בעקבות קריאת הטור של דנה ספקטור (7 ימים-שבת) - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
מה דעתכן??
אהבה זוגית... יש אהבה של רווקים ויש אהבה של נשואים???
אני מניחה שאין כאן בנות בכלל בשעה זו...
28 תגובות
עמוד 1
-
לא קראתי את הטור אשמח להרחבה של השאלה כי לא הבנתי אותה כל כך..
[/]/] -
זוהר'קה...
בטור היא מדברת על כך שהיא מאוכזבת מעצמה על שהיא לא מרגישה דבר לבעלה... (זה בגדול...)
בהמשך היא מספרת שהיא הולכת לשיחות ובשיחה השבועית, אומרת לה המטפלת שאהבה כמו בסרטים היא כבר לא תרגיש ומדגימה לה כיצד היא (המטפלת) אוהבת את בעלה. היא אומרת שהאהבה (של נשואים או כאלה שבזוגיות רבת שנים) מתבטאת במחוות קטנות, ברצון לשמח למשל, לעשות עיקוף לקצה השני של העיר בסוף יום העבודה כדי להביא לבן הזוג את העוגה האהובה עליו.
הייתי ברורה? או שסיבכתי יותר? -
לא קראתי את התור אבל אני אנסה לענות:
אני אצטט לך (פחות או יותר) מה אמר אביה של פלוגיה, מסרט "מנדולינה של קפטן קורלי". בן אדם מאוד חכם (הכוונה לדמות כמובן).
אביה של פלגיה שאל אותה, באחת הסצנות האם היא אוהבת את קפטן קוראלי, והיא שתקה, אז הוא אמר:
ברגע שאנשים מתאהבים זה כמו רעידת אדמה, כמו שרפה.
יש רצון לעשות אהבה יום ולילה, בלי הפסקה,
אך עם הזמן רעידת אדמה נרגעת, האש נעלמת,
וזה הרגע בו גבר ואישה צריכים להבין ולהחליט,
האם השורשים שלו ושלה, נכרכו אחת בשני כל כך חזק,
שהחיים של אחד לא יכולים יותר להתקיים בלי השניה.
אם כן, זוהי האהבה האמיתית
נובע מכך שהתאהבות של גבר ואישה רווקים היא כמו אש,
תשוקה בלתי מרוסת,
וכשאנשים נישאים האהבה הופכת להיות יותר רצינית ויותר עמוקה (או שלא),
היא הופכת לרגש בוגר יותר,
והאהבה הזאת היא חזקה יותר אך מתבטאת בדברים אחרים,
במחוות אחרות
[url=http://www.mamaibebe.com]
[[[ -
או קי הבנתי תודה.
אז לדעתי אני היום אוהבת את בעלי פי 1000 יותר ממה שאהבתי אותו בתקופת הרווקות.
המחוות הקטנות שהוא עושה, למשל מקלף לי קערה של סברס ושם במקרר.
דברים קטנים כאלה שרק מי שמכיר אותי, ורוצה לשמח אותי יכול לעשות.
אז נכון שהאהבה היא לא מוטרפת כמו בהתחלה, אבל בעיניי היא הרבה יותר טובה ושפויה.
[/]/] -
טוב, חזרתי לשרשור שלך
[[[ -
אני מאוד מסכימה עם זה
-
נגה
ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם! -
בגדול אני מסכימה פה עם כולן (מוזר שדנה ספקטור כותבת קבל עם ועיתון שהיא לא אוהבת את בעלה
-
אני חייבת להודות, שלפעמים פרפרים בבטן חסרים לי
[[[ -
יעלי - בסוף היא כותבת שהיא מבינה שאכן אהבה של פרפרים (כמו אושר) מגיעה ברגעים.
ודנה ספקטור הרי פתחה חייה מול המצלמות בחשופות. אז זה כבר הקטן -
הבנתן אותי לגמרייייייייייי
-
אני אענה...
אני חותכת לו אבטיח... (למשל... -
אני למשל לא סובלת פרחים.
אותי קונים בפירות וספרים.
יניב מכיר כמה סופרים שאני אוהבת ולפעמים מביא לי ספר חדש שיצא, זה ממיס אותי תמיד.
כל פרי חדש שמתחילה העונה שלו הוא מביא הביתה,
אתמול הוא קטף ערימה של סברסים קילף ושם במקרר,
קמתי לי מהשנ"צ וראיתי סברסים קרים ומתוקים ובאותו רגע רציתי לעשות לו ילד, אה בעצם אני עושה לו ילד...
[/]/] -
טוב, בקשר לאהבה, אני חושבת שכולנו נסכים על כך שאהבה בנישואין שונה מאוד מאהבה של זוג צעיר.
ההורמונים כבר לא משחקים תפקיד, אין את הספונטניות, את ההתרגשות מהחדש והלא נודע, אין את הגילוי אחד של השני, לא עושים דברים מטורפים.
אבל מצד שני יש כבוד הדדי שנרכש רק עם השנים, יש הערכה, את יודעת בדיוק מה הסחורה שלך ואת יודעת שהסחורה טובה. בגדול כמובן. כל אחד ופאקים שלו.אבל גם הדברים הלא טובים הם מוכרים ולכן מפריעים פחות.
את יודעת מה את אוהבת. ולכן האבה היא שונה. אתם עוברים דברים ביחד. גם טובים וגם לא כל כך, אתם אוספים לכם סל של חוויות משותפות, אתם הרבה יותר חברים בנפש. יש בינכם חיבור שניתן לבנות רק בעזרת הדברים הללו, וזה חיבור חזק הרבה יותר מאשר חיבור הורמונלי, חיבור של התאהבות.
בהתחלה את אוהבת לאהוב. אחרי זה את כבר אוהבת את האיש עצמו...
זה כמו שיגידו לך - לקפוץ צניחה עם מצנח, וזו הפעם הראשונה שלך. הגוף שלך מתחרפן מהתרגשות, את בהיי, את מאוד רוצה את זה ולא יכולה לחכות ליום שזה קורה לך, את בונה לך ציפיות ופנטזיות על איך זה הולך להיות.
ואם את כבר צונחת מקצועית, את לא כל כך מתרגשת מכל צניחה שלך, את כבר יודעת בוודאות למה לצפות ומה הרגשות שתחוי. אבל את אוהבת את הרגשות, את אוהבת את המקצועיות שלך, את זה שאת מבינה איך זה עובד ומה קורה כל שניה ושניה בצניחה שלך. התחושה הזו שאת עושה משהו שאת אוהבת על בסיס קבוע היא תחושה הרבה יותר מספקת מההתרגשות שהייתה לך אז, בפעם הראשונה.
וכבר אין את הפחדים והחששות שהיו לך לפני הפעם הראשונה.
וגם ההפתעות (הנדירות אמנם, ככל שעובר הזמן) גורמות לך יותר סיפוק מההפתעה הענקית שחשת בפעמים הראשונות, כאשר הכל היה חדש.
מקוה שהצלחתי להסביר את עצמי -
אנחנו תמיד עושים אחד לשני נעים בגב
ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם! -
בדיוק חשבתי על זה לפני כמהימים והתביישתי לשאול אתכן ...
לי קצת חסר לי כששמתי לב פתאום שאני לאזוכת מתי בפעם האחרונה
אמרנו אחד לשני " אני אוהב/ת אותך"
אבל אני כן למשל שמה לב לדברים הקטנים שפעם לאהיו , שהוא חושב בזוג כשצריך
וחושב כמשפחה כשצריך ,לעומת פעם שהיה -
אני קראתי את הטור שלה......הזידהתי עם התחושה שהיא מתארת. אני אוהבת את הכתיבה שלה - אני עוקבת אחריה כבר הרבה זמן....עוד מימיו של ג' המיתולוגי
מייל:[email protected]
מסנג'ר: [email protected] -
לגבי מחוות האחד לשני: זה דברים קטנים שאם לא מודעים אליהם - לא שמים לב....
אני אוהבת לפנק אותו בשבת! להכין את האוכל שהוא אוהב ותמיד להפתיע בקינוח...
http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related
[/center] -
לדעתי יש הבדל ב"אהבות"- ברווקות להבדיל מחיי הנישואין, כמו שנאמר, אין טרדות יומיום: אין משכנתא, אין חילוקי דעות על חינוך הילדים וכו' וכו'. אבל החוכמה הגדולה היא לנסות ולשמר את האהבה. מאוד קל להשאב לחיי היומיום ולזנוח את הקשר הזוגי: חוזרים עייפים מהעבודה, אין זמן לבילוי אינטימי וזוגי ולפעמים אפילו אין חשק...
חשוב, חשוב, חשוב- לשמר את ה"ביחד", למצוא בכל הלחץ שלנו את הזמן ןהרצון לעשות את המחוות הקטנות האלה שעושות כל כך הרבה... והכי חשוב להיות כנים ופתוחים עם בן הזוג ולזכור שהוא החבר הכי קרוב שלנו. -
אני דווקא חושבת שהזוגיות שלנו היום הרבה יותר טובה מפעם...
אנחנו לא מתווכחים על שטויות (בדר"כ)
גם אם רבנו... משלמים צ'יק צ'ק פעם יכלנו למשוך את זה ימים -
איזה שרשור כיפייייייייי
אני שמחה לקרוא את מה שאתן כותבות!!!!! -
כנראה שאחרי 8 שנים של נישואין זה יותר אהבה והרגל מאשר התאהבות...
הריגוש בהתחלה ושנה...להפתיע הוא מפתיע... אני גם..
אבל הזמן עושה את שלו... חסרים הפרפרים...חסר האקשן..
חסר הספונטניות...
אני מאוהבת בו ואוהבת אותו ..אבל יש משו
שנעלם..נשכח לטובת החיים עצמם לטובת הבית והילדים... -
האמת היא.? לי בכלל לא חסר האקשן והפרפרים...
אני אסביר את עצמי-
בהתחלה יש המון הצגה אחד מול השני,
לא נותנים לצד השני לראות את הצדדים הפחות מוצלחים שלנו,
תמיד נפגשים ריחניים וערוכים לקראת המפגש,
יש מין זהירות כזאת..
אבל כשמכירים לגמרי, גם את הצדדים הפחות יפים,
גם את העצבים והחוסר סבלנות,
גם את הבן אדם בלי כל המסיכות,
ועדיין אוהבים... זה אהבה אמיתית ...
[/]/] -
זוהר אני בהלם... גדול!!!
-
זוהר, איזה קטע!
שבועיים לפני שעשיתי בדיקה בעלי אמר לי שאני בהריון! -
זוהר ושוליקו,
איזה קטע!!! הבעלים הרגישו ואתן לא??? -
איזה כיף לכן- זהר ושוליקו
כשאני בהריון נישאר רק לדרוך עלי לסחוט ושטוף את הריצפה
אני כזו סמרטוט! אין מצב שמישהו ישים לב לפני..
אני..לא זוכרת כל כך את ההתחלה ( בכל זאת 14 שנה יחד- לא הולך ברגל..), אבל לא מתגעגעת- אין את הספקות האלו שיש בהתחלה של קשר ושיש לי עם קריירה למשל..
אני כל כך סגורה על הבעלול שהוא חלק ממני,
לגבי הג'סטות- כמו שכולן אמרו- אוכל אצלנו עושה את העבודה כמו כולן אבל לא רק,
אתמול הזמנתי לנו סופ"ש- אני הועדת תרבות שלנו,
השבוע בעלי בא בערב בט"ו באב עם שוקולד הביתה, אפילו שהוא חזר בשמונה עשרים בערב המסכן- על השוקולד הוא לא ויתר.. נשמה שלי
