חייבת את עצתכן.... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • היי בנות
    סליחה שאני חסויה אני אחת מכן
    המצב שלי ושל בעלי נהיה מחריד ומעצבן אני כבר לא יכולה לסבול את זה
    הוא בקושי מכבד אותי וכל הזמן רק דורש ודורש זה ממש מעצבן כי הוא עושה את זה גם מול אחותי או הגיסות שלי.
    הוא הפסיק לעבוד לפני חודשיים בטענה שרע לו שם והוא בקושי הוזיז את העצמו לחפש עבודה עד שהגיעה איזו הצעה אבל ההתחלה שלה היא רק אחרי סוכות אני לא יכולה לצאת לעבוד כי אני לומדת הצעתי לו שיעבוד במשהו זמני אבח הוא פשוט לא מוכן
    ההורים שלי עוזרים לנו המון (בקניות ולפעמים במזומן) למרות שהמצב שלהם לא כ"כ מזהיר לעומת זאת ההורים שלו בקושי עוזרים לנו למשל הוא ביקש מאמא שלו כסף לקנות לחם וחלב וכמה היא הביאה לו 50 שקל כאילו היא יודעת שאני צריכה לנסוע ללמוד וגם בעלי צריך לקחת את הילד לרופא והם מסודרים מאד!!! (16000 ש"ח הכנסה של שתיהם) חוץ מזה היא לא מפסיקה להזכיר לי שאין לנו שקל על הנשמה כאילו מה אני טיפשה שלא יודעת?
    ישבתי לראות איך אני מסתדרת אבל לא מצאתי פיתרון ואז בעלי אמר לי בשיא הספונטניות אז אל תלכי הלימודים האלו מאד חשובים לי
    נמאס לי שהוא מזלזל בי ודורש שההורים שלי יעזרו ושאני אומרת לוח שגם ההורים שלו צריכים לעזור אז הוא עוד מגן עליהם
    אני כבר לא יודעת מה לעשות איתו ועם היחס שלו וגם עם ההורים שלו?
    הם חושבים שאם הם עוזרים לנו אז הם יכולים להתערב לנו בחיים
    בנות בבקשה תיעצו לי אני כבר מיואשת
14 תגובות
עמוד 1
  • שלום לך
    אין לי עיצות לגבי נישואין ו / או מערכות יחסים
    כי מעולם לא היתה לי אחת נורמלית אבל מה שאני
    כן חושבת וממש ממש לא מקובל עלי שבעלך לא עובד
    שימצא עבודה בניקוי מדרגות אפילו או אני לא יודעת במה
    ההורים שלך סיימו את התפקיד בלגדל אתכם.
    הם לא חייבים לכם כלום כל הכבוד שהם עוזרים ולא
    צריך לדעתי להיכנס להם לכיס שיהיה להם לבריאות
    לא כתבת אם יש לכם ילדים או לא ואם יש אז הוא בכלל
    צריך להתבייש הוא צריך לפרנס אתכם זה חלק מ"העיסקה"
    של משפחה.
    את לא יכולה למצוא עבודה זמנית בינתים?
    אולי שההורים שלו יתפסו אותו לשיחה רצינית?
    בכל מקרה שיהיה לך המן בהצלחה.


  • היי,

    מה אני אגיד לך?
    הורים זה דבר מסובך, במיוחד כשהם לא שלך.
    אבל לפני הכול, צריך לטפל באיך שהוא מתיחס אליך
    ולא מה ההורים שלו/שלך נותנים לכם.

    את חייבת לדרוש ממנו שיתיחס אליך כמו שצריך,
    ולא כמובן מאליו. את לא איזה צעצוע שזורקים ימינה/שמאלה
    ומוציאים עליו קריזה.
    אם הוא מתיחס אליך ככה, תעני לו, תתנגדי!!

    חוץ מזה שגם את יכולה למצוא עבודה לשעת לילה מאוחרת,
    מענה טלפוני כלשהו, קלדנות וכו'...
    עבודה לסטודנטים ואז שבעלך ישב בבית עם הילד, ואת תלכי לעבוד.
    לפחות עד שהוא ימצא עבודה טובה וכו'.

    מקווה שעזרתי.

    ---
    אמא מאושרת ומושלמת של קסם ופלא.
  • היי
    שבוע טוב
    כמו שהציעו לך ללכת לעבוד בערבים ולהשאיר אותו עם הילדים
    זה אומר שהוא עושה הכל בבית מנקה מבשל מטפל בילדים ואת עובדת
    ועוד משהוא את חייבת להפסיק לקבל עזרה מההורים שלך כי ככה הוא רואה
    שיש לו כסף ויש מי שיעזור לו אז הוא בשנטי שלו לא מחפש עבודה
    מניסיון להשאיר בעל עם ילדים ועול של בית הם מיד בורחים
    רק אחרי שתתחילי לעבוד יהיה לך דרישות אליו והוא לא יוכל להגיד לך להפסיק
    ללמוד אני יכולה להגיד לך שאני המשכתי לימודים אחרי 3 שנים למרות שבעלי לא תמך המשכתי ללמוד וסיימתי היום בעלי מאוד מעריך ואומר לי כל הכבוד שהמשכתי
    בהצלחה הכי חשוב לא להתווכח איתו כי זה חסר טעם
  • קשה ליעץ כי אני לא מכירה את כל הפרטים - כמה ילדים
    טיב היחסים עם החמים וכו
    אבל , ממה שהבנתי לא היה לכם כסף ללחם וחלב
    אז הגיוני שבמצב כזה צריך לקצץ במה שלא חייבים כרגע כדי לחיות ..
    ואני מבינה אותו שעם כל הצער , הוא ישר "נטפל " ללמודים שלך ...
    עוד אני אגייד לך , שהיתה לי ולבעלי שנה קשהההההההההההה
    מבחינה כלכלית, ובעלי , שהוא מהנדס אלטרוניקה , עבד בעבודות
    קטנות , ומגעילות העיקר להביא עוד 2000 שח הביתה...
    כשאין ברירה אז אין ברירה ...
  • העצה שלי....את באמת רוצה
  • לגבי היחסים אני לא יכולה לעזור כי אני לא מכירה לא אותך ולא את בעלך ולא את מערכת היחסים שיש לכם.
    לגבי בעל - אני מסכימה לגמרי עם מיכל.
    גבר שלא עושה הכל כדי לפרנס את המשפחה שלו הוא פרזיט, ולא גבר, מבחינתי.
    אם הוא מתחיל לעבוד רק אחרי סוכות אז עד סוכות שיילך לעבוד בחלוקת עיתונים, שמירה וכ"ד.....
    גבר צריך 3 דברים כדי להיות גבר (ככה אני רואה את זה):
    בעל מוסר עבודה
    מנומס
    ועם ראש על הכתפיים.
    אין דבר כזה לשבת בבית כשאין כסף לחלב וללחם.

    לגבייך - את אמא, את לומדת - ונכון שגם בלי עבודת סטודנטים קשה לך מאוד, אבל אין ברירה, גם את חייבת לצאת לעבוד ולעזור בפרנסה, ולא לסמוך על אמא ואבא שיעזרו.

    תראי, להרבה זוגות צעירים קשה,
    וגם לנו הורים עוזרים קצת פה ושם,
    אבל אני ובעלי קורעים ת'תחת,
    אין דבר כזה שבעלי יישב בבית רגל על רגל

    [[[
  • באמת מצב לא פשוט
    http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related
    [/center]
  • מצב באמת לא קל ולא פשוט
    אבל אני חושבת שקודם כל הבעיה שצריכה להפתר היא בינך לבין בעלך אני לא חושבת שאת צריכה להתעסק בכמה ההורים שלו מרוויחים ואם יש להם או לא זה לא פייר את לא יכולה לדעת באמת מה המצב שלהם ובואי נגיד שהם בטוח לא אשמים במצב שלכם לא הם ולא ההורים שלך
    ואני גם חושבת שזה שיש מי שעוזר לכם גורם לבעלך אולי לדאוג פחות ולהזיז את עצמו פחות
    לדעתי את צריכה לשבת איתו ולהגיע לפתרונות יחד ולהסביר לו שההורים שלך לא יכולים לעזור יותר ואין ברירה צריך להתמודד עם המצב לבד והוא חייב להתחיל לעבוד גם אם זאת לא עבודת חלומותיו
    אני לא אומרת שזה קל זה אפילו מאוד קשה אני גם לא מכירה את בעלך ואת האופי שלו אז בכלל אין לי מושג איך זה ילך
    אבל אני חושבת שלא פייר להפיל את זה על ההורים בלי שום קשר אם יש להם או אין להם
    בהצלחה בהמשך מקווה שעזרת לפחות בקצת
  • את חייבת לדבר קודם כל עם בעלך ולפתור את זה ביחד ואסור להסתכל כמה ההורים מרוויחים וכמה הם נותנים לא כל ההורים יתנו שווה בשווה
    יש הרבה עבודות בבוקר אפילו לחלוקת עיתונים בבוקר וזה מכניס יופי
    גם שאני ובעלי עברנו מהמרכז לצפון אז עד שבעלי מצא עבודה לקח טיפה זמן והוא מצא עבודה זמנית לחודש כדי להביא פרנסה לבית
    והיום לזוגות ממש לא קל במדינה הזו !!!
  • מסכימה עם מיכל מילה במילה!!
    [/]/]
  • היי ,
    קראתי את תגובתה של רעות, ואני מסכימה איתה לחלוטין.
    לפני הכל, וקודם כל - הרגשתך לגבי היחס שלו כלפייך עומדת במקום הראשון מבחינת חשיבות הטיפול. לא ייתכן שתרגישי שהוא לא מכבד אותך, מזלזל בצרכייך (צורך ללימודים הוא צורך!) ורק דורש כל הזמן.
    ולכולן, אולי אני זאת שלא הבנתי נכון, אבל לא נראה, מהכתוב, שהיא זו שעושה את החשבונות להורים, אלא דווקא הוא: ..."נמאס לי שהוא מזלזל בי ודורש שההורים שלי יעזרו ושאני אומרת לו שגם ההורים שלו צריכים לעזור אז הוא עוד מגן עליהם"...
    ז"א - פרזיט, שמחשבן להוריה ובא בדרישות, ובנוסף: מעז לדרוש את הפסקת לימודיה, ומזלזל...

    לכן, ראשית לכל - יש לטפל ביחסו כלפייך וכלפי משפחתך.
    ו - לא, איני מאמינה שהאבטלה שהוא בעצמו הביא על עצמו ומשפחתו - גורמת לו לנהוג כך. לדעתי יש פה משהו קצת מעבר לתקופה הזמנית של האבטלה. משהו ביחסים ביניכם, חמודה. ובזה צריך לטפל - ורצוי בתיווכו של גורם מקצועי.

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • אין לי מה ליעץ לך לצערי

    ישקף אלוקים ממעון קודשו
    ויך כל שונאי עמו כהרף עין
    הנה ה' קם וניצב על אנך
    ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • מסכימה מאוד עם שרון שמש.
    למרות שיכול להיות שהוא גם צריך עזרה מקצועית.
    אולי הוא צנח לאיזו תקופה של ייאוש שהוא מתקשה לצאת ממנה...
    www.YaaraKatz.com

  • יקירה אני כ"כ מבינה אותך מיד אחרי הלידה של הבן השני שלי היינו בדיוק באותו מצב בעלי עובד במטבח ומאוד קשה לו עם זה כי יש לו סוכר אז הוא החליט לשנות תחום ויצא שהוא ישב איתי בבית בחופשת לידה וקצת אחרי ולא היה לנו מאיפה לשלם משכנתא וחשבונות ההורים שלי מאוד עזרו גם בקניות וגם במזומן (כמה שיכלו)ואנחנו מאוד מעריכים אותם על זה בלעדיהם לא היה לנו בכלל מה לאכולכמובן שגם ההורים שלו לא עזרו... כל החובות שהצתברו והיו מתקשרים אלי והייתי בוכה כל שעה בערך עד שהחלטתי שאני צריכה לצאת לעבוד וכבר הייתי בטוחה שאנחנו על סף גירושים. כל התקופה הזאת הבנתי את בעלי וניסיתי לתמוך שכן ינסה לשנות מקצוע עד שהוא הבין את המצב וחזר לעבוד במטבח בשתי עבודותממש לא התאששנו אבל קודם כל רציתי להגיד שאני מסכימה עם כול התגובות. קודם כל באמת תנסי לשנות גישה לבעלך ובאמת להגיד שמפסידים אותו אם הוא לא מתקבל ולהגיד שאת מאמינה בו שהוא יצליח אבל שאת מצפה ליחס דומה עם כבוד ולא ידרוש לא עזרה מההורים ולא שתעזבי את הלימודים שלך זה לא ראלי. תגיד לו שם הוא לא יכבד אותך קודם כל אתם לא תצאו מזה ושאת מאמינה שיהיה בסדר ושכולם עוברים תקופות קשות ואתם תעברו את זה ובאמת תאמיני בזה שיהיה טוב ושקשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים.
    טוב חפרתי אם יש לך שאלות נוספות או שאת רוצה לדבר את יכולה לצור קשר [email protected]
    אוהבת מיכל.
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה