רוצה להחליף כינוי וגם לשתף במשהו - הריון ולידה

חשבתי להחליף כינוי ממעוניינת לקנות למשהו נחמד אחר.
בחיים לא גלשתי בפורומים ולא ידעתי שיהיה לי נחמד לגלוש פה. אבל נחמד לי
אז אם יש למישהי כינוי נחמד להציע אשמח לאמץ אותו.

רציתי גם לשאול יותר נכון מלשתף מה הייתן עושות אם רופא אחד שנחשב לרופא טוב ופרטי ששילמתי לו במלוא כספי למרות שאין לי כסף איחבן את הילד שלי כ- PDD_NOS שזה על רצף האוטיזם. חודש שלם עולמי חרב עלי חשבתי למות. חטפתי קמטים בפנים מתחת לעיניים מרוב בכי והסטריה. מקום עבודה שמצאתי בדיוק הודעתי שלא אוכל להתחיל לעבוד בגלל האיחבון. התחרפנתי בטירוף. הורי עוזרים לי כלכלית וגם גרושי עד שאמצא עבודה חדשה. תכננתי להוציא את הילד שלי מהגן הרגיל הכוונה לא לשלוח אותו לגן הרגיל שנה הבאה ועשיתי את כל הפרוצדורה כמעט כדי להכניס אותו לגן אלוטף שזה גן של ילדים עם הבעיה הזאת. הלכתי לראות את הגן והלב נשרף לי אומנם ילדים מתוקים אבל ילדים עם בעיה לא קלה. בכיתי שם במפגש שבאנו לראות את הגן כי היה יום פתוח והלב נשרף. השגתי את כל המסמכים חוץ מהמסמך של הפסיכולוגית כדי ללכת לבטוח לאומי להגיש תביעה על ילד נכה. הלכתי אפילו לביטוח לאומי לקחת את המסמכים למלא בבית ובכיתי שם גם כאילו מה הילד שלי נכה? כלכך לא נראה כזה. יש איטיות יש קשיים אבל כלכך לא נראה לי פידידי. יש לו קשר עין איתי מתקשר איתי אז אם זה ילד פידידי מה זה ילד פידידי באמת? הייתי הולכת ברחוב ובוכה. ואז הלכתי עם גרושי לפסיכולוגית להשיג את המכתב האחרון אחרי שראתה אותה כבר פעם אחת ורצתה לראות אותה שוב פעם שבוע אחרי. ותכננתי יום אחרי ללכת לבטוח לאומי לארגן הכל ואנו בלחץ שנצליח להשיג את הגן הזה כבר עוד מעט ספטמבר. וצריך וועדת קבלה וועדת השמה וכו' כבר פתחתי תיק ברווחה כבר היתה לי עובדת סוציאלית ואז הפסיכולוגית רואה את הילד בפרוזדור והיא יושבת בחדר וצופה וכותבת שם דברים ואז אומרת לו תגיד לאמא ואבא להכנס לחדר. והוא נותן לי יד ואומר לי בואי ביחד. ועושה את כל האיבחון ודברים שלא האמנו שיצליח לעשות עשה. הכל עד שהגיע לשלב שהיה לו קשה וזה היה בסדר כי היא בדקה את רמת הקושי. ואז היא אומרת לי אתם בטח תהרגו אותי אבל אני לא נותנת לכם מכתב. שאלתי למה? הרי אנו בלחץ להכניס אותו לגן הזה. אמרה לי כי הילד שלך לא פידידי הילד שלך מתקשר נפלא. אולי אולי אולי גג הוא יצטרך גן שפתי וגם לא בטוח אבל בטח ובטח לא גן אלוטף. תני לו להיות עם ילדים כמוהו בגן רגיל ובינתיים יקבל ריפוי בעיסוק וגם קלינאית תקשורת. ואני שמחההההה מה להרוג אותך מה? ומחבקת אותה ומנשקת כלכך שמחה. וגרושי אומר לי ששש ששש כי הוא כזה יבש ואני לא יכולה לא להראות את הרגש שאני כלכך שמחה. וזהו והיום אנו מאושרים. יודעים שיש בעיות יודעים שיש קשיים אבל טפו טפו טפו זה לא פידידי. ברוך השם. יש אלוהים!!!!

תודה למי שהגיעה עד הלום.

ולשאלתי מה הייתם עושים אם הייתן עוברות משהו כזה נוראי? תובעות את הרופא? או מה עושים במצב כזה? אחרי שבאמת עברתי וגם גרושי עבר סיוטים, עבודה שהתקלקלה לי, קמטים, בכי הסטריה, אפילו סיפרתי לאנשים שיש לי ילד עם פידידי ואחרי זה הייתי צריכה לעבור ולהגיד שזאת היתה טעות ענקית. יש עוד כמה הורים בגן של הילד שסיפרתי להם את זה שאחכה להתחלת ספטמבר לספר על הטעות.

מה הייתן עושות אם היה איזה חלאה שהיה ככה משבש לכם את החיים?

תודה