-
1. מה הכי עקרוני לכן מבחינת הענקה לילד בהורות שלכן? (ברור שאתן רוצות להעניק להם הכל, אבל מה הכי הרבה חשוב לכן?)
ה-כ-לללללללל
מייל:
[email protected]מסנג'ר:
[email protected]
-
אני רוצה לפרט את השאלה הראשונה- השאלה יצאה מתוך חסך שהיה לי בילדות, לכן יש לי סריטה בנושא החסך הזה, ומאוד חשוב לי להעניק לשקד את זה...
מאוחר יותר אני אגיד מה זה
ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
-
1. אין לי משהו ספציפי.... הכל....
2. מותר בכל מקום אבל חייבים לסדר אחרי המשחק. לא מוציאים משחק חדש אם לא אסף את הקודם.
-
-
בעיקרון הכל אבל בעיקר נשיקות וחיבוקים והמון אני אוהבת אותך!!!!!
-
הכי הכי עקרוני זה לתת לה ביטחון עצמי ודימוי עצמי גבוה

המון המון חום ואהבה ,חיבוקים נשיקות,חיזוקים ומחמאות.
ושתהיה לבושה טוב,נקיה ומסודרת..הניקיון זה שריטה שלי
כמובן שהכל חשוב לי אני לא מחסירה ממנה דבר,
אבל נורא מקפידה על חינוך טוב ולא לישבור לעצמי מילה,
אם אמרתי משהו אני בדרך כלל עומדת בו והיא יודעת את זה.
סך הכל אני נותנת לה הכל כל מה שהיא מבקשת ושהיא לא מבקשת היא מקבלת

נורא חשוב לי שלא יחסר לה כלום ולכן אני נותנת לה מהכל בהגזמה

לגבי הבית הוא פתוח בשבילה למרות שיש חדרים שהיא בעצמה לא ניכנסת אליהם כי אין שם משהו מעניין
-
1- מה הכי עקרוני לכן מבחינת הענקה לילד בהורות שלכן? (ברור שאתן רוצות להעניק להם הכל, אבל מה הכי הרבה חשוב לכן?)
1. חינוך לכבוד נימוס תרבות.
2- האם אתן מסכימות שהילד ישחק בכל מקום בבית, או שיש חדרים שהם מחוץ לתחום?
2. החדר שלנו כולל מקלחת שלנו ..מחוץ לתחום.
מטבח מחוץ לתחום...
השאר הם מבלגנים ומסדרים
-
הבנתי עכשיו את השאילה ראשונה :
חשוב לנו מאוד להניק לו כלים (חינוך ) כדי להצליח בחיים . שלא ירגיש שחוסר לו משהו . את האמת יש לנו גבר די מפונק .
http://www.holdthatpic.com/
-
לי יש שריטה בקטע של בטחון עצמי אז זה משהו שחשוב לי מאודדדד
ובקשר לבית..הדירה שלנו קטנה אז הוא יכול לשחק בכל מקום
שליו לפני התספורת
אחרי
אופק בן 4 חודשים
-
חשוב לי מאוד שהן תדענה שאנחנו נמצאים עבורן.
חשוב לי מאוד לבנות להן בטחון עצמי במי ומה שהן.
חשוב לי שהן תדענה שהעולם לא תמיד מושלם לא תמיד הוגן, אבל יש מי שאוהב אותן תמיד ולעולם.
בבית החדר שלנו מחוץ לתחום (אלא אם כן אני נכנסת לשרותים ואז למשך כמה דק' יובל חוגגת על הטלפון שם) שרותים עבור יובל ומרפסת השירות עבור שתיהן.
-
טוב, הגיע הזמן שגם אני אענה
ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
-
1. חשוב לי להעניק לו המון המון חום ואהבה ולפתח לו את הביטחון העצמי
וגם שיהיה מחונך כראוי, שיהיה אמפטי ואדיב
-
א- אם מדברים על חסכים מהילדות אז יש לי ספרון קטן שאני כותבת בו מגיל 17,
דברים שלא יכלתי לסבול אצל ההורים שלי ורציתי לזכור שאני לא אעשה אף פעם..
כתובים בו דברים שאני מסכימה איתם עד היום.
אז הדבר הכי חשוב לי הוא-
אמת- מבחינתם- להיות אמיתיים עם עצמם (לחיות לפי האמונות/ מחשבות/ תפיסות שלהם ולא לפי איך שהחברה מצפה ממני או משהו אחר), ועם אחרים..
מבחינתי- להיות אמיתית איתם ולא לשקר להם! ללמד אותם להיות ישרים.
וכמובן גם- חום ואהבה
לעמוד במילה,
סדר ונקיון (שאני בעצמי נלחמת בזה עד היום)
ב- אין אצלנו חדר שהוא ממש נעול בפניהם..
בחדר שינה שלנו הם לא מרבים לשחק,
ובמרפסת שירות חייבים להגיח עליהם ב 800 עיניים כי יש שם חומרי ניקוי, כלי עבודה..
=) עמית
-
הכי חשוב לי זה חום ואהבה,
המון המון חיבוקים, נשיקות, נשיקות נשיקות ועוד חיבוקים ועוד נשיקות.. לא קיבלתי בילדותי
-
אני רוצה להעניק לו הכל מהכל, אבל כל דבר בפרופרוציה. לא רוצה שייצא מצב שהוא יתחיל לשלוט עליי בסוף. בעיקר להעניק אהבה, ושיידע שאגן עליו תמיד ולא משנה מה.
כן מותר ליותם לשחק בכל הבית, אחר כך הוא מסדר ביחד איתי

-
עוד דבר שממש ממש חשוב לי- לא לשקר לו!! אני אף פעם לא הולכת בלי להגיד לו, או בלי להפרד ממנו. לדעתי ילד לא יכול לסמוך על ההורה שלו, אם הוא בורח לו
ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
-
במטבח אסור
-
מילנוש
"..מישהו צחק עלי
ושלח אותך אלי,
איך זה הפכת
על פיו את עולמי.
לא יודעת את נפשי
כי ליבי כבר לא חופשי,
ככה נשביתי
למה לא להודות..."
-
אני מתה על הסקרים שלך- את גדולה!!

הכי חשוב לי: לתת להם ביטחון עצמי ושידעו שאני אוהבת אותם ללא תנאי!! זה נשמע טרווילי, אבל אני תמיד גדלתי בתחושה שאני צריכה להצטיין כדי שיקבלו אותי- וזה נורא

מחוץ לתחום- החדר שינה שלנו, כל השאר מותאם ומאובטח כדי שאפשר יהיה להסתובב ולשחק עם הכל. אין אצלי במטבח סכינים או שקיות ניילון וגפרורים למטה, וכל חומרי הניקוי סגורים תמיד, כך שמבחינתי- שיוציאו הכל- ואח"כ מסדרים

-
לי הכי חבשוב זה להקנות להן בטחון עצמי.
וגם שיוכלו לדבר איתי גלוי, על כל נושא, תמיד.
וכמובן חום, נשיקות וחיבוקים. קרבה פיזית מאוד חשובה לי .
בכל מקום בבית מותר להן לשחק. הן יודעות שיש ארונות ודברים שהם מחוץ לתחום ולא נוגעות בהם. כל השאר - לבריאות.
וכמובן לסדר.
___________________________________________________________________
סקרים תמורת כסף
-
משתדלת לנשק ולחבק כמה שיותר
-
כולן פה מדברות על ביטחון עצמי ומבחינתי הדרך להקנות ביטחון עצמי זה כבוד לילד מגיל 0.
תמיד לדבר איתו, להסביר לו מה הולך לקרות, לעמוד במילה שלי ולהוות דוגמא אישית כמה שאפשר. ברגע שהילד מקבל כבוד מגיל צעיר הוא מפתח את הביטחון העצמי שלו. כשהוא שואל למה לענות ולא להגיד כי ככה, או כי אני אמרתי, להקשיב לילד באמת באמת. לתת לו את המקום שלו.
אני לא יכולה לסבול כשהורה אומר ליד הילד שלו- " הוא לא מבין כלום עדיין, או "הוא ממש נודניק היום" "ילד קשה" "ילד מפונק" משפטים כאלה עושים לי חום...
זה עושה לי רע, אני לא יכולה לשמוע זה זלזול נטו בילד, ילד מבין הכל גם אם הוא פצפון.
אז בשבילי בקטע החינוכי מילת המפתח היא כבוד כבוד כבוד.
וכמובן שגם חשוב לי וזה תמיד מנטרה אצלנו " אנחנו אוהבים אותך תמיד. גם כשאנחנו כועסים..." שתמיד ידעו שיש להם גב.
ואני לגמרי מתחברת גם לעניין הניקיון- אני אוהבת שהילדים שלי מריחים טוב, לבושים טוב, ומסורקים טוב...
לגבי הבית- יש מקומות שאסור לגעת כמו ארונות כלי ניקוי וארונות מטבח אבל אני לא מאלה שנועלים או שמים שער.
אני אומרת לא עד שזה נקלט ואז לא צריך יותר להגיד.
הבאתי אותה בחפירה על הבוקר אה?
[/]/]
-
1. חיבוקים נשיקות אהבה - חינוך- ביטחון עצמי- ללמד אותו לא לשקר אפילו בדבר קטן כי מי שמשקר בדבר קטן משקר בגדול ...
2. אסור לשחק בחדר ומקלחת שלנו והמקלחת של החדר שלו וחדר כביסה
.]
..]
[.]
[.
-
אני רוצה להעניק לה את התחושה שיש לה גב, יש מישהו שנמצא מאחוריה ותומך בה. זה בא לידי ביטוי בהמון אהבה (מילולית ופיזית
-
זוהר
]
-
זהר- כל מילה שלך בסלע!!! גם אני תמיד שיתפתי ומשתפת את שקד במה שקורה/ הולך לקרות.
לדוגמה- אם הוא צופה בטלויזיה והגיע הזמן למקלחת, אני אף פעם לא "חותכת" לו את הצפיה! אני מודיעה שתיכף הולכים להתקלח ואחרי 2 דקות מכבה!
אני תמיד מודיעה לו מראש ולא חוטפת אותו מצעצוע או מקום מסויים.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.
ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
-
הכי חשוב לי זה: לגדל את הבנים שיגדלו להיות בריאים בנפשם. שידעו עד עומק ליבם שאבא ואמא אוהבים אותם תמיד, שלא יפחדו לספר גם מעשי קונדס, חשוב לי כמובן להעניק חום ואהבה אך לא פחות לתת להם דוגמה אישית. אין אצלי מצבס שאני צועקת ואז דורשמת מהבנים "אל תצעקו", זה הרי לא הגיוני..
בנוגע למשחקים-הבית שלנו נקי אך לא משופץ בגלל המחשבה שיש בו ילדים קטנים שיהיו גם קטנים עוד חמש שנים
-
אוקי, אז הנה אני הופכת את זה מסקר לדיון...

זהר, אני לא חושבת שזה כל כך פשוט,
עוד לא פגשתי אמא שאומרת שהיא רוצה שלילד שלה יהיה ביטחון עצמי נמוך. כבוד זה יופי- אבל זה לא כל מה שצריך כנראה בשביל ביטחון גבוה אחרת לכל ילדנו היה.
חוץ מזה- שמי אמר שלהגיד לילד כל דבר ותמיד לדבר איתו- זה אומר כבוד?
אני לדוגמא- ממש לא מסכימה עם זה, ילד מרוכז בחוויה של הדברים ולא חווה אותם דרך הראש, אלא הרבה פעמים דרך הגוף, ודרך הרגש. לא כל דבר צריך להסביר בעיניי ואני חושבת שלפעמים ככה זה כן תשובה.
כשאת אומרת לילד- אל תלך- כי זה מסוכן, אל תעמוד באמבטיה- כי זה מסוכן. את בעצם אומרת לו ככה. אין לו שום תפישה של מה זה אומר מסוכן- זאת בהנחה שאת לא אומרת לו: אל תתרחק ממני בגינה יכולים להיות כאן פדופילים, או אל תעמוד במקלחת כי אפשר לשבור את השיניים, את מבינה מה אני מנסה להגיד?
זה לא כל כך פשוט, ולהגיד סיסמאות כמו לתת כבוד אומר הקניית ביטחון זה קצת פשטני, גבולות יש גם במה שאת חושפת ומה שאת לא חושפת בפני הילד- ואם הייתי אומרת לך אם את בעד גבולות- רבים הסיכויים שהיית אומרת בטח
לפעמים אנחנו מסבירים- ולפעמים לא,
לפעמים אנחנו אמפתיים ולפעמים לא,
לפעמים אנחנו אומרים את כל האמת- ולפעמים פשוט לא,
כי ככה

, אלה החיים.
זו דעתי בכל אופן, וכל אמירה מוחלטת היא לא הוגנת בעיניי, ויכולה להחשב צדקנות.
כבוד בעיניי זה להבין שהילד חווה את העולם בצורה שונה ממני, ואני צריכה לכבד את זה ולא לפנות אליו ולהתייחס אליו כאילו היה בגילי
-
אני מאוד מסכימה עם זוהר, אני מספרת הכל ולא מסתירה כלום מבנותיי. אני יכולה לספר לכן שאפילו בגילי (המופלג
-
אשטנגה- יש צדק בדברייך (עם רובם אני מסכימה). אני כן מסבירה לשקד את ההשלכות לדוגמה (הדוגמאות שלך):
אל תלך- כי אתה עלול ללכת לאיבוד, אל תעמוד באמבטיה- כי אתה עלול ליפול ולקבל מכה. אל תתרחק ממני בגינה כי אתה עלול ללכת לאיבוד.
אני אספר כאן, אם כבר בחסכים עסקינן
ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
-
עונה לך אשטנגה:
"כבוד בעיניי זה להבין שהילד חווה את העולם בצורה שונה ממני, ואני צריכה לכבד את זה ולא לפנות אליו ולהתייחס אליו כאילו היה בגילי"
זה ציטוט שלך, ואני לגמרי מסכימה איתו. בגלל זה ההסבר צריך להיות מותאם לגיל הילד.
אני חושבת שזה לגמרי פשוט.
כשאני אומרת כבוד, אני מתכוונת לא רק להסברים כל היום... אלא להבנה המלאה וקבלה של המרחב של הילד: הגוף שלו, הרצונות שלו, וכן כמובן גם גבולות.
לקבל את זה שהוא אדם קטן..
להגיד שאם כבוד היה מספיק אז לכולם היה ביטחון עצמי גבוה זה בעצם להגיד שכל ההורים נותנים כבוד לילד שלהם וזה ממש לא נכון. אני נתקלת בהרבה הורים שחושבים ומתנהגים כאילו הילד מפגר ולא מבין מהחיים שלו. כמה פעמים שמעתי הורה אומר משפטים כמו "הוא לא מבין כלום" "איזה ילד מפונק" וכאלה.
אני לא אומרת לילד שלי אל תעמוד באמבטיה כי זה מסוכן.
אני אומרת אל תעמוד באמבטיה כי זה מחליק ואתה עלול ליפול.
ואשטנגה אצלי זה לא סיסמאות זו דרך חיים. את לא מכירה אותי.
גם אני כמו נגה בחיים לא אמרתי לאלה זה לא יכאב או שקר אחר.
תמיד אפשר להסביר. לא צריך לחשוף אמת שהיא קשה לילדים כמו פדופילים אבל בהחלט אפשר לתת הסברים אחרים מותאמים לגיל.
לא הייתה פה שום אמירה מוחלטת, אצלי מילת המפתח היא כבוד, מה לעשות? ככה זה אצלי. זה הקו המנחה שלנו בתור הורים, ברור שיש נפילות פה ושם אבל זה הבגדול שלנו.
[/]/]
-
1) הכי חשוב לי הביטחון! שיהיו שמורות מכל זוועות העולם הזה ולא חסרים.... וכמובן אהבה, חום שמחת חיים......
2) ממש לא מפריע לי! שישחקו מצידי בשירותים (לא שהיא משחקת שם) העיקר שיהנו ושבסוף יעזרו לי לסדר
http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related[/center]
-
אני מסכימה עם זוהר בכל מילה ומילה ואני אתן את הדוגמאות שלי:
אם תישאלי את תהילה למה אסור לרדת או לחצות כביש לבד היא תתן לך הסבר מפורט: יכול לעבור אותו או אוטובוס ואז לידרוס אותנו וירד לנו דם ונורא יכאב וניבכה.
וכל זה בגלל שיום אחד הבקבוק שלה התגלגל לכביש ואוטובוס דרס אותו והבקבוק התפוצץ לכמה חלקים.
נכון להיום היא מעירה לילדים אחרים

עוד דוגמא:היינו בגן שעשועים והיא ביקשה לחלוץ נעליים כמו שאר הילדים הסברתי לה שלא כדאי לה כי יש זכוכיות וקוצים ועלולה להיכנס לה זכוכית לרגל..
והיא הבינה את זה היטב.
באותו יום ניכנסה זכוכית לרגל של ילדה שהייתה יחפה והילדה בכתה מכאב ותהילה ניגשה ואמרה לי:אמא את רואה ניכנסה לה זכוכית לרגל כי היא חלצה נעליים.
אני מאמינה שצריך לתת לילד את תשובות מלאות ומובנות הילדים שלנו מבינים הכל הכל הכל גם אם זה לא ניראה כך!
גם לגבי חשמל היא יודעת שזה מסוכן והיא עלולה לחוש כאב והיא מזהירה ילדים אחרים

-
-
טוב.. אני חושבת שבבסיס של העקרונות אנחנו מסכימות אבל לא תמיד לגבי הדרך.
גם אני לא אשקר ואגיד לילד שלי שלא יכאב לו לפני הזריקה. מצד שני- כבר היה פה דיון בעבר על הנושא של החיסונים ואני פשוט אומרת שהולכים לאחות- ולא פותחת לדיון את זה שהולכים לקבל זריקה.
למה? כי זה נראה לי מיותר, ליצור עימות שהוא פשוט ניתן למניעה. את זה שתהיה זריקה אני לא אמנע, וגם לא את הכאב, למה צריך להתעסק ולחפור בזה?
אותו דבר גם לגבי דברים אחרים.
אני לא מייפה את המציאות, אני פשוט לא חושבת שהמשמעות של כבוד היא לחשוף ולדבר עם הילדים על כל דבר. אגב- גם לא עם בן זוגי היקר...מה? בכל פעם שיש לי דיכי או התלבטות אני אדבר איתו על כל דבר? הוא ישתגע! ובצדק! אני לא חושבת שתמיד צריך להוציא הכל וגם הוא לא, כל אחד והאופי שלו כנראה.
אגב- מילנה, נראה שגדלנו באותו בית- אצלי המצב היה זהה לשלך, אני בפירוש כן "סופרת" את הילד שלי בניגוד להורי שלא ספרו אותי, אבל בין זה לבין לדבר עם ילדים ולהסביר להם כל דבר יש בעייני הבדל גדול ורק עם זה אני לא מסכימה.
-
אשטנגה - אני גם מסכימה איתך... יש דברים שצריך לצנזר....... ואם ניקח את הדוגמא שהבאת לגבי הזריקה, עצם זה שאת תדברי איתו על זה יותר מדי רק יפחיד אותו יותר (אם היא אומרת שיכאב לי כל כך הרבה פעמים זה כנראה באמת מאוד מאוד כואב...) אז אומרים ככה 2 דקות לפני הזריקה: "עכשיו תקבל זריקה, היא קצת כואבת אבל זה עובר מהר"... איך שאת תופסת את הדברים כך גם הוא יתפוס....
אני לא זוכרת מי, אבל סיפרה פה מישהי שסיפרה לילד על גלעד שליט ועל כך שהוא רחוק ולא יחזור.. גם זה משהו שהייתי מצנזרת... למה להכניס אותם לדכאונות שלנו המבוגרים? יש מיליון ואחד דברים בעולם הזה שהייתי מצנזרת. אבל מה שנוגע לעולם שלהם - כן, צריך ועוד איך לספר ולהכין ולעשות את זה בחוכמה!
http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related[/center]
-
אני חושבת שביטחון עצמי זה חשוב מאוד ולא לבטל ילד - אם הוא אומר משהו או עושה משהו לא לפגוע בו - גם כילד יש לו זכות ביטוי אפשר להסביר לו או להעיר אח"כ אם זה משהו שנראה בעיניינו כהורים לא תקין.
כבוד זה מאוד חשוב -לכבד אחד את השני ולכבד את השונה.
לגבי משחקים בבית הם משחקים בסלון או בחדר שלהם- אני סוגרת בד"כ את הדלת של האמבטיה כי יש להם טבע לשחק עם המכונת כביסה, עם האסלה והחור ברצפה שגורפים אליו את המים.
-
גם אני לא זוכרת שאמרו לנו את המילים : אני אוהב/ת אותך...."
-
בקשר לחיסונים אני מסכימה אין צורך להגיד את האמת לפני היציאה מהבית , זה מיותר בהחלט אפשר לחסוך את העימות.
כשאנחנוהגענו לטיפת חלב והוא ראה את האחות מכינה את המזרקים הוא שאל אותי : "אמא מה זה ?" הסברתי שזה חיסון בכדי שהוא ישאר בריא. הוספתי שזה לא נעים אבל זה יעבור מהר ...
-
לגבי השאלה הראשונה- לתת לילד המון המון המון אהבה שידע שאנחנו אוהבים אותו ולא משנה מה.
חוץ מזה- גם חינוך והקניית הרגלים נכונים שיועילו לו לחיים מאוד מאוד חשוב לי.
וגם לתת לילד בטחון עצמי ומרפקים, שיוכל להתקדם לבד בחיים, אני גם נותנת הרבה מאוד עצמאות.
לגבי השאלה השניה- בעיקרון אני מרשה הכל, הבית שלי בטיחותי לילדים כבר מאז שנולד הילד הראשון, אבל באופן טבעי יש חדרים שהם יותר מעדיפים.
מירי, אמא לשתיים וחצי