היי

,
קראתי את תגובתה של רעות, ואני מסכימה איתה לחלוטין.
לפני הכל, וקודם כל - הרגשתך לגבי היחס שלו כלפייך עומדת במקום הראשון מבחינת חשיבות הטיפול. לא ייתכן שתרגישי שהוא לא מכבד אותך, מזלזל בצרכייך (צורך ללימודים הוא צורך!) ורק דורש כל הזמן.
ולכולן, אולי אני זאת שלא הבנתי נכון, אבל לא נראה, מהכתוב, שהיא זו שעושה את החשבונות להורים, אלא דווקא הוא: ..."
נמאס לי שהוא מזלזל בי ודורש שההורים שלי יעזרו ושאני אומרת לו שגם ההורים שלו צריכים לעזור אז הוא עוד מגן עליהם"...
ז"א - פרזיט, שמחשבן להוריה ובא בדרישות, ובנוסף: מעז לדרוש את הפסקת לימודיה, ומזלזל...

לכן, ראשית לכל - יש לטפל ביחסו כלפייך וכלפי משפחתך.
ו - לא, איני מאמינה שהאבטלה שהוא בעצמו הביא על עצמו ומשפחתו - גורמת לו לנהוג כך. לדעתי יש פה משהו קצת מעבר לתקופה הזמנית של האבטלה. משהו ביחסים ביניכם, חמודה. ובזה צריך לטפל - ורצוי בתיווכו של גורם מקצועי.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T