שלום בננות,
לפני כשלושה חודשים הודעתי לכם שאני בהריון, אתן הראשונות שסיפרתי, הייתי כל כך נרגשת... לאחר חודש התחילו כאבים ובמיון התגלה שמדובר ללא צל של ספק - הריון מחוץ לרחם (הנקרא גם הריון אקטופי)
היתי מאושפזת מס' ימים ומאחר והבטא רק עלתה, החליטו לתת זריקה שממיתה תאים חיים, השתחררתי הביתה ומאז התחיל הסיוט שלי!!!!
כל שבוע נשלחתי לבדיקת דם והבטא לא ירדה, כבר היה ניתן לראות את דופק העובר, האמת... כבר התחלתי לאהוב את מה שמתחולל לי בבטן (למרות שידעתי שאין לכך סיכוי),
אמרו לי והזהירו אותי מקיום יחסי מין, ידעתי שאסור, ידעתי שזה יכול לגרום לנזק בילתי הפיך - ובמשך חודשיים וחצי עשיתי כל מה שאמרו לי הרופאים לעשות,
אחרי חודשים וחצי הבטא כבר היתה על מס' 13 והרשיתי לעצמי לקיים יחסי מין (כי הרי זה כבר לא נקרא הריון וכמובן שנזהרנו מהריון נוסף לכן השתמשנו באמצעי מניעה) מיד לאחר קיום יחסי המין - הרגשתי שמשהו לא בסדר, כאבי בטן נוראיים, הקאות ללא הרף, סחרחורת ולרגע גם חוויתי עילפון,
מרוב פחד חיכיתי עד הבוקר ורק אז הלכתי למיון.
שם התברר שמשהו התפוצץ בבטן (לא יודעים מה בדיוק) כנראה העובר .....
אבל סבלתי מדימום פנימי וחיצוני והכאבים לא נסבלים!
לא יכולתי לזוז, לא יכולתי ללכת, לא יכולתי לשכב, סיוט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אז בנות יקרות, אם מישהי (לא עלינו) חווה הריון מחוץ לרחם - אל תאמינו לרופאים שזה לוקח מקסימום חודשים - כי אני כבר מעל ל 3 חודשים סובלת
והקשיבו לרופאים ואל תקיימו יחסי מין עד שהבטא תהיה על 0
אני מאוד מקווה כי בקרוב יהיו לי חדשות טובות הרבה יותר!
אור