אני מתחילה להיזכר בעוד סיפורים...

*החבר הרומני בגנים ובדם שהכיר ביננו אוהב לבוא לחתונות עם צ'יק שכתוב עליו 10,000 ברכות ליום-נישואיכם, זוהי הברכה כמובן (כתובה על צ'יק).
לחתונה שלנו הוא הביא בקבוק-יין משומש,חצי-ריק+עדיין חייב לנו 1,000ש"ח...
*אימו של בעלי לקחה אותי לחברה שלה שמעצבת-תכשיטים לפני-החתונה כדי שאבחר לי תכשיטים,למזלי בחרתי רק שרשרת וליד-הקופה הייתי בשוק,אני הייתי צריכה לשלם על עצמי את מתנת-חתונתי ממנה

, המוכרת, התגוררה ביישוב שגרתי בו ולכן לא-היה לי נעים להתחרט ולכן קניתי את השרשרת....
*אחיו של בעלי הגיע אחרי-חודשיים וחצי לראות את נעמה, כמובן שלא-קנה דבר ועוד-התבכיין לנו...אז הבאנו לו 400 דולר,שנשארו לנו מהטיול-האחרון (לא-אביא לו שקל,אין-מצב).
אסכם במילה-אחת: קמצנים- נשארים עם העוני-הריגשי כמצב-תמידי ולא-מגיעים לשפע!!!!!!!!!!!!!!, על-אף שרגילים כדרך-חיים לחטוף מכולם...
כל-המסכנים הללו, נותרו מסכנים כלכלית ובעיקר- ריגשית וזה הבומרנג שלהם...