התלבטתי רבות אם..... - הריון ולידה

דיברת עם בעלך על זה אחרי שהחבר שלו שאל אותך מה דעתך שהם יסעו ביחד?

אמממממ דיןדין אני ממש מצומררת שאני קוראת את ההודעה שלך.
לא מבינה מה העניין עם החבר...הוא בסוף תיכנן ליסוע עם חבר????
במה זה מתבטא שאתם לא מסתדרים , חילוקי דעות , מה לא טוב ?
האם היה כך לפניי החתונה ?
קשה לי מאד לייעץ לך כי אני לא מכירה את הרקע ... וגם תמיד צריך לשמוע את הצד השני....אבל נשמע שמשהו כבוי בך !
ואיך החלטת שלא רוצה ייעוץ ? למה את לא רוצה ?< את בעצמך שוללת ייעוץ.... חבל ! האופצייה האחרונה בראשך צריכה להיות גירושין רק לאחר ששקלת טוב טוב את ההשלכות וניסית הכל !!!
הפתרון הכי קל זה בריחה , "יגדל אותם לבד"... זה לא פשוט כמו שזה נשמע....
ניסיתם לשבת ולדבר עם דברים מה מפריע לכם???
בסופו של יום לכולנו יש עליות וירידות , מריבות , אי הסכמות , ואיומים בגירושים ןשטויות כאלה..... אך שהעניינים נירגעים מדברים בהיגיון יותר.

אם תרצי לשתף אשמח לשמוע ולחוות דעה שוב

כרמית

אם אני אוהבת אותו...... קצת קשה לענות כשמתייחסים אליך בצורה כמו שהוא מתייחס לאחרונה...... מאוהבת? פרפרים? כבר לא..... אני חושבת שזה דברים שאם לא משמרים אותם עלולים להיעלם....כנראה שזה מה שקרה....

אז כן, גם מי שמכירה אותך לא מכירה את הסיפור

מאמי שלי
תראי את בחורה מהממת מכל הבחינות ולא הייתי רוצה שתהיי לא מאושרת

אבל

להתגרש זה לא הפיתרון הראשון
כמו שכתבת לכולם יש עליות ומורדות
אני בטוחה שעברתם יחד דברים לא קלים והתגברתם עליהם
לכל זוג יש ימים רעים
אמנם היום להתגרש הרבה יותר מקובל ונפוץ מפעם אבל עדיין...
בתור ילדה להורים גרושים
אני יודעת שאעשה הכל כדי שהילדים שלי יחיו יחד עם 2 ההורים שלהם
ברור ברור ברור שעדיף שיחיו עם אחד ותהיה להם סביבה אוהבת ולא סביבה של כעסים ומריבות
אבל מה שאני מנסה לומר לך פה שאל תקפצי ישר על האופציה הזו
אל תשכחי שלגדל 2 ילדים קטנים לבד זה ממש לא קל לא כלכלית, לא פיזית ובטח לא נפשית
תורידי הילוך לזמן מה
תחכי קצת שיובלי תגדל ותחזרי גם את למסלול
תראי אם דברים ממשיכים להיות כמו היום ורק אם זה יהיה ככה באמת הרבה זמן ותנסי הכל תוכלי להגיד לעצמך במבט לאחור שבאמת עשית הכל כדי להציל את המשפחה שלך!

אני אוהבת אותך מלאאאאא

כרמית, את צודקת, באמת משהו כבוי, אני מנסה כל הזמן להחזיר את זה, אבל נראה שיש לו סדר עדיפויות אחר..... אני מתארת לעצמי שהוא מתוסכל מזה שכרגע הוא מפרנס יחיד (שמפרנס יפה, אגב) ושקשה לו שינוי הסטטוס מרווק לנשוי+ 2 בתקופה כל כך קצרה ויכול להיות שהרווקות קורצת לו שוב ושבא לו לחזור לזה....
לפני החתונה היינו עושים דברים יחד, והוא היה עושה דברים גם לבד, אך אני חושבת שכשיש לך תינוק בן חצי שנה ואישה בהריון זה לא כל כך פייר לנסוע עם חבר לתאילנד לשבועיים (תקנו אותי אם אני טועה), אני לא מייחסת את השינוי לחתונה, כי אצלנו עם החתונה בא הילד, ייתכן והשינוי נבע אצלי כתוצאה מזה, יותר מפריע לי שהוא יסע עם חברים מפעם, כי גם אני צריכה חופש ולא רק הוא וכי אני מעדיפה שניסע ביחד, תבינו, אני לא חונקת אותו, אבל אני רוצה שיבין שיש דברים שכבר לא מתאימים, הוא צנחן חופשי כתחביב, לפני שנתיים הם נסעו כל החברה למועדון צניחה בחו"ל ואחד החברים נהרג, חודשים לאחר מכן, עוד חברה התרסק ונהיה משותק, אז עם כל הכבוד זכותי לבקש שיפסיק כשיש לנו שני תינוקות קטנים....
הוא טוען רואה את זה כאובססיה כלפיו ושאני לא נותנת לו לצאת עם חברים שלו- מה שלא נכון בכלל, שוב כזה בגדר הנורמה........

קודם כל קבלי

דיןדין תודה ששיתפת.
קודם כל אני יכולה להגיד לך מניסיון שכן , אין ספק שהמעבר מרווקות לאבא + 2 בטווח קצר הוא לא פשוט ויש כאלה שאף עוברם טראומטי.
לפי מה שאני קוראת בין השורות קצת קשה לא לוותר על הרעיון של הרווקות ועל העובדה שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, ושהנסיעה שלו לתאילנד היא מאין בריחה וכן גם הנסיעה לאתרי צניחה חופשית.
כאילו הוא רוצה להוכיח לעצמו שהינה הוא עדיין יכול לעשות את אותם דברים שעשה שהיה רווק....ככה אני רואה את זה וייתכן ואני טועה.
להשאיר אותך בהריון + תינוק בן חצי שנה לא מקובל עליי כ"כ , בטח שלא לתקופה של שבועיים!!!
ייתכן שקשה לו לעשות ויתורים למען הזוגיות...למרות שראיתי שסיון רשמה שהוא שומר על הילדים ע"מ שאת תצאי עם חברות ותילמדי....
אני חושבת שוב כמו שסיוון אמרה אולי קצר בתקשורת...לפעמים צריך שיחה ל"תאום ציפיות"... ייתכן שאתם בכל הכאוס הזה של הטיפול וילדים ושכחים את עצמכם ואת הזוגיות.....
נסי לשבת איתו לשיחה , שתפי אותו , לגביי הפחדים שלך , חששות , ציפיות וכוט' ושמעי מה יש לו להגיד......
ומשם ממשיכים

כרמית

דיברתם על זה? זה נשמע שבגלל הכבוד שלך את לא מוכנה להתפשר. אפילו להגיד שאת אוהבת אותו את לא יכולה בלי להוסיף מילה עליו...נשמע שאת לא רוצה טיפול ולא רוצה לנסות לתקן את הדברים. אי אפשר להשוות את זה למחלה כי מחלה זה פיזיולוגי וטיפול זוגי זה נפשי ואם היה לכם משהו בהתחלה אז זה לא סתם.
אולי במקום יום אחד לצאת עם חברות תצאו יחד ותדברו.
אני מקווה שלא נפגעת מדברי יכול להיות שאני טועה...

טוטילה מי אומר שהיא יוצאת איתנו על חשבונו? מי אומר שהם לא יוצאים גם לבד? ואולי אין להם אפשרות לצאת לבד כי אין מי שישמור על הילדים?

והיא לא אמרה שהיא לא רוצה טיפול

טוטילה, ממש לא נפגעתי, אבל המצב הוא לא כמו שתיארת...... אני זאת שמנסה לדבר על הדברים כל הזמן וליזום את זה שנצא, אבל הוא פשוט מעדיף לעשות דברים אחרים במקום, כמו ללכת לחדר כושר או להיפגש עם חברים שלו, לפני מספר ימים קבענו להיפגש לקפה ולאחר שעה הוא מתקשר אלי ושואל אם זה בסדר שהוא ילך לחדר כושר עם חברים.... נראה כאילו הוא תמיד מעדיף לעשות דברים לא איתי..... ולגבי ה"במקום לצאת עם חברות" אני יוצאת פעם בחודש, מה שמותיר לו 29 ימים לדבר איתי, להתייחס אליי ולצאת איתי......

סיוני, כרמית

בכל התגובות שלה היא לא אמרה פעם אחת שהיא דיברה איתו וניסתה להבין אותו וגם נשמע שהיא יותר ״מתלוננת״ ולא מסבירה לו מה באמת הבעיה. הבעיה היא שהיא אוהבת אותו ורוצה להיות איתו ורוצה לחיות חיי משפחה מאושרים ללא סכנות
שוב, ככה זה נשמע. אולי לא התבאטתי נכון.

אז באמת לא דיברתם? את יודעת מה, אז לא לצאת ביחד...יש זמן כלשהו שאתם ביחד בבית והילדים ישנים? תכיני קפה תקני עוגיות ותשבו ביחד לדבר. בלי פחד בלי להתבייש ובלי להאשים ולהתלונן בלי לאיים בגירושים...
בהצלחה

מאמי

אני חושבת שלכל זוג יש תקופות טובות ורעות...
ואין ספק שהמעבר מרווקות לנשוי + 2 הוא לא קל
וסביר להניח שזה גורם לו להתנהג מוזר ואפילו באופן מעצבן
אבל אני לא חושבת שאת צריכה להתייאש כל כך מהר.
אולי דווקא שכן יסע לסופ"ש... שינקה את הראש, שירגיש קצת געגוע...
אבל תקשורת זה הדבר החשוב ביותר!!!
הרבה פעמים שיש תינוק בבית (שלא נדבר על 2) השיחות הופכות לענייניות מאוד ושוכחים לטפח את הזוגיות
אולי תנסי להכין א.ערב רומנטית עם כוס יין ותשבו לדבר
יש מצב שאני אעצבן כמה אנשים עכשיו, אבל תכל'ס גברים די מובלים בקלות...
אם את תתני לו הרגשה שאת אוהבת אותו ואכפת לך אני מאמינה שהוא יחזיר באותה מידה...

מאמי שאני יתחיל לספר על התקופה הרעה שהייתה לי!??!
כולכן כבר יודעות הכל..
אולי אני עדין בלי ילדים אולי המצב שהוא שונה אבל פשוט חשוב לי להגיד לך אחרי כל מה שעברתי..
אל תוותרי אל תשכחי מי הבן אדם למה התחתנת איתו..
יכול להיות שהוא עצמו מתוסכל מאיזה סיבה שאת לא יודעת עליה.. יכול להיות המון דברים..
לפני שקמים אורזים ומפרקים.. עדיף לשבת לדבר.. ללבן עניינים , הטיפול זוגי שאני עוברת האיר לי המון דברים שלא ידעתי על קיומם לפני..
אל תשללי.. תנסי..
לדוגמא בהתחלה לא הבנתי למה התחיל להיות תוקפן אלי והתנתהג מוזר.. הרבה סימנים העידו על כך שהיתה בו קינאה נורא מטורפת להריון!! פתאום שמתי אותו בצד וכל כולי הייתי בהריון.. ולא ידעתי את זה בכללל!!
תחשבי טוב טוב..!!

תראי אם את חושבת על גירושין אין ספק שהמצב לא הכי טוב. אני בת להורים גרושים ואגיד לך מה אימא שלי אמרה לי שגרם לה להתגרש אחרי 10 שנות נישואין לא מאושרים:״ שאם הייתי גדלה בבית עם מתח בין ההורים וחוסר אושר הייתי גדלה ואומרת למה הם לא התגרשו״ אז היא העדיפה להתגרש ולעשות מה שטוב לה כי אין ספק שההשלכןת של היחסים בין ההורים משפיעים על הילדים. אם זה מה שיעשה לך טוב?! תעשי את זה אבל תקחי בחשבון שלמען הילדים זה צריך להיות באווירה טובה ובריאה 

וואו איזה הודעה מצמררת!
אפשר לראות ממה שכתבת שאין לך כבר כח להתמודד.
אני חושבת שהבעיה היא שאולי עכשיו מאוחר מידי- אם הייתם פונים לייעוץ זוגי לפני שהיה נגמר לך כח אולי עכשיו כבר היה יותר טוב..
תשאלי את עצמך אם דיברת איתו ברצינות לאחרונה,
הלכת איתו לבד לאיזה פארק ושפכת מהלב (ברוגע ולא בכעס) מה שאת מרגישה- איך הקשר שלכם נהרס,מה פגע ופוגע בך, ומה יכול לשפר את היחסים.
גירושין זה ממש לא פיתרון,זה צריך להיות הדרך האחרונה שתבחרי בה- אחרי שעברת כבר בכל הדרכים (-ייעוץ זוגי, שיחות, טיפולים)..
את צריכה לזכור שכמה שאת רוצה את הטוב ביותר לילדים שלך, בשבילם הטוב ביותר הוא לגדול בסביבה הטבעית ביותר- עם אבא ואמא ובית אחד. בשביל זה את צריכה להתאמץ הכי בעולם גם את זה כולל טיפולים זוגיים שאין לך כח בשבילם..
אולי אין לך כח עכשיו אבל אח"כ את תודי על זה..

בעזרת ה' נעשה ונצליח :)

אני שולחת לך חיבוקים ואאחל לך הצלחה בכל החלטה שתקחי

ליבי ליבי איתך למרות שאני לא מכירה אותך. אם הגעת למצב שבו את שוקלת גירושים המצב כנראה באמת לא קל. נשמע שאת מאוד עייפה ושאין לך כח יותר להלחם על המשפחה שלך - ובמצב כזה הכי טבעי לחשוב שלבד יהיה לך יותר טוב. הייתי שם גם אני - אני בהריון 4 ושקלתי להתגרש במהלך ההריון הזה לא פעם ופעמיים - אצלינו המצב מאוד מורכב כי עברנו משברים קשים מאוד בשלוש השנים האחרונות הן כלכליות, הן בריאותיות וכמובן גם נפשיות - אני לא אכביר בנושא. האמת שאף פעם באמת לא התאמנו בעלי ואני - אנחנו הפכים מושלמים - ותמיד היה לנו קשה - אבל תמיד אהבנו - וגם היום אני אוהבת את בעלי ואני יודעת שהוא אותי. בשיא הקושי הלכנו לייעוץ זוגי - האמת זה לא עזר שוב בגלל מורכבות הבעיות והמשברים שחווינו - אני הייתי במצב נפשי מאוד לא טוב - בכיתי כמעט בכל מצב בו הייתי לבד - אם זה בנסיעה לבד באוטו - או כשהתקלחתי - בכל הזדמנות כשלא היו מסביבי אנשים וילדים - אם תחילת הטיפול משהו השתנה בי - הבנתי שאני צריכה לשנות קודם את המצב הנפשי שלי - ורק אח"כ אני אוכל לשנות דברים ולקבל החלטות נכונות בין אם זה להשאר נשואה ובין אם זה להתגרש - ועבדתי על זה מאוד - מייאוש טוטאלי ואפיסת כוחות נפשית ועייפות נוראית - הצלחתי לעלות את המורל. אני לא אומר לך שהיום אין בעיות, נושא הגירושים עולה עדיין בסיטואציות מסויימות - אבל אני כבר לא במצב שבו אין לי כוח להלחם עבור המשפחה שלי. את אמא צעירה עם שני ילדים קטנים - זה מצב לא קל בכל מצב - ממה שכתבת נשמע כאילו את מנחשת הרבה על מה עובר עליו ומסיקה מסקנות - גם אם ניסית וניסית וניסית ולא הצלחת לדובב אותו - את צריכה להמשיך לנסות - ואולי לדבר בעזרת מישהו שלישי מאוד יכול לעזור - יכול להיות שאת מסיקה מסקנות לא נכונות ובונה על זה טילי טילים של תיאוריות שאין בינן לבין האמת דבר וחצי דבר. אני לא אומרת לא להתגרש - אבל את חייבת את זה לילדים שלך - לפחות להלחם - את חייבת את זה גם לעצמך. בכל מקרה אני מאחלת לך שתצליחי בכל דרך שלא תבחרי - בנוסף אני מציעה לך לקחת עיצות של אנשים אחרים בעירבון מוגבל - רק את יודעת מה קורה במערכת הזוגית שלך - רק את יכולה לקבל החלטות לגבייך - כל אחד ייעץ לך מנקודת המבט שלו. אני כן ממליצה לך ללכת למטפל/ת זוגית - ולו רק בשביל שתוכלו לנהל שיחה ולפתוח את הפלונטר שנוצר. שיהיה לך בהצלחה מכל הלב!

אני חשובת שלהגיד אני רוצה להתגרש זה יותר מידי קיצוני ואני חושבת שאפשר
לעבוד על מערכת יחסים במידה ועדיין רוצים בה
אם את שואלת אותי ממליצה לך לנסות לברר עם הבעל מה קורה כי אני יודעת
מהבעל שלי שמאוד קשה לו והוא מרגיש שאין לו חיים לפעמים ושהוא כבר לא יודע
מי הוא עצמו ולכן אמרתי לו שהוא לא צריך להרגיש ככה והתחלנו לדבר
ואנחנו מנסים לסדר את המצב אין זוגיות שהעולם שלה מושלם תמיד יש עליות
ומורדות, אני כמובן יתמוך בך בכל החלטה שלך סך הכל החיים הם שלך
אבל אני מבינה אותך ומבינה גם אותו, הם בדיוק כמונו מרגישים אותו הדבר
לפעמים מרגישים שלא מתיחסים אליהם,
אני אישית ממליצה לנסות לדבר ועם זה לא עוזר לנסות למצוא פיתרונות אחרים
מאשר גירושין, החיים אחרי גירושין הם לא דבש ולא חיים קלים בכלל בייחוד
שיש לך ילדים וגם ילדים קטנים,
אני מאחלת לך בהצלחה

ניתאי החיים שלי!

אין בעיה..סע עם חבר שלך לאילת...
אני בנובמבר טסה עם חברות לגרמניה...
סגרנו? מצויין.
עכשיו, כשיהיה לנו זמן..נצא יחד לאן שהוא סבבה ?