היי משמש,
קודם כל מזל טוב!!!!!! אלה בשורות מדהימות!
את כל כך צודקת במה שאת אומרת, ואני גם אומרת את זה לעצמי כל הזמן- א-ב-ל... כנראה שגם לרגעי השבר והאכזבה צריך לתת מקום בדרך ל

המיוחל.
אצלי בדרך כלל השבוע של המחזור עובר לו בעצלתיים ואז בשבוע- 10 ימים שאפשר לחגוג יש לי חשק רציני

אבל בעלי לא רוצה לתפקד תחת לחץ ואני ממש מרגישה שככל שאני לוחצת יותר הוא נסוג יותר אז באמת קיבלתי החלטה בחודש שעבר שאני לא יוזמת יותר סקס. אני חושבת שגברים רק רוצים שתיזמי, בתיאוריה, כשבפועל הם מעדיפים את השליטה אצלם (לרוב...) ואני זורמת כשבא לו או שאני דואגת להסתובב עם בגדים מפתים בבית ואז לא משאירה לו ברירה. הבאסה שיצא שבכל 4 הנסיונות שלנו תמיד איכשהו שכבנו רק יומיים לפני הביוץ ואמנם זה גם אמור להספיק אבל במקרה שלנו זה לא. וכל חודש אני מצפה ומצפה, כמובן שאחרי הביוץ, אני כבר מתחילה לאבד את שפיותי

וזה כל כך מפריע לי כי אני אדם כל כך רציונלי ואופטימי ביום יום, אני תמיד זו שמעודדת את כולם ואני תמיד מצליחה להרגיע את עצמי ולעודד את עצמי ואני קמה מהר אחרי נפילות ורק פה, הכמיהה להריון, להיות אמא, לחוות את האושר העילאי הזה, פה אני כבר לא שולטת על עצמי- וזה מה שמפריע לי, שאני יודעת שאם הייתי מצליחה פחות לחשוב על זה אז אולי זה היה קורה.
תודה על המקום להשתפכות
