אני יושבת עם הרגליים על השולחן.
בייני ובין כפות הרגליים שעד לא מזמן היו מידה 35-36 והיום משו כמו 38-39
(אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה)
יש גבעה.
גבעת חלפון.
וגבעת חלפון.......... אינה עונה.
מקסימום בועטת.
אני מלטפתותה. משפשפתותה.
כמו אלאדין והמנורה.
אבל שום שד(ה) לא יוצא.
והצירים עדיייייייין רחוקים רחוקים אחד ממשנהו .
חם לי ויש מזגן.
ישלי פיפי והרגע עשיתי.
יש לי לאישה ואת ושני ספרים חדשים שקנו לי
והדבר היחידי שבא לי לקרא זה לרועי. להגיד לו שירדו המיים. שנלך להספיטול.
אבל המיים לא ירדו.
וצריך לחכות.
בסבלנות ( מה זו המילה הזו)
ולהיות נחמד
לבריות.
ולהיות מבין ואמפטי.
בא לי לראות חבובות.
אני מרגישה כמו הזקנים משם
http://www.youtube.com/watch?v=0IVFaRTJmmY&feature=relatedבא לי להתחבא מהעולם.
להדליק מזגן בחדר שינה
לסגור תריסים
גם ככה כבר לילות שאני לא ישנה.
תעירו אותי כשהיא באה.
ללט
