יקירה,
הוצאת לי את המילים מהפה. הרגשות שלך הם המחשבות שלי ושל המון בנות פה.
אנו אומרות שאנחנו אדישות ולא איכפת לנו יותר אבל עמוק בלב זה צובט...
צריך להיות עם אמונה ואופטימיות אבל גם ללכת לרופא ולבדוק יש פתרון להכל יכול להיות דרך פשוטה ויכול להיות דרך מורכבת יותר.
בשנתיים שאנחנו מנסים נולדו לי מליון אחיינים וכל חברה וחברה ילדה פעמיים והתחושות קשות אבל הבנתי שלא עוזר להתבאס זה לא יביא

צריך לקחת את הדברים לידיים ולנסות כל מיני דברים ולהתייעץ עם מומחים.
ובגלל הנחישות, התפילות, האמונה והרצון אני בטוחה שכולנו נזכה להיות אמהות ולהפוך את הבעלים שלנו לאבות.
סבלנות, סבלנות,סבלנות







