לך הפעם, והאמת היא שהסיכויים הם טובים! תהי חזקה, חמודה, זה שווה כל רגע, כל צעד קטן יקרב אותך עוד קצת לבייבי הקטן שהוא רק שלך!!! זה יקרה את תראי. וכשזה יקרה את לא תאמיני כל חסר משמעות וזניח היה כל מה שעברת בהשוואה לאושר הענקי הזה!!!
מחזיקה לך (וגם לי, האמת ) אלף אצבעות!!!