אתן פשוט מקסימות,כולכן

בשמתי,יצחק פשוט מהמם,חמסה-ענקית,ממש מרגש אותי לראות אותו

, כמה רוגע,שלווה ונועם בתינוק טהור בן-יומו.
איזה גאונה?! אם הייתי גאונה-אמיתית,הייתי משלמת למישהי שתעשה לי את הלימודים,אבל יש לי אתיקה-פנימית...או מורידה היקף-עבודה ומתקתקת-לימודים,רציתי הכל,גם להתפרנס וגם ללמוד..
אני אשתף למה בחרתי לכתוב מילות עידוד ופירגון לסיוון..זה פשוט יצא לי ספונטני, עכשיו כשקראתי שוב הבנתי, שכתבתי בעצם על ההתייחסות של סיוון אליי, שמאוד אהבתי..בגלל שאיכפת לסיוון באמת,אז היא הייתה רגישה והבינה אותי...
הכי קל זה להישאב לסקרנות-הטיבעית של אחרי לידה ולדעת מה בדיוק קרה ואיך ולמה המשקל התדרדר לנמוך וכו' וכו'..אבל סיוון יצאה אצילית, בכך שהיא הבינה,שאני מעדיפה להתרכז בנעמה ולא לדבר בטל' (כי ביננו,אין שיחה של דקה אף-פעם) ומאוד הערכתי אותה על-זה..חשתי שהכי נוח לי לדבר על נעמה כשזה מסתדר ולא-לפני,כי הלפני נועד לשיפור מצבה.
אני יודעת שזה נשמע דבילי..מה כ"א מעריך אצל זולתו,אבל אנחנו כאן בקטע של שיתוף,לא?!
בכלל,זה שסיוון נעלה את השירשור,זה שוב מעלה את ערכה בעיני..כי אין-טעם להתנגח עוד ועוד...
ופילפלת

, תודה-ענקית

, תודה על הרגישות וההבנה שכ"א עוברת את זה אחרת..האידיאל: שהכל יהיה מתוקתק לפני-הלידה,אבל בעידן-המודרני כנראה זה לא-כך תמיד,הבטחתי לעצמי,שהפעם-הבאה תהיה שונה,הלוואי,בע"ה.
אני מאושרת,אבל העומס מסביב היה לא-קל..
מייד אחרי-הלידה לקבל מלא-טלפונים ממשפחה-רחוקה, ש"מתעניינת" להתעדכן

מצידו של בעלי,אבל לבוא עם סיר אוכל וכו',לא-חשבו לעזאזל...
מודה,קיבלתי מלא ציוד ישן,שהייתי צריכה להשמיש אחרי-הלידה,לא-הבנתי בטיפול בתינוק בן-יומו,הלימודים שלי,של בעלי, עברנו דירה רק לפני מס' חוד',בעלי עובד בצפון משרה מלאה עד מאוחר, הבית "משלם" על המצב מבחינת-תחזוקה והפלא: אחרי 3 חוד' יש להחליף ציוד: עריסה,אמבטיה,סל-קל..בקיצ' הכל מהיר,עכשיו מתחילות-טעימות ולנעמה יש חום...אין-רגע דל..