סוף למסע - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • זהו אני כרגע בסוף המסע.
    כמה רצינו אותך כמה התפללנו עבורך אבל כנראה זה לא היה הזמן הנכון.
    הפנטזיות על החדר היפה שרצינו לעצב לך בבית החדש, האהבה הגדולה שכל כך רצינו להעריף עליך, תחושת הסיפוק והשלמות שכל כך רצינו לחוות הכל נעלם בתוך דקות.
    במשך שנתיים אנו חולמים, מקוים, מצפים ובתוך שניות מתאכזבים.
    אני בלי כוחות יותר, אין לי שותף למסע,
    אני מצטערת ילד שלי על שכל כך מהר וויתרתי עליך, על שהפסקתי לחלום עליך, על שהפסקתי להאמין שאתה תבוא.
    אני אוהבת אותך למרות שאתה לא פה.
14 תגובות
עמוד 1
  • וואו כל כך עצוב..! אבל אין ייאוש בעולם כלל!!!
  • אני שולחת לך מיליונים של חיבוקים

    בבקשה תאמיני שכל דבר זה לטובה והכל מלמעלה
  • ליידי, אני ככה קראתי לא פעם את שכתבת וברור ונשמע לאוזן כמה מצוקתך קשה. נשמע כי בתוך כל הכאוס אין לך נקודת אור ואני אומרת, הפורום כאן ,כמה שזה ישמע אולי לא מספיק לאור הקשיים שאת עוברת, נותן לך נקודת אור. אנחנו לא מכירות אומנם ואולי דווקא משום כך את יכולה להרשות לעצמך להיתמך על ידינו כפי שאת עושה, משתפת באומץ רב את מה שאת עוברת.
    את בחורה אמיצה מאוד שמתמודדת עם לא מעט קשיים, אל תפסיקי לשתף כאן בפורום כי זו קבוצת תמיכה שמבינה אותך ומלווה אותך גם אם זה דרך המחשב.
    חיזקי ואימצי ואל תתני פתח ליאוש אך דעי שזה בסדר להרגיש עצובים, גם זה מותר לנו.
    אני מחזקת אותך דרך מסך המחשב ושולחת לך חם

  • הילד היקר שלך לא יוותר לך, הוא רוצה את אמא שלו.

    אז בבקשה ממך
    אין יאוש בעולם כלל!





  • זה מדהים איך פעם ראשונה שאני מקבלת
    לא קיבלתי למשך שנה ועכשיו באיחור של יומיים קיבלתי.
    יש לי תור לרופא מחר בשביל הפניות ומעקב זקיקים אבל אני לא מתכוונת לעשות כלום אני מרגישה שזה מיותר אני לוקחת תרופות, זריקות, אולטרסאונדים בשביל מה? בעלי לא מזיז לו וכשהוא צריך לחזור הביתה הוא לא חוזר.
    מעדיפה לדעת מראש שאין סיכוי מאשר להתאכזב שוב.
  • כואב לי לקרוא את מה שאת כותבת
    מיה שמחכה לחסידה.....
  • אתן מקסימות ושולחת לכן חזרה המון
    הבגידה שאני חווה מהגוף שלי הוא גדול כעת וזקוקה לחידוש כוחות.
    התמיכה שאני מקבלת מכן חברות יקרות הוא שמוליך אותי מהחשיכה אל האור
    ההליכה שלנו היא כנראה יותר רחוקה משל אחרות אבל האור הוא אותו אור.


  • מה זה הדיבור הזה???........
    אם את באמת רוצה מכל הלב את לא יכולה לדבר ככה אפילו בצחוק....

    אני מבינה את הקושי של להתמודד לבד אני מבינה כל ציפייה ואכזבה
    וזה עדיין לא מצדיק את המילים שלך.....

    את זקוקה למנוחה?? הגוף של חלש ואין בך כוחות??.......
    אין בעיה תעשי הפסקה אבל לדבר על לוותר ??.....
    את זה אני לא יכולה להבין.....

    מאמי שלי אני יודעת ומבינה את הקושי הגדול
    (גם לנו לקח שנתיים שבעלי לא בדיוק לקח חלק בקטע הנפשי של התמיכה )
    אבל עם המון סבלנות ודבקות במטרה
    וכמובן אמונה גדולה שה' גדול ונסתרות דרכיו
    ב"ה הצלחנו! אני ב"ה אוטוטו בחודש תשיעי.....
    ומודה לאל יום יום על המתנה הגדולה.....

    אז מאמי קחי נשימה, קחי לך חופש תנוחי ,תנשמי עמוק, תטעיני מצברים
    בקרוב זה יקרה גם לך.... ה' גדול תסמכי עליו.....

    בשורות טובות
  • אם כל הכבוד את לא יודעת איזה קשיים אני עוברת.
  • אל תכעסי עליי אני סה"כ רציתי לחזק אותך...

    מאמי כולנו עוברים קשיים ומתמודדים יום יום עם דברים קשים לא פחות.....
    הכול שאלה של גישה....
    אני רק חושבת שאסור לוותר

    בכול אופן מאחלת לך המון הצלחה ובעז"ה בשורות טובות בקרוב
  • הכעס הוא עליי לא עלייך
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה